פרשנותבעיצומה של מלחמה, ערב משבר כלכלי, התקציב נשאר פוליטי
פרשנות
בעיצומה של מלחמה, ערב משבר כלכלי, התקציב נשאר פוליטי
התקציב המעודכן ל־2023, שאושר הלילה, כולל 4.8 מיליארד שקל כספים קואליציוניים, מהם 2.2 מיליארד שקל שטרם נוצלו ותכליתם שימור הקואליציה. ההתנהלות הכלכלית הלא אחראית של הממשלה לא תיעלם מעיני חברות הדירוג והגופים הפיננסיים ותפגע ביכולת לגייס כסף כדי לצלוח את המשבר
הממשלה אישרה הלילה את התקציב המעודכן לשנת 2023 בעקבות מלחמת חרבות ברזל. באופן חריג, פירוט התקציב נשלח לשרי הממשלה רק אתמול בבוקר וזאת לאחר שסביב התקציב המחודש התנהלו ויכוחים עד הרגע האחרון. הדרג המקצועי באוצר ובראשו אגף התקציבים התנגד לכספים הקואליציוניים המגזריים שהושארו בתקציב. בהמשך, הוויכוח הגיע גם לזירה הפוליטית כאשר השר בני גנץ ומפלגת המחנה הממלכתי הודיעו כי יתנגדו לתקציב המוצע.
התקציב הפך לשנוי במחלוקת מפני שהוא כולל כספים קואליציוניים, פוליטיים, לטובת המפלגות החרדיות ומפלגת הציונות הדתית, וזאת למרות שהמלחמה בעיצומה והיא דורשת את העמקת החוב והסטת המשאבים הלאומיים לטובת הגדלת תקציב הביטחון והסיוע האזרחי.
שר האוצר וראש הממשלה טענו כי הכספים הקואליציוניים קוצצו ב־70% וזאת למרות שהקיצוץ האמיתי עומד על 17.3% בלבד - מסכום מקורי של 5.8 מיליארד שקל ל־4.8 מיליארד שקל. מפני שהממשלה כבר התחייבה על 2.6 מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים, היא יכלה לקצץ עד 3.2 מיליארד שקל, אך בפועל רק מיליארד שקל בלבד קוצצו. נתונים אלו, לא כולל כספים קואליציוניים בגובה של כ־8 מיליארד שקל שנמצאים בתקציב 2024, שמתוכם המליצו באגף התקציבים לקצץ 5 מיליארד שקל נוספים, אך נכון לעכשיו שר האוצר וראש הממשלה מסרבים להתחייב על כך.
ההטבות לחרדים מכווצות את הכלכלה
ניתן לסווג את הכספים הקואליציוניים שהממשלה השאירה בתקציב 2023 לשלושה סוגים: תקציבים שממוענים למפלגות החרדיות, תקציבים שממוענים למפלגת הציונות הדתית ותקציבים "ראויים" שמיועדים לכלל הציבור.
התקציבים שמיועדים למפלגות החרדיות הם הבעייתיים ביותר, מפני שמדובר בתקציבים שבחלק מהמקרים השפעתם הכלכלית היא שלילית באופן מובהק. בין היתר מדובר על 177 מיליון שקל עבור הגדלת שכר המורים החרדים במסגרות שחלקן לא מלמדות לימודי ליבה ואינן מפוקחות (הטבות תנאי השכר של אופק חדש). סכום זה ימשיך להיטיב עם מסגרות שאינן מפוקחות ולא מחויבות ללמד את תלמידיהם מתמטיקה ואנגלית וכתוצאה מכך יעודד תלמידים ומורים נוספים להישאר במסגרות אלו במקום בחינוך הממלכתי־חרדי.
1.089 מיליארד שקל נוספים יועברו לטובת תמיכה במוסדות תורניים בשנים 2023 ו־2024, כאשר כסף זה מכיל בתוכו סובסידיות ישירות לאברכים שעלולים לנוע סביב 1,000 שקל לאברך. גם תקציב זה מעודד את החרדים להתבדל ולא להשתלב בחברה ובכלכלה. תקציבים בעייתיים נוספים כוללים 27 מיליון שקל עבור תוכנית למניעת נשירה בישיבות ו־10 מיליון שקל עבור "גופי תיאום וקשר", כאשר שני התקציבים הללו מגיעים בסופו של דבר לגופים הפועלים למניעת גיוס חרדים שלא מוצאים את עצמם בעולם הישיבות. 400 מיליון שקל נוספים יועברו עבור "כרטיסי המזון של דרעי" שיעילותם מוטלת בספק וניתן לספק במקומם פתרונות רווחה עדיפים מבחינה כלכלית.
התקציבים המיועדים לשרי מפלגת הציונות הדתית מקוממים מפני שהם מעניקים בחלק מהמקרים הטבות יתר למצביעי המפלגה בדגש על תושבי ההתנחלויות. בין היתר, 255 מיליון שקל עבור התעצמות וכוננות של יהודה ושומרון, סכום חסר תקדים שאינו מגיע ליישובים אחרים בישראל וזאת למרות שהגזרות הבעייתיות ביותר במלחמה נכון לעכשיו הן הצפון והדרום ולא יו"ש. כספים נוספים יועברו ל"התיישבות הצעירה" כאשר מדובר על ביטוי מכובס למאחזים לא מוסדרים ו־11.7 מיליון שקל יועברו לטובת "הוצאות ביטחוניות" לתלמידי ישיבות ההסדר שעושים שירות צבאי חלקי.
