סגור
אסירים ביטחוניים ב כלא קציעות ב2018
אסירים ביטחוניים בכלא קציעות, ארכיון (צילום: חיים הורנשטיין)

צפיפות, חולדות ומחסור בציוד: תנאי האסירים מאז תחילת המלחמה נחשפים

על פי נתוני שב"ס, 92% מהאסירים הביטחוניים ו-23% מהאסירים הפליליים מוחזקים ללא תנאי מחיה מינימליים. 3,400 אסירים שישנים על מזרנים, מאות אסירים שלא ראו אור יום מאז מעצרם ו-13 אסירים שחולקים תא שירותים אחד - דו"ח מיוחד של הסניגוריה הציבורית חושף את מצב הכלואים בבתי הכלא מאז התמלאו מעבר ליכולתם בעקבות המלחמה

כ-3,400 כלואים שישנים בעיקר על מזרנים על הרצפה, מאות אסירים שלא ראו אור יום מאז מעצרם, 13 אסירים שחולקים תא שירותים אחד, חולדות שנכנסות לתאים דרך חורי הביוב, חלונות שבורים שמכוסים בניילונים למנוע כניסת קור ומחסור בגרביים ומעילים - אלה ממצאי דו"ח מיוחד של הסניגוריה הציבורית על מצב הכלואים, מאז התמלאו מעבר ליכולתם בתי הכלא באסירים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", שיוצג מחר (ב') בכנסת בדיון על מצב החירום הכליאתי.
על פי נתוני שב"ס, מאז פרוץ המלחמה באוקטובר נוספו לבתי הכלא למעלה מ-4,170 כלואים, מרביתם המכריע אסירים ביטחוניים, בעקבות מבצעי מעצרים של כוחות הביטחון. נכון לסוף השבוע ישנם בבתי הכלא למעלה מ-20,500 כלואים – כ-5,000 כלואים יותר מעל התקן שנקבע לתנאי מחיה מינימליים על ידי בג"ץ. על פי הנתונים, כ-53% מהכלואים מוחזקים בתנאים שאינם עומדים בהחלטת בג"ץ. מבין האסירים הביטחוניים, מדובר בכ-92% (8,244 כלואים), ובין האסירים הפליליים כ-23% (2,689 כלואים).
"מקורו של משבר הכליאה הנוכחי קדם למצב הביטחוני, ונוצר על רקע דחיית מועד מימוש הפעימה השנייה של בג"ץ שטח המחיה", מציינים בסניגוריה הציבורית ומזכירים כי בג"ץ הורה על דחיית יישום החלטתו, לנוכח תוכנית ארוכת טווח להרחבת מערך הכליאה.
"התמונה המצטיירת במתקני הכליאה בהם ביקרו נציגי הסניגוריה היא עגומה", נכתב בנוסף. "ישנה צפיפות בלתי נסבלת; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; ועוד".
בסניגוריה הציבורית מוסיפים כי "לצד הצפיפות הקשה השוררת במתקני הכליאה, יוזכר כי בתקופת החירום חלו שינויים רבים שהביאו לפגיעה קשה נוספת בזכויות הכלואים, הרעו את מצבם עוד יותר והגבירו את מצוקתם, אשר רק לאחרונה החלו לשוב לשגרה בהדרגה באגפים הפליליים – מניעת ביקורים וחופשות; צמצום פעילויות חינוך, טיפול ושיקום; צמצום שעות התאווררות מחוץ לתאים (עד כדי סגירתם בתא 23 שעות ביממה); וכן צמצום הנגישות לטלפון. כן יוזכר כי למשך שבועות ארוכים בוטלו ועדות שחרורים לאסירים שעניין שחרורם המוקדם עומד על הפרק; בוטלו הדיונים בעתירות אסיר; בוטלו כלל הדיונים הפליליים למעט דיוני מעצר שהתקיימו שלא בנוכחות העצורים אלא בהיוועדות חזותית ובמקרים רבים בטלפון בלבד; ועוד".
"לעמדת הסניגוריה הציבורית, עם קליטתם הפתאומית של אלפי עצורים ואסירים עקב המלחמה, מצופה היה כי תיערך חשיבה מחודשת ויינקטו צעדים מידיים להפחתת הצפיפות במתקני הכליאה. למרות זאת, נראה כי הגורמים האמונים על הנושא ממשיכים להשליך יהבם על פתרונות הדרגתיים מבוססי בינוי".
בסניגוריה הציבורית, שבראשה עומדת עו"ד ענת מיסד-כנען, מציעים מספר צעדים אפשריים להפחתת בעיית הצפיפות: צמצום שיעור המעצרים; הפחתת שימוש במאסרים קצרים; קיצור משך המאסר באמצעות מנגנון שחרור על-תנאי; בלימת יוזמות חקיקה שיובילו להחמרה; והוראות נוספות שבכוחן להקל לכאורה על הצפיפות, כמו חופשה מיוחדת לאסירים המצויים לקראת תום תקופת מאסרם; הרחבת השחרור המנהלי של קבוצות אסירים מסוימות ובמיוחד אסירים השפוטים לתקופות קצרות; יצירת חלופה לכליאה של מאסר בית בפיקוח אלקטרוני (משמורת בקהילה) ועוד.