ריאיון"ההייטק לא מספיק. חייבים ללמד גם חשיבה ביקורתית"
ריאיון
"ההייטק לא מספיק. חייבים ללמד גם חשיבה ביקורתית"
"אסור שייצאו פחות מהנדסים לשוק בעקבות המלחמה"; "מערכות שתלויות רק בטכנולוגיה לא יהיו עצמאיות"; פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א ויו"ר מט"ח, מתכונן לפתוח מחדש את שנת הלימודים אף ש־40% מהסטודנטים שלו מגויסים, ומתחיל להפיק את לקחי הכישלון של 7 באוקטובר
עמי מויאל, פרופ' להנדסת חשמל ומחשבים, ונשיא מכללת אפקה שמתמחה בלימודי מקצועות הנדסה, מה אתם בעצם עושים מאז אוקטובר, לאחר ששנת הלימודים לא נפתחה?
"המצב מורכב ביותר, לדעתי אנחנו המוסד עם שיעור המגויסים למילואים הגבוה ביותר בישראל. מכיוון שמראש 70% מהסטודנטים אצלנו הם גברים, היום 40% מכלל הסטודנטים במכללה בצווי שמונה. במוסדות אקדמיים אחרים, השיעור הגבוה ביותר ששמעתי עליו עד היום היה 20%, שזה גם לא מעט כמובן, אבל אצלנו, כנראה בגלל שאנחנו מכללה להנדסה, הגענו למצב קיצון בו קרוב לחצי מהסטודנטים במילואים. הקמנו צוות מיוחד שמטפל בנושא ומתקשר גם עם 3,400 סטודנטים וגם עם חברי הסגל, שגם ביניהם יש מגויסים".
זה אומר שלמרות שיש מכללות שכבר החליטו באופן חד צדדי על פתיחת שנת הלימודים, אתם תמתינו לסיום המלחמה?
"בתחילת השבוע, בכנס משותף עם ראש אכ"א, הגענו להסכמה על פתיחת שנת הלימודים ב־31 בדצמבר. משיקולי שחרור חיילים מילואים זה התאריך המתאים ביותר, גם אם לא כולם עוד ישתחררו עד אז. עשינו דיון פנימי והחלטנו שזה ישים גם מבחינתנו, למרות שהמועד האחרון המקורי שהצבנו היה 24 בדצמבר. אנחנו היינו חייבים לפתוח את השנה בסוף דצמבר בכל מקרה כי אחרת לא תהיה אפשרות לקיים סמסטר קיץ.
"אני מאוד לא רוצה לאבד את הסמסטר — וכן לפתוח את השנה, כי אחרי הכל יש גם את 60% מהסטודנטים הנותרים, שגם להם אנחנו צריכים לדאוג. עשינו עבורם תוכניות שבועיות לא לימודיות כגון הרצאות העשרה, טיפול בתחום הרגשי ופעילויות במרכז החדשנות. מעבר להיעדרות של סטודנטים רבים לטובת המילואים, יש לנו גם שני סטודנטים שנרצחו במסיבת נובה ברעים, ועוד עשרות סטודנטים וצוות שיש להם בני משפחה קרובים בין הנפגעים".
מה משמעות פתיחת שנת הלימודים באיחור של יותר מחודשיים?
"זה אומר למשל שכל הקורסים של סמסטר א' יוצעו גם בסמסטר ב' וגם בסמסטר קיץ. זה אמנם עולה הרבה, אבל זה גם מאפשר רגיעה מסוימת לסטודנטים שיחזרו, הורדנו גם את תנאי הקדם לקורסים. הגדלנו מאוד את המלגות ויצרנו מלגות שמעודדות סטודנטים משנים מתקדמות להיות חונכים של סטודנטים בשנה א'. אנחנו רוצים וצריכים לעשות הכל כדי למנוע נשירה — זה סיכון גדול בקרב מי שהיו אמורים להתחיל את הלימודים השנה. אנחנו דיברנו באופן אישי עם כל אחד מ־1,400 הסטודנטים שלנו שנמצאים במילואים, גם כאלה שעוד לא התחילו את הלימודים אצלנו ואני מאמין שהקשר האישי יקטין את הנשירה לאחוזים בודדים".
מה ההשלכות על המשק של נשירת הסטודנטים או דחייה בסיום הלימודים האקדמיים בשנה?
