ארה"ב: ענקיות הטק בקרב מאסף נגד הצעות חוק שיחלישו את כוחן
ארה"ב: ענקיות הטק בקרב מאסף נגד הצעות חוק שיחלישו את כוחן
אפל, אמזון, גוגל, מיקרוסופט ומטא מנהלות מלחמת חורמה בחזית המשפטית מול שלוש הצעות חוק בארה"ב שעתידות, אם יאושרו, להדק את הרגולציה, להחליש את כוחן ולפגוע ברווחיהן. המלחמה כוללת בין היתר הזרמת כספים רבים ללובינג ושיחות ישירות עם מחוקקים
חברות הביג-טק - אפל, אמזון, גוגל, מיקרוסופט ומטא - מנהלות כיום מלחמת חורמה מול שלוש הצעות חוק שנמצאות כרגע בשלבים שונים של חקיקה בבית הנבחרים האמריקאי.
הצעת החוק הראשונה תאסור על חברות לתעדף את המוצרים שלהן בפלטפורמות שהן מפעילות (American Innovation and Choice Online Act); השנייה מיועדת למנוע מאפל, מיקרוסופט וגוגל לחסום את האפשרות להתקין אפליקציות ממקורות צד שלישי על מכשיריהן (Open App Markets Act) והשלישית מיועדת למנוע איסוף סיטונאי של נתוני משתמשים כפי שמתבצע היום (American Data Privacy and Protection Act).
שלוש הצעות החוק הללו מנסות למנוע מחברות הטכנולוגיה את הניצול לרעה של כוחן העצום. כמו כן, מדובר בחקיקה שעשויה גם לגרום לירידה ברווחיות שלהן - את זה הן מנסות למנוע בכל הכוח. הצעת החוק נגד תעדוף מוצריהן בפלטפורמות שהן מפעילות למשל תמנע מגוגל לפרסם את מוצרי התיירות או הרכישות המקוונות בעמוד הראשון של מנוע החיפוש שלה. עבור אמזון מדובר בדחיפה של מוצרי מותג אמזון אל מול מוכרי צד שלישי. הצעת החוק השנייה תפגע ישירות באפל שכן היא תמנע ממנה ליישם את מדיניות "הגן הסגור" שלה שמונעת ממשתמשים להתקין אפליקציות שלא דרך האפסטור על האייפון והאייפד למשל - תוך עקיפת עמלת ההתקנה שהיא גובה על כל מכירת אפליקציה.
הצעת החוק השלישית תפגע בעיקר במטא וגוגל, שכן היא תגביל את האופן שבו חברות יוכלו לעשות שימוש בנתוני המשתמשים. כך למשל, היא צפויה למנוע את מיקוד הפרסומות למשתמשים קטינים (בני פחות מ-17). היא גם תצמצם באופן דרסטי את הנתונים שניתן יהיה לאסוף, ולקינוח תאפשר למשתמשים לתבוע את החברות על הפרות של החוק בתנאים מסוימים. החוק גם ידרוש מהחברות לקבל אישור לפני שהן אוספות את נתוני המשתמשים - כלומר אם זה לא יאשר את האיסוף, החברות לא יוכלו להשתמש במידע. בחוק יש גם הצעה להקמת מאגר מידע שבו יהיו רשומים כל ברוקרי המידע שדרכם יהיה ניתן לבצע חסימה של הרשאת איסוף מידע - פיצ'ר המכונה Do Not Collect.
מדובר בשלוש הצעות חוק שאולי נשמעות טוב על הנייר, אבל עשויות להתעכב או אפילו ליפול אם הבחירות לקונגרס יתנו את הרוב חזרה לרפובליקנים שכן אז יצטרכו המחוקקים לחזור ולהגישן, וגם לא בטוח שהמחוקקים עצמם שהציעו וכתבו אותן יחזרו לכהן. השיטות של חברות הטכנולוגיה למנוע את החקיקה כוללות הפעלה מסיבית של חברות לובינג ואף במקרים מסוימים של עמותות לשוויון זכויות למיעוטים. כמו למשל בטענה שהקשחת הרגולציה תפגע בעסקים קטנים של קהילות מיעוטים ומהגרים בארה"ב. זו העמדה שאמזון ניסתה לקדם והתגלתה לאחר שלוביסט שלח בטעות מייל לאתר פוליטיקו האמריקאי ובו פירוט של הצעה אסטרטגית לרתום מיעוטים למאבק תוך שימוש בטיעונים לעיל.
