מחברות גדולות ועד ליזמים פרטיים ללא רקע טכנולוגי: דרך ראי ה-IP ניתן לזהות רוח יזמית לפתרון בעיות ביטחון של ישראל שנחשפו מאז ה-7.10
קבוצת ארליך, אחד המשרדים המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני והפטנטים בישראל, מציינת עלייה של כ-50% במספר הפניות לקבלת פטנט בשנים האחרונות, חלק גדול מהם בסייבר ודיפנס טק. בין הפונים אפשר למצוא יוצאי יחידות טכנולוגיות, בכירים לשעבר בכוחות הביטחון ואנשים מן השורה, כאשר המשותף להם הוא הרצון לפתור בעיות שהתגלו במלחמה. "אפילו אני המצאתי המצאה בהקשר של המלחמה והגשתי וקיבלתי בגינה פטנט", מספר ד"ר גל ארליך, מייסד ובעלים של קבוצת ארליך
מאז אוקטובר 2023 ישראל מתמודדת עם איומים שלא הכירה, ולרבים מהם אין עדיין מענה מוכן: רחפנים, ובהם רחפנים המחוברים בכבל אופטי, מנהרות שהתווי שלהן הפכו לנכס אסטרטגי, מחסור בלוחמים ואתגרים רבים אחרים. אל מול הבעיות החדשות, מתברר שרוח החדשנות ורוח הציונות עדיין נושבות בחברה הישראלית, מה שעולה מהזינוק בכמות הפניות לעריכת בקשות לפטנט עליו מדווחת קבוצת ארליך, אחד המשרדים המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני והפטנטים.
ענף הדיפנס טק משקף היטב את המאמצים למצוא פתרונות מול אתגרי השעה. המלחמה הביאה לפיתוח מוצרים חדשים מאפס, בין היתר בזירות כמו רחפנים ונגד-הרחפנים: מיירטים אוטונומיים שתופסים רחפן עוין ברשת במקום לפוצץ אותו, ומערכות שנבנו מהיום הראשון לריסוק נחילים. לפי הערכות בענף, האקוסיסטם צמח מכ-160 חברות לפני המלחמה ליותר מ-300, וכשליש מהן הוקמו אחרי אוקטובר 2023. גם ההון הלך אחריהן: לפי דיווח בכלכליסט מספטמבר, סטארטאפים ביטחוניים הפועלים מול משרד הביטחון גייסו קרוב ל-3 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, לעומת כמיליארד דולר בכל 2025.
"המצאה ברת פטנט היא פתרון טכנולוגי חדש ולא מובן מאליו לבעיה. בישראל התגלו בעיות חדשות והומצאו פתרונות טכנולגיים חדשים ולא מובנים מאליהם לפתור אותן"
ארליך מציין כי "העלייה בשיעור של כ-50% במספר הלקוחות הפונים אלינו מגיעה מכל תחומי המדע והטכנולוגיה. חלק גדול מהם בסייבר ובדיפנס טק, חלקם עוסקים בניסיון לפתור את בעיית הרחפנים". לדבריו, "המצאה ברת פטנט היא פתרון טכנולוגי חדש ולא מובן מאליו לבעיה. בישראל התגלו בעיות חדשות והומצאו פתרונות טכנולגיים חדשים ולא מובנים מאליהם לפתור אותן".
בין הממציאים שהגיעו עם רעיונות לקבוצת ארליך "אפשר למצוא יוצאי יחידות טכנולוגיות ובכירים בהן שפרשו זה מכבר, אבל גם אנשים מן השורה. חלקם אנשי טכנולוגיה, חלקם לא. יש ביניהם גם אנשים ידועים מאוד", אומר ארליך. "לדעתי זה יפה לראות שהמאמצים הם בכל הרמות ומכל הכיוונים של החברה הישראלית", אומר ארליך. "מחברות שמעסיקות 20 פיזיקאים בכירים וראשי יחידות טכנולוגיות לשעבר בצבא, ועד אנשים מוכרים שאינם אנשי טכנולוגיה ושגייסו את עצמם למציאת פתרון לבעיות העולות מהשטח. זהו הספקטרום השלם של הרוח הציונית, של מדינת ישראל, מבחינת מגוון אנשיה ורבדיה. לכולם אכפת".