"בכל שנה יוצאים 60 אלף בוגרים חדשים לשוק התעסוקה, אם חלק מהם יבטלו כעת בגלל המצב את הלימודים או שהסיום שלהם יידחה בשנה, יהיו לכך השלכות משמעותיות על המשק. נדבך מרכזי בשיקום ובתקומה זה כוח אדם מיומן ומקצועי. בישראל כוח האדם הוא המשאב העיקרי ולכן אסור שיצאו פחות מהנדסים לשוק. המדינה צריכה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי להקטין את מספר הנושרים מהלימודים בעקבות המלחמה. הייתי בדיון במשרד האוצר וגם שם מבינים את הבעיה, כך שהובטח לתקצב כל סטודנט באלפי שקלים כדי להקטין את הנשירה למינימום, זה לא יכסה הכל, אבל זה יעזור".
על חשש מנשירת סטודנטים: "בישראל כוח האדם הוא משאב עיקרי לכן המדינה צריכה לעשות הכל כדי להקטין את מספר הנושרים בעקבות המלחמה. גם באוצר מבינים זאת"
מה הקיפאון והחוסר ודאות אומרים מבחינה כלכלית? אתם גובים את התשלום עבור הסמסטר?
"הסטודנטים היו צריכים לשלם בנובמבר ודצמבר והודענו שלא גובים שקל מאף אחד עד שלא מתחילים הלימודים. המרצים כן מקבלים שכר, והם לא בחל"ת, כך שכרגע אנחנו בבעיה תזרימית".
"הנדסה דורשת עוד כישורים מסביב"
בפעם האחרונה ששוחחנו זה היה בקורונה וכמכללה שמתמקדת במקצועות הנדסה וטכנולוגיה, הייתם בין הראשונים לפתוח כיתות היברידיות ולהקל על הלמידה מרחוק, כמה זה רלבנטי עכשיו לקיים לימודים מרחוק עבור המשרתים במילואים וגם עבור יתר הסטודנטים, שאולי מתקשים להגיע בגלל ירי טילים?
"בקורונה היה אמנם משבר, אבל לא היה ההיבט הרגשי שמקשה מאוד. אם מנסים לנתק את האלמנט הנפשי, שזה כמעט בלתי אפשרי, הלוגיסטיקה של מה שבנינו בקורונה קיימת והדלקנו עכשיו מחדש את הכיתות ההיברידיות שבנינו אז בהשקעה של מיליונים. עכשיו זה יוכל לסייע לסטודנטים שלא הספיקו לעבור למרכז הארץ או אפילו לאפשר חיבור לסטודנטים שעדיין במילואים, אבל בעצימות נמוכה יותר".
מה הלאה? מה יהיה אחרי המלחמה מבחינת ההשפעה על לימודי ההנדסה? יש תחושה של אכזבה קשה בציבור הרחב לנוכח קריסת הקונספציה הטכנולוגית שצה"ל קידש בשנים האחרונות.
"זה נכון, ולכן גם אנחנו התחלנו בחשיבה והפקת לקחים בעקבות מה שקרה ב־7 באוקטובר, ומה שאנחנו עוברים במלחמה. אני מעריץ ותיק של חשיבה ביקורתית וכל הזמן חשבתי איך להכניס אותה לתהליך של חינוך, גם בתפקידי כיו"ר מועצת המנהלים של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) שאחראי על הפקת תכנים לימודיים והכשרת מורים לבתי ספר.
על הלקחים מהמלחמה: "בעקבות מה שקרה ב־7 באוקטובר נחוצה יותר חשיבה ביקורתית. ראינו שהטכנולוגיה לא יכולה להחליף את המרכיב האנושי. זו אחת הקונספציות שקרסו"
"התואר בהנדסה הוא לא רק הידע הארדקור, אלא עוד כישורים מסביב. כחלק מתפיסה זו כבר הכנסנו קורסים שמפתחים כישורים 'רכים' כמו בניית והצגת מצגות או עבודה בצוות, אבל המלחמה כעת מציפה את החשיבות של שילוב בין טכנולוגיות מתקדמות למיומנויות האדם. האדם הוא בינה אנושית וזה השילוב המנצח, כי המציאות מראה שהטכנולוגיה לא יכולה להחליף את המרכיב האנושי. זו אולי לא הקונספציה החשובה ביותר שקרסה, אבל צריך לתת גם עליה את הדעת. הרי המומחים מדברים עכשיו הרבה על כך שהיו התרעות, אבל לא ניתחו נכון את המידע. הטכנולוגיה הביאה את הדאטה עצמו, אבל הניתוח של הבינה המלאכותית מתבצע רק על בסיס מה שהיא אומנה עליו וזה מה שקרה בעבר. אין לה, לפחות היום, את היכולת לדמיין מה יכול לקרות בעתיד. רק למוח האנושי יש את היכולת לדמיין ולחשוב ביקורתית".
