סגור
תלמידי כיתות ה ו חוזרים ל לימודים ב בית ספר בהתאם ל החלטת ממשלה בצל מגבלות ה קורונה
המגיפה גרמה נזקים גדולים בישראל (צילום: יריב כץ)

מבחני פיז"ה: בעקבות הקורונה הישגי התלמידים בעולם ירדו; ישראל דורכת במקום

בעוד שמדינות רבות נסוגו בהישגים, מבחני פיז"ה 2022 מצביעים על שיפור קלים במיקומה של ישראל מ-40 ל-35. עם זאת, הפערים בישראל בכל המקצועות – במקום השני או השלישי בעולם

הישגי ישראל במבחני פיז"ה 2022 שבחנו את מערכות החינוך בעולם אחרי הקורונה דורכים במקום, לעומת המבחנים ב-2018. עם זאת כיון שב-59% מהמדינות המשתתפות נרשמו ירידות גדולות במתמטיקה וב-51% בקריאה, ישראל דווקא התקדמה מהמקום ה-40 בממוצע למקום ה-35 שגם הוא עדיין מאד בעייתי. הירידות בעולם מיוחסות למשבר הקורונה. גם אחרי הירידות הגדולות בממוצעי המדינות המפותחות ההישגים של ישראל בכל שלושת תחומי המבחן נמוכים מממוצע ה-OECD. אולי הנתון החמור ביותר: ישראל נמצאת במקום השני או השלישי בעולם בשלושת התחומים בפערי ההישגים.
מבחני פיז"ה הם מבחני הישגים בינלאומיים לתלמידי כיתות ט', שעורך ה-OECD ונחשבים לכלי המדידה ההשוואתי המרכזי של מערכות חינוך העולם. הם בודקים חשיבה ושימוש במידע יותר מאשר בקיאות. במבחנים השתתפו 81 מדינות ומחוזות, מהן 36 מדינות OECD. המבחנים הנוכחיים שמו דגש על חשיבה מתמטית מה שעורר חשש שהתבדה לכישלון מוחץ של ישראל. בהחלט יתכן שמה שמנע ירידה גדולה בהישגים גם בישראל היא הגעת החיסונים המוקדמת, שאפשרה לחזור ללימודים סדירים באמצע 2021.
ישראל ירדה ב-5 נקודות במתמטיקה לעומת ירידה ממוצעת של 17 נקודות בממוצע ה-OECD. כתוצאה מכך התקדמה מהמקום ה-41 מהמדינות המשתתפות למקום ה-38. אלא שגם אחרי ההתקדמות ישראל מפגרת ב-14 נקודות אחרי ממוצע ה-OECD. ישראל עלתה ב-3 נקודות (עליה לא מובהקת סטטיסטית שנחשבת לדריכה במקום. ש"א) במדעים לעומת ירידה של 4 נקודות בממוצע המדינות המותחות. התוצאה היא עלייה מהמקום ה-42 ב-2018 למקום ה-37. אבל ממוצע המדינות המפותחות עדין גבוה ב-20 נקודות מהציון הישראלי.
ישראל עלתה ב-4 נקודות בקריאה (עלייה לא מובהקת) לעומת ירידה של 11 נקודות בממוצע ה-OECD, מה שהעלה אותה מהמקום ה-37 ל-30 שהוא הגבוה ביותר בין המיקומים של ישראל. זה גם הנושא היחיד שבו ישראל כמעט הדביקה את ממוצע המדינות המפותחות, פער של 2 נקודות בלבד לרעתה.
מדינות המזרח הרחוק שולטות לגמרי בצמרת. סינגפור מוליכה בכל שלושת התחומים. מקומות גבוהים בעשירייה הראשונה בשלושת התחומים תופסים גם יפן (מקום ממוצע: 3), דרום קוריאה (5) ומחוזות מקאו, טאיפיי והונג קונג (כולם בסין והם מדורגים בנפרד. ש"א). המדינה האירופאית בעלת ההישגים הטובים ביותר היא אסטוניה (6) והמדינה האמריקאית – קנדה (8).
אם יש תחום שבו ברור שהמגיפה גרמה נזקים גדולים בישראל הוא הרחבת הפערים הגבוהים ממילא על רקע חברתי כלכלי. במתמטיקה למשל חלה עלייה של 8 נקודות בהישגי התלמידים מרקע חזק וירידה של 12 נקודות בהישגי התלמידים מרקע חלש ובסך הכל הפער גדל ב-20 נקודות ל-119 נקודות. מחקרי ה-OECD מתייחסים לפער של 20 נקודות כאל פער של שנת לימודים אחת ממילא פער של 119 נקודות שווה לשש שנות לימוד. בתחומי המדעים (הפער: 114 נקודות) והקריאה (118) הפערים התרחבו בשל שיפור בהישגי החזקים לצד דריכה במקום של החלשים
את הפערים מודדים בדרכים שונות שאחת מהן היא הפיזור - נפער בין הציון של האחוזונים 90 ו-10. ישראל נמצאת במקום השני בין המדינות הנבחנות בפיזור פערי ההישגים בקריאה ובמקום השלישי במתמטיקה ומדעים. מי שירצה יוכל להתנחם שב-2018 היינו במקום הראשון בכל הנושאים, כך שהתוצאות הנוראות האלה הן בכל זאת שיפור.
פערי ההישגים בין דוברי העברית לבין דוברי הערבית הצטמצמו ב-2022 בשלושת תחומי האוריינות. במתמטיקה ובמדעים הפערים הצטמצמו בכ-15 נקודות, אלא שבמתמטיקה מדובר בצמצום שמקורו בעיקר בירידה בהישגים של דוברי העברית (דבר שאיננו רצוי) ואילו במדעים מדובר בצמצום שמקורו בעיקר בעלייה בהישגי דוברי הערבית (דבר רצוי). בקריאה הפער הצטמצם ב-8 נקודות בלבד. גם אחרי הצמצום פערי ההישגים בין דוברי העברית לדוברי הערבית עדיין מאוד גדולים ועומדים על כ-100 נקודות במתמטיקה ובמדעים, ועל כ-135 נקודות בקריאה (פער של בין חמש לשש שנות לימוד בין תלמידים שכולם בכיתה ט').
אחד הגורמים לפערים הגבוהים בישראל הוא שיעור המתקשים הגבוה, שעומד על 37% במתמטיקה לעומת ממוצע מדינות מפותחות של 31% מתקשים ו-32% במדעים לעומת ממוצע של 24%. כשני שלישים מהתלמידים דוברי הערבית סווגו כמתקשים בכל אחד מתחומי האוריינות. שיעור המצטיינים בין התלמידים הערבים עומד על אחוז בודד, לעומת 10% מצטיינים בין דובר העברית.