"כשאני נכנס לחניון תת קרקעי אין קליטה - מכאן הגיע הרעיון שלי לאיתור מנהרות"
ארליך עצמו תופס חלק מהמגמה. כשהתפרסם שצה"ל הולך להילחם במנהרות, היה ברור לו שתוואי המנהרות הוא נכס אסטרטגי, והוא שאל את עצמו איך אפשר לזהות איפה הן עוברות. התשובה הגיעה מחוויה יומיומית. "כשאני נכנס לחניון תת קרקעי לעיתים רבות, אלא אם יש מגברים בחניון, אין קליטה", הוא מספר. "גם במנהרות אין קליטה. הטלפון מתנתק אחרי הכניסה ומתחבר כשיוצאים. לעיתים יש קליטה לפרק זמן קצר בתוך החניון, גם במנהרות זה יכול לקראת".
לפי ההמצאה שלו, ריכוזים של ניתוקים וקליטות באזורים מסוימים עשויים להעיד על מיקום הפתחים, ומשם אפשר למפות כניסות ויציאות. כשיש קליטה לאורך פס קצר שאינו מקביל לרחוב, או בשטח לא עירוני, יתכן וזה מעיד על תוואי מנהרה. מיקום הפתחים והתוואים האפשריים מאפשרים לשרטט מפת מינהור".
ארליך הגיש את הפטנט במעטפה כפולה, כשעל הפנימית כתוב שהיא לעיני הרשם בלבד. "הרשם מחליט אם להעביר אותה למפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), שמחליט אם ההמצאה תמשיך לפרסום או פירסומה ימנע. הרעיון היה להביא את ההמצאה לידיעת כוחות הביטחון על מנת שיעשו בה שימוש ככל שהם מוצאים לנכון. זו הייתה הדרך הכי מהירה מבחינתי להגיע לבחינת ההמצאה על ידי רשות צבאית" מספר ארליך. מפא"ת לא עצר את פרסום הפטנט ולאחר מכן הוא אושר. "באותה נקודת זמן לא ידעתי עד כמה התוואי של המנהרות מסועף וכולל עשרות פתחים במיקומים שונים. ככל הנראה לא יהיה שימוש ברעיון, כנראה שבצדק". בכל מקרה, כסף לא היה המטרה של ארליך. "עניין אותי שהם יראו ויחליטו אם להשתמש בזה, מתוך ציונות". על רקע העלייה המשמעותית בפניות, מתברר שארליך אינו היחיד. "יש ישראלים רבים שבדיוק כמוני ראו בעיות באתגרי המלחמה והגישו בקשות לפטנטים".
איזהו פטנט? רעיון חדש ולא טריוויאלי שפותר בעיה רצוי חשובה
מה הופך רעיון להמצאה אשר יכולה להיות מוגנת בפטנט? "ברגע שזה חדש, לא טריוויאלי ושמיש, זה פטנטבילי", אומר ארליך. אבל פטנט שווה משהו רק כשהוא פותר בעיה חשובה שאין לאחרים. "לכן עורכי הפטנטים אצלנו במשרד בודקים אם ההמצאה חדשה ולא טריוויאלית, ומעלים לדיון גם את שאלת החשיבות. אנחנו מרימים את הדגל ומסבירים ללקוח שזה חייב להיות חשוב", הוא אומר. לדבריו, העובדה שפתרון חדש ולא טריוויאלי עוד לא מעידה שהוא טוב. "השאלה היא אם הבעיה חשובה ואם מישהו רוצה את הפתרון. זהו ידע שלרוב נמצא אצל הממציא".
עבור ארליך, "התשובה של הממציא לגבי 'מה חשוב בהמצאה' היא חלק ממערך השיקולים שלנו בתור משרד פטנטים. התפקיד שלנו הוא להבין מה במכלול חשוב כדי להגן עליו. בטכנולוגיה אחת יכולות להיות כמה וכמה המצאות - חלקן Must have מבחינת הגנה וחלקן Nice to have. על בסיס האינפוט של הממציא וניתוח המצב, אנחנו ממליצים על מה ואיך להגן".
בהקשר של פתרונות לאתגרים ביטחוניים, ארליך אומר כי בחלק מהמקרים לא כדאי להגיש בקשה לפטנט, כדי לא לחשוף את הסוד שמאחורי הטכנולוגיה. "לא כדאי שלאויבים שלנו יהיה את הידע לגבי היכולות שלנו, ואת היכולת לפתח פתרונות מול היכולות האלו", אומר ארליך. "בתחום הביטחוני, אני מעריך שרוב ההמצאות נשארות כסודות מסחריים, ועל דברים מסווגים בכלל לא מגישים פטנט".