"הזדמנות לחזק את החדשנות"
כיצד מעודדים חשיבה ביקורתית?
"זה לא קורה בשנה אחת כתוצאה מהחלטה, אלא תהליך שלוקח שנים. כל אופן העברת החומר צריך להשתנות, כי צריך להסכים עם עצמך שתוצר הלמידה הוא עצם החשיבה הביקורתית. לשם כך חייבים שיהיה דיאלוג, כך למשל קבוצות של סטודנטים קוראות מאמר באותו נושא, עושים דיון בכיתה ואחרי זה מבקרים אחד את השני. זה בא גם עם שינוי בשיטת ההערכה: במקום שהמרצה יבדוק את הבחינות, סטודנטים נותניםPeer Review, ביקורת עמיתים".
איך מתרגמים את התובנה הזאת לתוכניות לימוד?
"זה כולל בין היתר, לתת להם קורסים מתחומי מדעי הרוח, כמו פילוסופיה והיסטוריה. יש לנו יחידה בתחום החברה והרוח וכל סטודנט חייב לקחת במסגרת זו קורסים, כמו אתיקה בהנדסה למשל או קורס על הגות מנהיגי העבר וגם קורס על מנהיגים טכנולוגיים. עכשיו צריך לתת דגש ולהכניס את מדעי הרוח גם לצבא ולתעשיית החדשנות, כי אם לא נעשה זאת ונשאיר הכל רק לטכנולוגיה, נהיה תלויים בבינה מלאכותית שלא חושבת עצמאית קדימה".
על שילוב מדעי הרוח בטכנולוגיה: "החשיבה הביקורתית מחייבת הוספת קורסים בפילוסופיה והיסטוריה ללימודים. עכשיו צריך להכניס את מדעי הרוח גם לצבא ולתעשיית החדשנות"
אבל כן יש היום תחומים שבהם ה־AI הוא רגיש יותר ועושה פחות טעויות מבני אנוש, כמו למשל בתחום הרפואי, שם הוא מזהה מחלות מוקדם יותר?
"ובכל זאת צריך את הרופא בקצה, רק השילוב של שניהם נותן את התוצאה הטובה ביותר, זו אחת התובנות המרכזיות שלי מהחודשיים האחרונים. אחרי המלחמה נצטרך ללכת לשיקום הכלכלי של ישראל, שזו המערכה הגדולה הבאה שצפויה לנו. לתעשיית החדשנות יהיה תפקיד מרכזי בכך כי תהיה הזדמנות לשלב יותר יזמות וחדשנות בכל תחומי המשק.
כדי שזה באמת יקרה, צריך לשנות את התהליך החינוכי ולמוסדות החינוך יהיה תפקיד חשוב. גם אם אין תואר בחדשנות או יזמות, יש פלטפורמות שהמדינה יכולה לעודד. למשל, כל סטודנט להנדסה בשנה ד' יצטרך לפתח מיזם. צריך יהיה להזריק לכלכלה הישראלית מאות סטארט־אפים חדשים. נכון שחלק גדול לא יצליחו, אבל זה יתן את הדחיפה הנדרשת".
אתה מדבר על הגברת מתן הדגש למדעי הרוח ולחשיבה ביקורתית מצד אחד, אבל מצד שני זה תחום שהולך ודועך באקדמיה הישראלית בשנים האחרונות, מה שבא לידי ביטוי בעיקר במספר הלומדים בו שמתכווץ.
"בדיוק כשם שצריך אינטרדיסציפלינריות בלימודי ההנדסה, זה צריך לעבוד גם בכיוון השני. מי שלומד מדעי הרוח והחברה, צריך לקבל כישורים בסיסיים של תכנות, של מדעי הנתונים. אין היום תחום מחקרי או פיתוחי שלא עושה שימוש במדעי הנתונים. הם לא צריכים להיות מתכנתים, אבל צריכים להיות משתמשים שיש להם הבנה וכלים כדי לדעת להגדיר מה הם רוצים. כך למשל קיימנו באחרונה האקאתון לפיתוח טכנולוגיות לתחום ההסברה, זו מהות השילוב בין התחומים. אני חושב שחייבים גם לפתוח יותר פקולטות למדעי הרוח, צריך לתת חשיבות גדולה יותר ללימודים רב־תחומיים ולאפשר יותר שילובים שלא מקובלים היום כמו הנדסה ופילוסופיה, הכל בעולם הופך להיות רב־תחומי".
