סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
פט גלסינגר מנכ"ל אינטל העולמית
פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל (צילום: אלכס קולומויסקי)

פרשנות
מכירות השבבים קרסו - אבל לאינטל יש אור בקצה המנהרה

הצניחה במכירות המחשבים האישיים לאחר סיום סגרי הקורונה דחקה את אינטל לפינה אפלה - וגם המנכ"ל הודה כי תוצאות הרבעון השני הן "מתחת לכל ביקורת"; האם חבל ההצלה של ממשל ביידן, בדמות חוק השבבים, אכן יצליח לחלץ אותה מהבור?

"אנחנו צריכים להשתפר - ונשתפר", זו היתה האמירה הנחרצת של מנכ''ל אינטל, פט גלסינגר, אמש למשקיעים אחרי פרסום הדו"חות המאכזבים לרבעון השני, שגררו נפילה של 14% במניה. האיש שהצליח להפוך את VMware - חברת תוכנה אפרורית - לפרה החולבת של מייקל דל ושהגיע להציל את אינטל מעצמה, מגלה שהמשימה לא כל כך פשוטה. אינטל, ככל הנראה, צריכה בעיקר שיצילו אותה מעצמה.
כדי להימנע מהמצב אליו נקלעה החברה ברבעון השני, גלסינגר החל במכירת חיסול של כל מה שלא ממוקד בעסקי השבבים שלה. כעת הוא גם נפטר מעסקי שבבי הזיכרון - Optane - מחיקת מלאי של כ-560 מיליון דולר שנכנסה ישירות לדו"ח, בשקט.
מדובר בסך הכל בחטיבה השישית שגלסינגר מוכר/מוחק/נפטר ממנה מאז נכנס לתפקידו - הוכחה נוספת למיקוד האסטרטגי שלו במעבדים וייצור שבבים בלבד. הוא מכר לאחרונה את חטיבת הרחפנים לאחיו של אלון מאסק ואת חטיבת כונני ה-SSD (הדיסקים הקשיחים של המחשבים והאחסון של הסמארטפונים) ל-SK hynix הדרום קוריאנית. כך, גלסינגר סיים לחסל סופית את עסקי הזכרונות של אינטל.
אגב, דווקא עסקי מובילאיי היו מהמובילים של אינטל - עם מכירות של כמעט חצי מיליארד דולר ורווח תפעולי של כ-200 מיליון דולר. אולי זו תהיה הדרך חזרה לליבו של גלסינגר שהחליט לפני זמן לא רב שהוא רוצה למחוק גם את חברת האוטו-טק הישראלית מהמצבת הפנימית ולבצע לה ספין אוף תוך שמירה על גרעין שליטה מרחוק.
אבל ביצועי מובילאיי, טובים ככל שיהיו, לא הספיקו למנוע את הקריסה בשוק המחשבים - הפרה החולבת העיקרית של אינטל. דו"חות גרטנר ו-IDC הראו זאת בבירור - אנשים קונים פחות מחשבים השנה ובעיקר ברבעון האחרון. החזרה למשרדים, המיתון, העלייה באינפלציה וגם העובדה שרובנו פשוט השקענו במחשב טוב בתקופת סגרי הקורונה לא ממש סייעו למכירות ה-PC והמק. אפילו מחשבי הכרומבוק הזולים והמיועדים לשוק החינוך סבלו לרוב מצניחה בביקושים. הקריסה הזו של שוק המחשבים מתורגמת אצל אינטל לצניחה של כ-25% במכירות השבבים לשוק הצרכני (כ-7.7 מיליארד דולר). המכירות של מעבדי Xeon לשרתים נפלו בכ-16% (4.6 מיליארד דולר).
"הלקוחות (היצרנים) הגדולים שלנו מצמצמים מלאים באופן שלא ראינו בעשר השנים האחרונות", אמר גלסינגר למשקיעים אחרי פרסום הדו"ח, שהודה כי הביצועים של החברה בראשותו היו מתחת לכל ביקורת.
המספרים של הדו"ח באמת קשים לעיכול: צניחה של 22% בהכנסות, הפסד נקי של כמעט חצי מיליארד דולר (!), הראשון מזה 30 שנה, צמצום של 4 מיליארד דולר בהוצאות הבנייה על מפעלי ייצור חדשים, וכל זאת כדי לשלם דיבידנד של 1.5 מיליארד דולר - סכום אותו אינטל מתכננת להוציא שוב בשני הרבעונים הבאים (3 ו-4). אבל אם בונים פחות, מן הסתם הגידול בהכנסות יהיה קטן יותר. במלים אחרות, גלסינגר מנסה להלך כמו לוליין על חבל בגובה רב ללא רשת הגנה ועם מתחרים שמנסים לחבל בשיווי המשקל העדין שלו.
