הסופה המושלמת: ההייטק הישראלי חוטף מכל הכיוונים - בו זמנית
ממשל טראמפ מגבש מדיניות בדלנית שמכנסת את אמריקה לתוך עצמה, המלחמה מתמשכת ללא סוף נראה לעין והמצב הפוליטי בארץ הולך ומחמיר. על מקבלי ההחלטות בעולם הטכנולוגיה והכלכלה להיערך עכשיו - ולא לחכות שיכה הפטיש
המציאות בחודשים האחרונים יכולה להיות מוגדרת כ"סופה מושלמת" של ממש - המדיניות האמריקאית ממשיכה לטלטל את הכלכלה העולמית והישראלית, ומביאה כבר מעכשיו לשינויים מהותיים בתעשיית ההייטק בארץ. במקביל, המצב הגיאו-פוליטי בישראל מחמיר על רקע המלחמה המתמשכת, בריחת המוחות מישראל, ואיכות ההון האנושי שהולכת ויורדת. ריבוי האירועים הדרמטיים במקביל משפיע על הייצור, הטכנולוגיה, ותו התקן לייצור בארה"ב, ואנשי המפתח של הטכנולוגיה הישראלית מוכרחים לשאול את עצמם: האם אני יוצר ערך מוסף למשקיע או ללקוח האמריקאי, או שעליי להיערך בצורה אחרת?
מעבר למלחמה בעזה ומלחמות הסחר של ארה"ב, המצב הגיאו-פוליטי בעולם השתנה גם הוא מאז פתיחת הסחר הגלובלי לפני עשור. היחסים עם סין ומדינות מפתח נוספות השתנו, מנהלי חברות ישראליות שמתמחות בסייבר התקפי ספגו סנקציות והוויזות שלהם בארה"ב בוטלו, והמצב הפוליטי בארץ משפיע על המשקיעים.
מצד אחד, תקופה זו מייצרת הזדמנות להתפתחות מואצת של הכלכלה וההייטק בישראל, ומאידך – היא יוצרת סיכון בכל הנוגע לייצור בארץ.
אירוע שיוכל להדגים את מצב השוק הישראלי על רקע השינויים הדרמטיים בעולם, הוא העסקת המהנדסים ההודים באינטל בשנות ה-90. באינטל ישראל חששו מגל פיטורים בעקבות גיוסם של המהנדסים ההודים, שעלות העסקתם עמדה על פחות מרבע משל המהנדסים הישראלים. אומנם הם לא יכלו להתחרות בהודים בעלות הכרוכה בהעסקתם, אבל מוסר העבודה, ההתנהלות המקצועית והבינאישית שלהם, וההון האנושי האיכותי שהם העניקו לחברה - הם שהכריעו לבסוף, גם את השיקולים הכלכליים. במילים אחרות, הערך המוסף שהציעו המהנדסים הישראליים שינה את המשוואה.
אם לוקחים את האירוע הזה כמקרה בוחן להשתלשלות אירועים אפשרית במציאות של היום, השאלה החשובה שצריכה להישאל היא מה הערך המוסף שאנו יוצרים עבור התעשיות האמריקאיות שעובדות בשיתוף פעולה עם ישראל, והאם אנחנו משמרים אותו. במובן הזה, הפניית המשאבים להמשך פיתוח הבינה המלאכותית בארץ היא מהלך אסטרטגי חשוב מאין כמותו; יכולות הבינה המלאכותית, שיוצרת פוטנציאל למוצרים ושירותים חדשים, בתוספת היצירתיות הישראלית, והיכולת לנצל את יתרונותיה של הטכנולוגיה בפחות משאבים ופחות כסף - תיתן אפשרות לזינוק וצמיחה.
אינני חושש מההחלטות והצעדים שנעשים כעת בעולם, אלא מהערכת המצב של מקבלי ההחלטות בעולם הטכנולוגי והכלכלי בארץ. האם הם שואלים את עצמם האם החברות האמריקאיות הגדולות עוד רוצות להיות לקוחות של חברה שהמוצר שלה לא "מייד אין אמריקה"? עלינו להבין שבמצב של אי ודאות אנשים מצמצמים סיכונים, ויש לפעול בהתאם; על תעשיית הטכנולוגיה וההייטק בארץ לשמור על הערך המוסף שהיא מציעה, תוך התאמתו בעקביות לצרכי השוק. עליה לקבל את המציאות המשתנה שתלווה אותנו בשלוש השנים הקרובות לפחות, לנהל סיכונים ולהתנהל באקטיביות - ולא לחכות שיכה הפטיש.
דדי פרלמוטר הוא סגן נשיא אינטל העולמית לשעבר ויו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק
