מרוץ החימוש הטכנולוגי:
שילוב בינה מלאכותית במערכת החינוך הכרחי לחיזוק הביטחון הלאומי
המרוץ לעליונות טכנולוגית בין מדינות מעולם לא היה מהיר ומכריע יותר. בעידן הבינה המלאכותית, היכולת לאמץ ולהטמיע טכנולוגיות מתקדמות הפכה למפתח בשמירה על ביטחון לאומי.
כמי שהייתה מעורבת בפיתוח מערכת כיפת ברזל ושימשה כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ראיתי מקרוב כיצד חדשנות טכנולוגית מעצבת את פני הביטחון הלאומי. כיום, עם עליית הבינה המלאכותית (AI), אנו ניצבים בפני מהפכה שמשנה את כללי המשחק בזירה העולמית, במיוחד בתחום האסטרטגיה הביטחונית-טכנולוגית.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שפערים טכנולוגיים יכולים להכריע את גורלן של מדינות. בשנות ה-40, פרויקט מנהטן הוכיח כיצד השקעה במדע ובטכנולוגיה הכריעה את מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-60, מרוץ החלל בין ארה"ב לברה"מ הוביל למהפכות טכנולוגיות ששינו את פני האנושות - מהתפתחות המחשב האישי ועד לטכנולוגיות GPS. כיום, הבינה המלאכותית מייצגת את חזית הטכנולוגיה החדשה, עם יכולות מתקדמות בתחומי עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת, ולמידת מכונה.
בעידן שבו AI משנה כל היבט בחיינו, היכולת להבין ולהשתמש בכלים מתקדמים היא כבר לא בגדר יתרון - היא הכרח קיומי. תלמידים שלא ירכשו מיומנויות בשימוש בכלים כמו ChatGPT או מערכות ניתוח נתונים מתקדמות, יתקשו להשתלב בכלכלת העתיד. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שעד 2030, כ-75% מהמשרות ידרשו הבנה בסיסית של טכנולוגיות AI.
המקרה של חברת DeepMind, שפיתחה את AlphaFold ופרצה דרך בחיזוי מבנה החלבונים, ממחיש כיצד AI יכול לשנות את מאזן הכוחות העולמי. מדינה המובילה בפיתוח AI נהנית מיתרון אסטרטגי בתחומים כמו מחקר רפואי, פיתוח מערכות נשק אוטונומיות, והגנת סייבר מתקדמת. ישראל, כ"אומת הסטארט-אפ", חייבת להבטיח את מקומה בחזית הטכנולוגית דרך השקעה בהון האנושי העתידי שלה.
הטמעת AI בחינוך אינה מתמצה רק בלימוד טכני. המלחמה באוקראינה הדגימה כיצד דיסאינפורמציה ומניפולציות מבוססות AI מאיימות על הביטחון הלאומי. תלמידינו חייבים לפתח אוריינות דיגיטלית מתקדמת, הכוללת יכולת זיהוי תוכן מזויף (deep fakes), הבנת מגבלות המערכות, והערכה ביקורתית של מידע.
לכן, בימים אלה אני מקדמת במסגרת מלגת בכר בארגון ג'וינט-אלכא מודל להטמעת כישורי בינה מלאכותית יוצרת בקרב כלל ילדי ישראל. המודל המשולב כולל שלושה רבדים: הטמעת כלי AI בכל מקצועות הלימוד, פיתוח חשיבה אלגוריתמית החל מהגיל הצעיר, והכשרת מורים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות. במקביל, יש לחזק את לימודי האתיקה של AI והחשיבה הביקורתית.
נקודה קריטית שיש לתת עליה את הדעת היא שהבינה המלאכותית, מעצם טבעה, מאיצה תהליכי למידה ופיתוח ומצמצמת פערים טכנולוגיים. מדינות האזור כבר משקיעות משאבים ניכרים בהטמעת AI, מה שעלול לשחוק את היתרון האיכותי המסורתי של ישראל. היכולת של AI לזרז תהליכי מחקר ופיתוח ולהנגיש ידע מתקדם מחייבת אותנו לחשוב מחדש על האסטרטגיה החינוכית-טכנולוגית שלנו.
הניסיון בפיתוח מערכות הגנה מלמד שטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה - נדרש שילוב של ידע טכני מעמיק, חשיבה יצירתית, והבנה אתית. הדור הבא של ישראל חייב להיות מצויד לא רק בכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, אלא גם ביכולת להשתמש בהם בתבונה ובאחריות. זוהי משימה לאומית שתקבע את חוסנה הביטחוני של ישראל בעידן הבינה המלאכותית.
הילה חדד חמלניק, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה היא כיום עמיתת המלגה ע"ש ד"ר יוסי בכר בארגון ג'וינט-אלכא
