סגור
מלחמת עזה בורסת תל אביב ירידות שערים
תשואת החסר של ת"א־125 מול S&P500 היא מעט פרדוקסלית. מאחר שכלכלת ישראל צמחה ב־12.4% בין 2020 ל־2022 לעומת כלכלת ארה"ב, שצמחה ב־3.9% בלבד (צילומים: עמית שעל, Menahem KAHANA/AFP)

המלחמה החזירה את הבורסה בתל אביב לתחילת שנת 2020

מדד ת"א־125 נפל מ־7 באוקטובר ב־12.2% והגיע לרמה שבה היה ערב הקורונה. גם הנתח של קרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בישראל חזר לינואר 2020. יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה: "בשלוש שנים נחתו על הכלכלה הישראלית מגיפה, המהפכה המשפטית ומלחמה"

האסון ב־7 באוקטובר והמלחמה שנפתחה בעקבותיו מתבטאים גם בשוק המניות המקומי. מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה המקומית, נפל בשבועיים וחצי האחרונים בשיעור של 12.2% ועומד על כ־1,625 נקודות — רמה שבה היה בינואר 2020. זאת, בעוד מדד הדגל בארה"ב, S&P500 טיפס ב־30.4% באותה התקופה, ומדד המניות העולמי MSCI World הניב תשואה של 18.1%.
המגמה השלילית במדד ת"א־125 נובעת מעיקר מהחשש שכלכלת ישראל תגלוש למיתון עמוק על רקע לחימה מתמשכת בחמאס ברצועת עזה. לחימה שכזו צפויה למנוע ממאות אלפי אנשי מילואים להשתתף במערך העבודה הלאומי ובד בבד להקטין את הצריכה של אזרחי ישראל.
תשואת החסר של ת"א־125 לעומת המדד האמריקאי לא החלה ב־7 באוקטובר. מתחילת 2023 ועד 7 באוקטובר עלה מדד תל אביב 125 ב־3.2% בעוד מדד S&P500 זינק ב־12.7%. תשואת החסר של ת"א נבעה בעיקר מההפיכה המשטרית שקידמה הממשלה הנוכחית במלוא המרץ עד לפרוץ המלחמה, מה שעורר חשש רב בקרב משקיעים מקומיים וזרים. בתוך כך, פעלו הגופים המוסדיים, שמנהלים 1.3 טריליון שקל בקרנות הפנסיה וקופות הגמל, להוציא את ההשקעות הנזילות שלהן מחוץ לשוק ההון הישראלי. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מתחילת השנה ועד סוף אוגוסט המוסדיים הישראליים הגדילו את השקעותיהם בחו"ל ב־53 מיליארד שקל, ושיעור החשיפה לחו"ל של חסכונות הישראלים הגיע לשיא של 51%. המיליארדים הללו, במידה שהיו מושקעים בישראל היום, היו מגיעים לחברות שבמדד ת"א־125 והיו עוזרים לו להקטין את הפער מול S&P500.
התקופה הנמדדת, מתחילת 2020 ועד היום, כוללת בתוכה את משבר הקורונה. המשבר שפרץ במרץ 2020 הביא את מדד ת"א־125 לרשום תשואה שלילית של 3% באותה שנה, לעומתS&P 500, שהוסיף 16.3%. השוני בביצועי שני המדדים נבע, בין היתר, ממשקלם של הסקטורים הכלולים בתוכם.
ת"א־125 משופע במניות של החברות המסורתיות – בנקים ונדל"ן, שמהווים נתח נכבד מתוכו. עם הכניסה למלחמה בעזה מניות הבנקים הגיעו למשקל שיא במדד – כמעט 23%. אולם מאז 7 באוקטובר נפל מדד הבנקים, שכולל את חמשת הבנקים הגדולים, בשיעור של 19% עקב ההערכה כי הבנקים יצטרכו להפריש מיליארדי שקלים בעקבות המלחמה והמיתון המתקרב. ואכן, כפי שנחשף ב"כלכליסט" אתמול, הבנקים צפויים להפריש עד 3 מיליארד שקל ברבעון השלישי, בעוד שברבעון השני הם הפרישו 1.6 מיליארד שקל. כיום, לאחר הנפילה, מהוות מניות הבנקים 21.2% מהמדד. מניות הנדל"ן בת"א־125 היוו 14.75% והיום מהוות 14.55%. בד בבד, מניות הטכנולוגיה, עלו מ־26% לכמעט 29% מהמדד.