44 מיליון שקל יועברו כסיוע ייחודי לחינוך הממלכתי דתי, וזאת למרות שכבר היום תלמידי ממלכתי דתי מקבלים 9,000 שקל יותר מאשר חבריהם בחינוך הממלכתי. משרד ההתיישבות והמשרד למשימות לאומיות של אורית סטרוק יקבלו סכום חריג במיוחד של כ־430 מיליון שקל עבור סעיפים דוגמת חיזוק הזהות היהודית, גרעינים משימתיים וסיוע לרשויות המקומיות בשמירה על שטחי C ביו"ש.
הסעיפים שאינם שנויים במחלוקת וכלולים בכספים הקואליציוניים כוללים בין השאר 675 מיליון שקל לקידום תוכנית בריאות לאומית, 350 מיליון שקל לחיזוק הביטחון הלאומי וחיזוק מערך השיטור, כ־230 מיליון שקל לפעילות ופרויקטים במשרד החינוך (כולל תקציב תנועות הנוער) וכ־60 מיליון שקל לרווחה - לפנימיות ולסיוע לאנשים עם מוגבלויות.
איום על הורדת דירוג האשראי
התקציב המעודכן לשנת 2023 שאושר אמש בממשלה כלל לא רק כספים קואליציוניים מגזריים אלא גם הגדלה משמעותית של מסגרת התקציב והגירעון הממשלתי. הסיבה לגידול הזה היא מלחמת חרבות ברזל וההוצאות הביטחוניות והאזרחיות הנלוות אליה. בהחלטת הממשלה על הגדלת הגירעון נכתב כי "בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית שהתרחשה ביום 7 באוקטובר 2023... נדרשת הממשלה להוציא סכומים ניכרים, הן לטובת הלחימה עצמה והן להוצאות אזרחיות הנגרמות ממנה אשר לא נצפו בעת גיבוש ואישור חוקי התקציב לשנים 2023 ו־2024".
ההוצאה הממשלתית ל־2023 תעמוד על 636 מיליארד שקל במקום 610 מיליארד שקל, זינוק של 4.2% בהוצאה הממשלתית ו־26 מיליארד שקל בגירעון
סך ההוצאה הממשלתית לשנת 2023 תעמוד על 636 מיליארד שקל במקום 610 מיליארד שקל, גידול של 4.2% בהוצאה הממשלתית וגידול של 26 מיליארד שקל בגירעון. התוספת לתקציב מורכבת מ־17 מיליארד שקל עבור הוצאות צבאיות וביטחוניות ו־8.8 מיליארד שקל עבור הוצאות אזרחיות. הרכב ההוצאות הביטחוניות אינו מפורט, אך אלו מורכבות ברובן מתחמושת, דלק, לוגיסטיקה וימי מילואים. ההוצאות האזרחיות המרכזיות כוללות תקצוב לפינוי אוכלוסייה מהצפון והדרום, תקצוב נוסף לגופי הביטחון הלאומי, החינוך, הביטוח לאומי, הבריאות והרווחה, דמי אבטלה מוגברים, תקציב למנהלת תקומה לשיקום עוטף עזה ועוד. הדיונים הרשמיים על עדכון תקציב שנת 2024 טרם החלו, אך השינויים בו צפויים להיות אף יותר דרמטיים מאלו של 2023.
במסגרת ההצבעה על התקציב המעודכן הצביעה הממשלה גם על הגדלת מגבלת הגירעון ל־3.7% במקום 2.75%. הגדלת ההוצאות והחוב הממשלתי לצד הפגיעה הצפויה בהכנסות המדינה ממסים והירידה בצמיחה צפויות ללוות את ישראל ביתר שאת גם לשנת התקציב הבאה בה הבעיות הללו רק יחריפו. באוצר מבקשים לשדר כי העסק נמצא בשליטה וטוענים כי בינתיים יש ביקוש גבוה לאגרות החוב שהמדינה מנפיקה בארץ ובחו"ל ושמפרוץ המלחמה כבר גויס חוב בהיקף של 54 מיליארד שקל ושמספר ההנפקות גדל כדי להתמודד עם ההוצאות הצפויות. כמו כן, העובדה כי ישראל התחילה את המלחמה עם יחס חוב תוצר של כ־60% מעמידה את ישראל במצב טוב יותר ממדינות כמו ארה"ב, בריטניה או צרפת ומאפשרת לממשלה להתנהל בגמישות פיסקלית לפחות לטווח הקצר. בנק ישראל העריך אתמול כי יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל־66% בסוף שנת 2024.
החשש המרכזי שמטריד את מקבלי ההחלטות הכלכליים בישראל הוא תרחיש של הורדת דירוג אשראי משמעותית שתקשה על ישראל להמשיך ולגייס חוב בריבית סבירה. אמנם סוכנויות הדירוג המרכזיות וביניהן מודי'ס, S&P ופיץ' כבר החלו בתהליך הורדת דירוג האשראי של ישראל, אך הדינמיקה הזו עלולה להחמיר או להיעצר — וזאת בהתאם להתפתחויות במצב הביטחוני ולשינויים במדיניות הממשלה.
בדרג המקצועי הבכיר באוצר קיימת תמימות דעים מוחלטת שהממשלה חייבת להציג כעת מדיניות פיסקלית אחראית, ושאם ימשיכו בצעדים שאינם מעודדי צמיחה כמו סבסוד אברכים ומוסדות שאינם מלמדים ליבה או תקציבים סקטוריאליים אחרים אז הדבר יוביל לכך שגופים בינלאומיים יחשבו שלא ניתן לסמוך על הממשלה שתנהל כראוי את הכספים שמלווים לה וכתוצאה מכך דירוג האשראי ימשיך לצלול. קושי בגיוס חוב יוביל את המדינה לחפש הכנסות מאפיקים נוספים, ומשם הדרך לקיצוץ נוסף בשירותים החיוניים או הגדלת מיסוי היא קצרה.