"מדובר באחד הקמפיינים המשמעותיים שניהלנו בשנים האחרונות", הסביר לפייננשל טיימס מאט שרוארס, נשיא תעשיית המחשבים והתקשורת שעומדת מאחורי ניהול הקמפיין בשמן של חברות הטכנולוגיה השונות. לדבריו מדובר בחקיקה שתפגע קודם כל בתחרות ושתאיים על המשתמשים עצמם, אם כי הוא לא פירט כיצד. בקונגרס סובלים ממה שהם מכנים "זריקת ספגטי על הקירות", או במילים אחרות שימוש בכל אמצעי קיים וחוקי (אולי גם על גבול החוקי) כדי למנוע מהחוקים האלה לעבור. הסיבה לדאגה ולפאניקה שאחזה בעולם הטכנולוגיה היא שמדובר בהצעות חוק משותפות של דמוקרטים ורפובליקנים - כך שהן יכולות לעבור גם אם הרפובליקנים יחזרו להפוך לרוב בסנאט או בבית הנבחרים.
כדי להמחיש את עוצמת המאבק, מספיק לומר שהחברות - דרך האיגוד שלהן - הוציאו השנה יותר מ-10 מיליון דולר רק על פרסומות נגד החקיקה בטלוויזיה. ומדובר רק באחוז קטן מהכסף שתוקצב לטובת פעילות הלובינג; אם ב-2011 התעשייה כולה הוציאה כ-25 מיליון דולר בשנה על לובינג, המספר זינק בשנה שעברה לכ-85 מיליון דולר, וכנראה שהיד עוד נטויה. וזה לא רק לובינג דרך חברות מתמחות - אפילו בכירי התעשייה מנהלים שיחות ישירות עם מחוקקים שאליהם הם מקורבים - אם בתמיכה כספית או בתמיכה תודעתית. אמזון למשל שלחה את אנדי ג'סי המנכ''ל והמחליף של ג'ף בזוס בתפקיד. בגוגל מנהלים קמפיין ובו הצעות לתיקון החקיקות האלה - לטובתה כמובן - אבל בטענה שהמגבלות ייטיבו עם התחרות מסין. אם כי למעשה החוק הסיני החדש שמנהל את עסקי הטכנולוגיה והאינטרנט במדינה הרבה יותר קשוח ונוקשה מההצעה האמריקאית.
החקיקה הזו מתכתבת גם ישירות עם חקיקת ה-GDPR (תקנות הפרטיות באירופה) שבינתיים לא הצליחה להפוך לאיום שכולם ציפו לו על ההתנהלויות הכוחניות של חברות הטכנולוגיה. אמנם הענישה חמורה אבל התברר שקשה מאוד להפעיל אותה בלי מאבקים מתישים. גם בתחום הגנת הצרכנים אירופה פועלת באופן קבוע, גם אלפבית ומטא חטפו סדרה של קנסות וביניהם קנס ענק של מיליארד דולר מצד האיחוד האירופי על גוגל - בין היתר על תעדוף מוצריה במנוע החיפוש - אבל למרות זאת החברות למדו כיצד להתמודד עימה באירופה תוך המשך הפרקטיקה במקומות אחרים. וזה בעצם מה שמפחיד את חברות הטכנולוגיה. האפשרות שגם בארה"ב יאמצו את הרעיונות האירופיים, מה שישאיר להן מעט מאוד מקומות בעולם שבהם אין רגולציה שתאפשר להן לעשות כאוות נפשן.