כשבוחנים את השינוי במשקל הסקטורים בחודשיים שלאחר ההכרזה של שר המשפטים יריב לוין על ההפיכה המשטרית ב־4 בינואר 2023, מגלים כי מניות הטכנולוגיה לא הושפעו יחסית ובזכות הירידות בסקטורים האחרים משקלן במדד עלה בכ־2.3%. ירידות שערים במניות הנדל"ן הקטינו את משקל הסקטור ב־1.1% לפחות מ־15%. גם בתקופת הקורונה, מניות הנדל"ן היו הנפגעות העיקריות: הן צנחו ב־47% בחודש מרץ 2020 ומשקלן במדד ירד מ־20.6% ל־18.7%. משקלן של מניות האנרגיה, שצללו ב־55% באותו החודש, ירד מ־5% ל־4%.
תשואת החסר הדרמטית של ת"א־125 מול S&P500 היא מעט פרדוקסלית. זאת, מאחר שכלכלת ישראל צמחה ב־12.4% בין השנים 2020 ל־2022 לעומת כלכלת ארה"ב, שצמחה ב־3.9% בלבד באותה התקופה. הצמיחה הגבוהה של הכלכלה המקומית היתה אמורה, על פניו, להתרגם בשורה התחתונה של החברות הגדולות בישראל וכך גם להגדיל את שווי החברות הכלולות במדד ת"א־125 ולדחוף אותו קדימה.
יניב פגוט סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסת ת"א, אמר בשיחה עם "כלכליסט" כי "בשלוש השנים האחרונות נפלו כל מכות תבל על הכלכלה הישראלית ושוק ההון המקומי: הקורונה, המהפכה המשפטית ומלחמה. כל תרחיש בפני עצמו עוצמתי. חיבור השלושה נראה כמו סרט אימה. לא ניתן לדמיין תסריט קיצוני יותר. אולם למרות הכל, מי שהשקיע בשלוש השנים האחרונות בת"א־125 הרוויח כסף (מאז 25 באוקטובר 2020 עלה ת"א־125 בכ־17%; א"ע)".
פגוט הוסיף כי "מעבר לשלוש המכות הקשות, שוק המניות התמודד גם עם עליית ריבית חדה, שלא היה ניתן לחזות אותה בשנים הקודמות. בהתחשב בארבעת הגורמים הללו, זה שהמדד נותר רווחי זו הצלחה, מאחר שבתרחיש שכולל כל כך הרבה קשיים, שוק המניות יכול לרדת גם ב־50%".
פגוט תולה את העמידות היחסית של המדד המייצג של הבורסה בכך שלמרות הכל ישראל עם כלכלה חזקה ונתוני מאקרו טובים. "הכלכלה צמחה, הדמוגרפיה ממשיכה להצביע על כך שהאוכלוסייה צומחת וגם היקף החיסכון הפנסיוני גדל. החיסכון בתורו חוזר בחלקו למדדים הגדולים של הבורסה. אלמנט נוסף הוא ההרכב הסקטוריאלי – מדד תל אביב בנקים עלה 65% בשלוש השנים האחרונות, חלק גדול מהיציבות הגיע ממניות הבנקים שכלולים במדד. מניות הבנקים היו כיפת ברזל של השוק".
כאמור, מדד ת"א־125 אינו מייצג את כלכלת ישראל, אלא ככל הנראה את הבורסה בתל אביב. אינדיקציה לקביעה הזו נגזרת מהאכזבה של המשקיעים בקרנות הנאמנות, אמצעי החיסכון העיקרי של ישראלים לטווח הקצר והבינוני. על פי נתוני הענף, נכון להיום סקטור הקרנות המנהלות מניות ישראליות מנהל 56 מיליארד שקל, שמהווים 13% בלבד מהיקף ההון המנוהל בכל הענף, שעומד על כ־425 מיליארד שקל.
הפעם האחרונה שסקטור מניות ישראל היווה 13% בלבד מענף קרנות הנאמנות היתה בתחילת 2020. אז, הסקטור הדומיננטי היה קרנות הנאמנות אג"ח בארץ משולבת כללי ‑ קרנות אג"חיות שכוללות גם שיעור נמוך יחסית של מניות ‑ שהיווה 25.3% מהענף. היום, הקטגוריה הדומיננטית ביותר להשקעה, על רקע הגאות במדד המניות האמריקאי, היא מניות בחו"ל, שמהווה 20.3% מהענף כולו, בעוד היא מנהלת 83.6 מיליארד שקל - שיא כל הזמנים.
כמו כן הקרנות הכספיות מהוות את הקטגוריה הגדולה ביותר בענף עם 101.2 מיליארד שקל שמהווה 23.8%. הקרנות הכספיות הן קרנות שמשמשות כתחליף לפיקדונות בנק. עליית הריבית בחודשים האחרונים לשיעור של 4.75% הגדילה את האטרקטיביות של הקרנות הכספיות, שמבקשות להניב תשואה זו על ידי השקעה בנכסים חסרי סיכון.