סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
משרדי NSO במרכז ספיר ערבה
משרדי NSO במרכז ספיר בערבה (צילום: גטי )

אמריקה מעלה הילוך נגד תעשיית הרוגלות: האם עובדי NSO לא יוכלו לבקר יותר בארה"ב?

ארה"ב הודיעה שתאפשר מגבלות על הנפקת ויזה לפרטים שהיו מעורבים בשימוש לרעה בתוכנות ריגול מסחריות. ב-2021 הוכנסו NSO וקנדירו הישראליות לרשימה השחורה שאוסרת על חברות אמריקאיות לעשות איתן עסקאות ללא אישור - האם החוק יכלול גם את עובדיהן?

מחלקת המדינה של ארה"ב הודיעה אתמול (ב') על מדיניות חדשה שתאפשר להטיל מגבלות על הנפקת ויזה לפרטים שהיו מעורבים בשימוש לרעה בתוכנות ריגול מסחריות.
"ארה"ב מודאגת מהתגברות השימוש לרעה ברוגלות מסחריות מסביב לעולם שמשמש לדיכוי, הגבלת זרימת מידע חופשית, ופגיעה בזכויות אדם", אמר מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן, בהודעה לעיתונות. "השימוש לרעה ברוגלות מסחריות מאיים על הפרטיות, חופש הביטוי, חופש ההפגנה וחופש ההתאגדות".
מדובר במהלך השלישי המשמעותי שנוקטת ארה"ב נגד רוגלות דוגמת פגסוס. ב-2021 הוכנסו NSO וקנדירו הישראליות, לצד כמה חברות זרות, לרשימה השחורה של מחלקת הסחר, שאוסרת על חברות אמריקאיות לעשות אתן עסקאות ללא קבלת אישור מיוחד מראש. במרץ שעבר, פרסם הנשיא ג'ו ביידן צו נשיאותי שאוסר על גופי ממשל בארה"ב להשתמש בתוכנות ריגול מסחריות "שמהוות סיכון ביטחוני לממשלת ארה"ב".
המהלך הנוכחי רחב יותר, ומכוון לא רק ליצרניות אלא גם ללקוחותיהן, ולראשונה יטיל סנקציות ישירות על פרטים ולא רק על חברות וארגונים. לפי המדיניות החדשה, מחלקת המדינה תוכל להגביל הנפקת ויזה לפרטים שעשו שימוש לרעה ברוגלה מסחרית כדי להטריד, לעקוב בניגוד לחוק, לדכא או לאיים על פרטים דוגמת עיתונאים, אקטיביסטייים, דיסידנטים, ובני מיעוטים או קהילות מוחלשות.
בנוסף, המדיניות תאפשר גם להגביל את הנפקת הוויזה לפרטים שסייעו או הפיקו רווח כספי משימוש לרעה ברוגלות. אלו כוללים אנשים שהיו מעורבים בפיתוח, ניהול או תפעול של חברות שמפתחות רוגלות מסחריות. ולא רק זאת: המדיניות גם מאפשרת להגביל את הנפקת הוויזות לבני זוג או לילדים של פרטים אלו. אף שנכון לעתה ככל הנראה המדיניות טרם הופעלה, לא מן הנמנע שבקרוב בכירים ועובדים ב-NSO ובחברות דומות, בהווה או בעבר, לא יוכלו להנפיק ויזה לארה"ב, או שהוויזה הקיימת שלהם תבוטל, וכך גם זו של בני זוגם וילדיהם.
לדברי בלינקן, המדיניות גובשה לאור הסתייעות ברוגלות מסחריות לביצוע מעצרים שרירותיים, העלמת אנשים והוצאות להורג ללא-משפט. "השימוש לרעה בכלים אלו מהווה סכנה ביטחונית ומודיעינית לעובדי הממשל", הוסיף. "ארה"ב עומדת לצד זכויות האדם וחירויות יסוד, ותמשיך להטיל אחריות על פרטים שמעורבים בשימוש לרעה ברוגלות מסחריות".
ד"ר טל מימרן, מרצה למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטה העברית וראש תכנית במכון תכלית בנושא זכויות אדם בעידן הדיגיטלי, ציין "כאשר הדבר מתחבר להחלטה האחרונה להטיל סנקציות כלכליות על ישראלים, אנחנו מקבלים כבר תמונה מדאיגה במיוחד אשר דורשת חשיבה מעמיקה מצד הקברניטים של ממשלת ישראל. בטווח של כמה שנים, תעשיית הסייבר ההתקפי, ובראשה חברת NSO שהפכה לסמל בעיני העולם, הפכו מסיפור הצלחה ישראלי לאתגר תדמיתי שמשפיע באופן ממשי על יחסי החוץ של ישראל. פגיעה בתעשייה זו משמעותה גם, כמובן, פגיעה קשה בכלכלת ישראל. נראה כי ארה"ב החליטה לחבור לטרנד המתחזק, אשר עד כה היה בולט במיוחד באירופה, השואף להגביל ולצמצם את השימוש ברוגלות (ואולי אף לאסור זאת כליל). ישראל חייבת להראות שהיא מגיבה להתפתחויות מסוג אלו, למשל באמצעות הגברת הפיקוח על התעשייה".
מ-NSO נמסר בתגובה: " NSO מוכרת את הטכנולוגיות שלה תחת רגולציה קפדנית, עומדת בכל החוקים והתקנות, ומוכרת את רק לבעלות ברית של ארה"ב וישראל. היא יזמה ויישמה את תוכנית הציות וזכויות האדם המובילה בתעשייה, שמגנה מפני שימוש לרעה על ידי גורמים ממשלתיים וחוקרת את כל הטענות האמינות של שימוש לרעה. החברה אינה מפעילה את הטכנולוגיה שלה ואינה חשופה למודיעין שנאסף על ידי לקוחותיה הממשלתיים. זה זמן רב קראה NSO לרגולציה עולמית כדי למנוע שימוש לרעה, והיא רואה את המדיניות המוצעת של ארה"ב כבלתי מוצדקת במקרה של NSO".