סגור
פנאי  מרטין סקורסזי  מביים את רוברט דה נירו וג’סי פלמונס ב רוצחי פרח הירח
מרטין סקורסזי (מימין) מביים את רוברט דה נירו וג’סי פלמונס ב"רוצחי פרח הירח". הכניס 156 מיליון דולר ( צילום: Paramount Pictures )

חיים, בועטים ושוברים קופות: הבמאים הקשישים מוכיחים שהוליווד לא שייכת לצעירים

רידלי סקוט בן ה־86, היאו מיאזאקי בן ה־82 ומרטין סקורסזי בן ה־81 אחראים לסרטים המצליחים ביותר של השנה החולפת, גם מבחינת הקהל וגם בעיני המבקרים. לאולפנים, שבדרך כלל מעדיפים במאים צעירים, רעבים וצייתנים, לא היתה ברירה אלא לפנות מחדש את הדרך למאסטרים הגדולים והקשישים, ואלה עוד יגלגלו אותם כל הדרך לאוסקר

אומרים שהקולנוע האמריקאי המסחרי פונה לילדים ונוער. הם קהל היעד של הפקות הענק, מותגי הקומיקס, עיבודי משחקי המחשב וסרטי ההמשך. אבל 2023 שברה לא מעט קונספציות, לא רק בישראל. הפקות הענק הפונות לצעירים איכזבו בקופות, ולעומת זאת השנה החולפת ראתה מבול חסר תקדים של סרטים גדולים ויקרים שהונהגו על ידי במאים שעברו את גיל 80.
חלק מהסרטים האלה לא רק שהיו הפקות ראווה ענקיות, אלא גם הצליחו יפה בקופות בעולם. את "נפוליאון" ביים רידלי סקוט בן ה־86, והסרט הכניס 206 מיליון דולר, יותר מסרטי הילדים "טרולים 3", "מפרץ ההרפתקאות" ו"צבי הנינג'ה" או סרט גיבורות־העל, "מארוולס"; "רוצחי פרח הירח", שביים מרטין סקורסזי בן ה־81, הכניס 156 מיליון דולר, יותר מסרט גיבורי־העל "שאהזאם 2"; ו"הילד והאנפה", סרט האנימציה של היאו מיאזאקי בן ה־82, הכניס בעולם 128 מיליון דולר, יותר מאשר "גראן טוריסמו", המיועד לקהילת הגיימרים הצעירה.
נדיר למצוא בני 80 פלוס על סטים של סרטים. למה? יש להניח שזה שילוב בין גילנות וקושי אובייקטיבי. לא קל לעבוד בהפקת סרט, שדורש לא מעט התרוצצויות וריכוז, ויש רגע שבו הגוף נחלש ומונע מבמאים לתפקד במיטבם הפיזי והמנטלי. אבל יש להניח שגם אלה שנותרו חסונים ובריאים מתקשים להרים סרטים. לא כי הם לא יכולים, אלא כי לא נותנים להם. כי יש מפיקים ואולפנים שחוששים מעבודה עם במאים בעלי שם ובעלי ניסיון של שנים. האולפנים יעדיפו לעבוד עם צעירים רעבים, שיהיו צייתניים יותר מאשר במאי ותיק בן 80 שלא יקבל בשמחה הוראות ממפיקים צעירים ממנו.
האולפנים גם יניחו שבמאים בני 40 יהיו מחוברים יותר לרוח התקופה ולקצב שלה מאשר במאים בני 80 שטעמם, מן הסתם, מיושן יותר. וכך אנחנו מגלים שיש לא מעט במאים גדולים שעדיין חיים, אבל בפועל, מושבתים — בריאן דה פלמה, אלן רודולף ופיטר וויר, למשל, יצרו כמה מהסרטים הגדולים של שנות ה־70 וה־80, אבל אין שום סרט חדש שלהם באופק. עם זאת, באופן נדיר מאוד, 11 במאים שעברו את גיל 80 הוציאו השנה סרטים חדשים, או שהם מצלמים אותם ברגעים אלה.
1 צפייה בגלריה
פנאי משמאל  רידלי סקוט מביים את חואקין פניקס ב נפוליאון
פנאי משמאל  רידלי סקוט מביים את חואקין פניקס ב נפוליאון
רידלי סקוט (משמאל) מביים את חואקין פניקס ב"נפוליאון". הצליח יותר מ"טרולים 3" ו"צבי הנינג'ה"
( צילום: Aidan Monaghan)
