מאסק ודורסי טועים: קניין רוחני חיוני לעתיד האנושות
עידן שבו הבינה המלאכותית מערערת את גבולות היצירה וההמצאה, חוקי הקניין הרוחני אינם מכשול אלא תנאי לקיום תרבות, חדשנות ומדע. אילון מאסק וג'ק דורסי חושבים אחרת
"למחוק את כל חוקי הקניין הרוחני". כך זעקו לפני שבועות אחדים ג'ק דורסי (מייסד טוויטר לשעבר) ואילון מאסק (הבעלים של X (טוויטר לשעבר), טסלה, וספייס-X). ברקע הזעקה מצויה הטענה שחוקי קניין רוחני מטילים מגבלות שמצננות קדמה טכנולוגית. במבט חטוף, זו זעקה שובת-לב. מדוע שלא נעיף את כל המגבלות החוקיות בתחום הקניין הרוחני? במבט נוסף, זו זעקה קיצונית שיש בה הרבה יותר דמגוגיה והרבה פחות רצינות.
דמיינו עולם ללא יצירות תרבות של יוצרים אנושיים: בלי המוזיקה של הזמרים האהובים עליכם; בלי הצגות תיאטרון של המחזאים האהודים עליכם; בלי סרטי קולנוע של הבמאים והשחקנים שאתם מעריצים; בלי סדרות הטלוויזיה שאתם משתגעים לעשות עליהן בינג'; ובלי ספרים של הסופרים שאתם משתוקקים לקרוא. דמיינו עולם שבו כמעט כל יצירות התרבות נוצרות בידי AI.
מדוע? משום שאף יוצר אנושי לא יואיל לטרוח על יצירה בידיעה שלא תהיה עליה כל הגנה משפטית שדרכה היא יתפרנס מכישוריו. זה העולם הדיסטופי שהציוץ של דורסי ומאסק מוביל אליו: עולם ללא חוקי קניין רוחני. ועולם ללא חוקי קניין רוחני הוא גם עולם ללא הקניין הרוחני שאנחנו מכירים, שגדלנו עליו, שגידלנו את ילדינו עליו ושאנחנו רוצים להמשיך לצרוך.
המשיכו ודמיינו עולם ללא המצאות מוגנות בפטנטים על תגליות שבפיתוחן השקיעו זמן, מאמץ ומשאבים. החל מחיסונים יעילים בפיתוח מזורז למגפות כמו הקורונה, דרך פתרונות טכנולוגיים לאיומים בשדה הקרב או בשדה המרושת, ועד פיתוחים של טכנולוגיות שמקדמות את המדע והאנושות בתחומים כגון מחשוב קוונטי, מדעי החלל, אקלים, חקלאות, ופיתוח מולקולרי.
האמירות של דורסי ומאסק גם חסרות יושרה וספוגות באירוניה, כשמביאים בחשבון שטוויטר (אז בהנהגת דורסי) וטסלה וספייס-X (כיום בהנהגת מאסק) דאגו לרשום לאורך השנים פטנטים על המצאות ויצירות מוגנות בזכויות יוצרים. אלה תרמו לערכן של החברות, והן אף משתמשות בזכויות הקניין הרוחני שלהן בתביעות הפרה נגד מתחרים ומפריםאחרים. בטוויטר אפילו השתמשו בעבר בזכויות היוצרים שבבעלות החברה לצורכי עירבון בעסקת מימון. חברת טסלה גם נתבעת על הפרה של פטנטים במספר רב של תביעות. לפי דיווח שהתפרסם לאחרונה, טסלה נחשבת לחברה בשוק הרכב שהתמודדה עם הכי הרבה תביעות ב2024. יתכן שזו אחת הסיבות לביקורת של מאסק.
הקדמה הטכנולוגית המשמעותית ביותר בעת הזו היא כמובן הבינה המלאכותית. בינה מלאכותית צפויה לחולל שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים עוד הרבה יותר מאלה שראינו עד כה. כאן צריך להודות ביושר: דיני הקניין הרוחני משתרכים מאחור בחוסר ההתאמה לעידן הבינה המלאכותית. לכן, הפעולות הנדרשות הן שיפור ועדכון חוקי הקניין הרוחני למציאות הטכנולוגית החדשה.
בתחום זכויות היוצרים נדרשת הסדרה מיטבית של סוגיות מרכזיות שבינה מלאכותית מעוררת. מי הבעלים של זכויות היוצרים ביצירה (כדוגמת תמונה, מאמר, או קוד תוכנה) שיצרה בינה מלאכותית? האם ובאיזה אופן מורשה לאמן מודל של בינה מלאכותית באמצעות תכנים המוגנים בזכויות יוצרים? האם מודל של בינה מלאכותית ראוי להגנת זכויות יוצרים, ואם כן, מי בעלי הזכויות? כיצד יש לתגמל את בעלי הזכויות ביצירות שמשמשות לאימון מודלים של בינה מלאכותית? הדגש בהסדרה המיטבית הנדרשת הוא במציאת האיזון הנכון בין הצורך בתמריץ הולם ליוצרים להמשיך ליצור יצירות באמצעות הגנה על זכויותיהם ביצירות, לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום הידע, התרבות, המדע והיזמות האנושיים.
שאלות דומות עולות גם בהקשר של חוקי הפטנטים. למשל, כיום ממציא נדרש להיות אנושי. עד כה, נכשלו נסיונות במשרדי פטנטים ברחבי העולם, כולל בישראל, להציע כי מכונה תירשם כממציאה. אולם יש כלים מבוססי בינה מלאכותית שמתיימרים לסייע בתהליך ההמצאה עצמו ואת השימוש בהם חשוב להכשיר. כבר כיום נעשה שימוש נרחב בכלי בינה מלאכותית לסיוע בסיכום, פיתוח טיעונים והרחבת הידע. שימוש כזה מעורר את השאלה מיהו ה-'Person Skilled in the Art'. זו אמת-מידה מרכזית לבחינה האם בקשת רישום פטנט עומדת בתנאי ההתקדמות ההמצאתית. איך נכון לשקלל את כוחה של בינה מלאכותית לתוך אמת-המידה הזו?
ביטול כליל של חוקי הקניין הרוחני, כפי שזעקו דורסי ומאסק, הוא ההיפך הגמור מאיזון במערכות הדינים של קניין רוחני. שיפור ועדכון החוקים, בין היתר בנושאים שתיארנו – בהחלט כן. ביטול ומחיקה של החוקים – בהחלט לא.
עו"ד דותן המר הוא שותף בקבוצת הסייבר, הפרטיות וזכויות היוצרים במשרד פרל כהן. עו"ד ועורך פטנטים יואב אלקלעי הוא שותף וראש קבוצת STEM במשרד פרל כהן