אבל לאינטל יש גם חבל הצלה מטורף - חוק השבבים (CHIPS) של ממשל ביידן שמיועד לסייע לחברות השבבים האמריקאיות להחזיר את הייצור לארה"ב מערבות אסיה הרחוקות. החוק מספק סובסידיות שונות בהיקף של כ-52 מיליארד דולר, ובינתיים אינטל תהיה חברת השבבים האמריקאית העיקרית שתיהנה ממנו. זאת מאחר שהחוק מיטיב עם חברות יצרניות - כלומר לא אנבידיה, ברודקום או קוואלקום - כולן יריבות של אינטל בשווקים שונים.
זאת ועוד, אינטל הפכה לקבלן ייצור לחברות שבבים חיצוניות: מדיה טק, חברת שבבי המובייל הגדולה בעולם, היא הלקוחה הראשונה שלה. אמנם לא לייצור מעבדי סמארטפונים אלא מעבדים ושבבי מוצרי תקשורת ואינטרנט הדברים, אבל מה שמתחיל שם יכול לצמוח לעסקים טובים לשני הצדדים. ואולם הסיוע הפדרלי, כמו גם הלקוחות לייצור, זקוקים למפעלים של אינטל - וירידה של 4 מיליארד דולר בהשקעות בבניית מפעלים חדשים עשויה לקרוע את חבלי ההצלה האלה.
לקינוח, אינטל גם צפויה להציג כמה קווי מוצרים חדשים. הראשון הוא קו מעבדי הרפטור לייק - הדור ה-13 למעבדי המחשבים שלה ל-PC - אבל הוא צריך להכות את מעבדי ה-M של אפל כדי להחזיר את החברה לדרך המלך. אמנם אפל לא באמת יריבה שלה בייצור מעבדים - אבל כל עוד שבבי ה-ARM שלה למחשבי המק מכים בביצועים את מעבדי ה-PC של אינטל, התדמית הציבורית של האחרונה נסדקת. זה גם מספק המון תקווה ליצרניות ARM כמו קוואלקום ואנבידיה להפוך בעצמן לספקיות מעבדים לשוק המחשבים, הן הארגוני והן הצרכני, שהוא כאמור הפרה החולבת של אינטל.
קו המוצרים השני שאינטל צריכה לדחוף הוא מעבדי הגרפיקה - ARC - אלה מיועדים להתחרות באנבידיה ו-AMD בשוקי הבית שלהם. אמנם אינטל היא על הנייר יצרנית המעבדים הגרפיים הגדולה בעולם עם נתח שוק של כ-60% - אבל מדובר רק במעבדים זולים ומוגבלים שהיא מספקת כחלק מערכת המעבד למי שלא צריכים כרטיס מקצועי לצרכי גיימינג, כריית קריפטו, עריכת וידאו או חישובי בינה מלאכותית. מעבד גרפי מקצועי נמכר תמורת מאות דולרים ללקוחות הקצה ושוק הגיימינג, כמו גם הקריפטו - מדובר בלקוחות נאמנים שמחליפים כרטיסים כאלה כל שנה-שנתיים. כלומר אינטל צריכה עכשיו לחזור ולהציג חדשנות. ואת זה היא עדיין לא הצליחה. השבבים הגרפיים החדשים שהציגה עד עכשיו לא ממש מספקים ביצועים שמכים את התחרות (בלשון המעטה).
הנדבך השלישי והאחרון שיכול להוציא את אינטל מהבוץ הוא הטכנולוגיות החדשות: מטאוורס (השם השיווקי למציאות מדומה, וירטואלית, מוגברת וכו'), בינה מלאכותית, מחשוב-על, מחשוב קוונטי ומחשוב תעשייתי (תעשייה 4.0). כל אלה צרכניות של כוח עיבוד גבוה, וברובן אינטל לא נמצאת. אנבידיה היא זו שמובילה בעולמות הבינה המלאכותית, מחשוב העל והמטאוורס (אגב בסיוע גדול של הסניף הישראלי שלה ביקנעם). מחשוב קוונטי זה משהו שעדיין מהווה נישה ונמצא בשליטת גוגל, אמזון, מיקרוסופט ו-IBM בעיקר. אבל גלסינגר כן הצליח לסגור כמה עסקאות ושת''פים לאספקת חומרה לאקסנצ'ר, לוקהיד מרטין, אמזון AWS, מטא-פייסבוק ואפילו לאנבידיה עצמה. האם כל אלה יספיקו כדי להחזיר את ספינת אינטל לאזימוט הנכון? את זה הקברניט, קפטן גלסינגר, יצטרך לוודא ברבעונים הקרובים.