בימים אלה קלינט איסטווד בן ה־93 ופרנסיס פורד קופולה בן ה־84 מביימים את סרטיהם החדשים. ג'ורג' מילר יהיה בן 79 כשסרטו הבא "פיורוסה" צפוי להפוך בקיץ הקרוב לאחד הלהיטים הגדולים של 2024. בעודנו מחכים להם, בסוף השבוע האחרון יצא בבתי הקולנוע "פרארי" של מייקל מאן בן ה־80. עשר שנים לקח לו להרים את הסרט היקר הזה ויש להניח שלא מעט אנשים בתעשייה פקפקו באפשרות שזה באמת יקרה. אבל מאן לא ויתר וקיבץ צוות משקיעים בינלאומי שסמך על הניסיון שלו בבימוי סרטי פעולה גדולים, ובייחוד פרויקט תשוקה אישי כזה.
צריך לדעת את זה לגבי במאים: הם לא באמת יוצאים לפנסיה. הם ממשיכים לעשות את אותם הדברים, אבל לאט. בילי וויילדר, שמת בגיל 95, אמר בספר הראיונות שלו עם קמרון קרואו שהוא ממשיך להגיע למשרד שלו בכל בוקר ולעבוד על פרויקטים חדשים, אלא שהאולפן לא נותן לו אור ירוק להגשים אותם.
במאים מבוגרים נחשבים לא מסחריים. רק שהשנה החולפת הוכיחה את ההפך. סקוט וסקורסזי עובדים ברצף מסחרר ללא הפוגה ובלי שהגיל יעצור אותם — סקוט כבר מביים את "גלדיאטור 2". וכמו מאן, גם היאו מיאזאקי היפני חזר השנה מעשר שנות הפסקה. ב־2013 הכריז שהוא פורש מעשיית סרטים אך עכשיו חזר כדי להגשים חלום אחד אחרון שלו — הסרט "הילד והאנפה" (שיגיע בקרוב לישראל), שהפך לסרט היפני הקופתי של השנה. גם בישראל דן וולמן בן ה־82 הוציא השנה את "הבשורה על פי יהודה" על פי עמוס עוז.
בפסטיבל ונציה הוצגו השנה זה לצד זה סרטיהם של רומן פולנסקי בן ה־90 ושל וויליאם פרידקין בן ה־87 (שמת מיד אחרי סיום העבודה על הסרט, חודש לפני הפסטיבל), ולצדם נכח גם וודי אלן בן ה־87, עם סרטו "עניין של מזל", שהיה הטוב ביותר שלו זה שנים (את הסרט צילם ויטוריו סטוררו בן ה־83).
בפסטיבל קאן הציג הבמאי האיטלקי מרקו בלוקיו בן ה־84 את סרטו "חטוף"; והבמאי הגרמני וים ונדרס, הצעיר ברשימה הזאת בהיותו ינוקא בן 78, חשף שם לא פחות משני סרטים חדשים, עלילתי ותיעודי. העלילתי, "ימים מושלמים", שגם הוא ייצא בארץ בקרוב, הוא הסרט היפה ביותר שעשה ונדרס זה זמן רב.
זו, בעצם, המסקנה כאן: שלבמאים הגדולים יש לפחות יצירת מופת אחת אחרונה בשרוול, יצירה חדה ומזוקקת של רגש טהור, וסיכום חיים, שאותה הם ישלפו ברגע האחרון. כך היה עם רוברט אלטמן (שמת ב־2006), שאחרי שנים של סרטים בינוניים, הוציא בגיל 81 את סרטו האחרון, "המדריך לחיים בכפר", שלא רק שהיה נפלא, הוא גם תפקד בתור השתחוויית סיום של יוצר גדול שמודע לכך שזמנו קצוב.
אקירה קורוסאווה נפרד מהקולנוע בגיל 83 עם יצירת מופת מרגשת בשם "מדדיו" לפני שהלך לעולמו ב־1998. וג'ון יוסטון, במאי מאוד לא אחיד בקריירה שלו, היה חד ומרגש בסרטו האחרון, "המתים", שהיה מעין קדיש קולנועי של במאי הנפרד מהקהל שלו. הסרט, עם השם הנבואי, יצא ב־1987, רגע לפני שמת.
בזכות העובדה שסרטו של ונדרס, שצולם ביפן, הפך לנציג המדינה לאוסקר הבינלאומי, ובזכות העובדה שסרטו של מיאזאקי הופץ מסחרית באמריקה ויתחרה בקטגוריית האנימציה, יש סיכוי טוב שנפגוש אותם גם באוסקרים. נכון להיום, הבמאי המבוגר ביותר שזכה באוסקר הוא קלינט איסטווד, שהיה בן 74 כשזכה על "מיליון דולר בייבי". מה שאומר שהשנה באוסקרים, מול גרטה גרוויג בת ה־40, יתחרו גם סקורסזי, ונדרס ומיאזאקי, שגילם כפול משלה, ויוכיחו שהעולם לאו דווקא שייך לצעירים.