סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מלחמת עזה חיילים בסדיר  קבע ו מילואים שגויסו ללחימה יוכלו לדחות תשלומים
חיילי מילואים שגויסו ללחימה בעזה (צילום: JACK GUEZ / AFP)

סקר: 70% מחברות ההייטק דחו או ביטלו פרויקטים

מסקר שערכו רשות החדשנות ומכון SNPI בקרב 500 חברות הייטק עולה כי 40% מהן דיווחו על ביטול או עיכוב של הסכמי השקעה; רק 16% לא נפגעו כתוצאה מהמלחמה

בזמן שענפים שמבוססים על השוק המקומי נכנסים לקיפאון, בהייטק משוועים לידיים עובדות. בשבועיים האחרונים מדווחות מרבית חברות ההייטק על כך שבממוצע כ-10% מהעובדים גויסו למילואים, מה שמקשה על התפקוד השוטף של החברות.
היום מפרסמות רשות החדשנות ומכון SNPI סקר שנערך בקרב 500 חברות הייטק הפועלות בישראל (בבעלות מקומית או זרה) וממנו עולה כי 70% נפגעו תפעולית בגלל גיוס למילואים של אנשי מפתח. מעבר לגיוס של עובדים רבים למילואים, מציינים בחברות גם ירידה בתפקוד העובדים, חלקם בשל היעדר מסגרות לילדים וחלקם בשל היעדר פניות רגשית. סוגיית כוח האדם מאפיינת בעיקר את החברות הבוגרות יותר בעוד שבחברות הצעירות הקושי העיקרי מאז פרוץ המלחמה פיננסי.
הסקר כלל גם אפשרות למענה חופשי, כאשר קרוב למחצית מהחברות המקומיות (46%) עשו בכך שימוש. מניתוח מענים אלו, עולה כי קשיים פיננסיים אופייניים לחברות בשלבים מוקדמים, כאשר למעלה ממחצית מהחברות ציינו קשיים אלו. לעומת זאת, חברות בשלבים מאוחרים הדגישו את הירידה בתפוקת כוח האדם כגורם מרכזי (54%) בעוד שנושאים פיננסיים אוזכרו על ידי 31% מהחברות בלבד.



בשאלות הסגורות מעל 40% מהחברות מדווחות על ביטול או עיכוב בהסכמי השקעה, כאשר אחוזים בודדים מהחברות מצליחות לייצר פגישות עם משקיעים. בחינה לפי שלב ההשקעה האחרון של החברה אומנם מראה, כצפוי, שיעור גבוה יותר של חברות Early-Stage שחוו ביטול או עיכוב עסקת השקעה בעקבות המלחמה (47%), אך מצביעה על תופעה לא מבוטלת גם בחברות Late-Stage. כ-30% מהחברות עם סבב B ומעלה דיווחו על אתגר דומה, זאת למרות היותן חברות בשלות יותר, עם סיכון מופחת ועבר עשיר יותר של השקעות.
לא מעט חברות נמצאות בסכנת סגירה ועבורן השיקה רשות החדשנות בשבוע שיבר מסלול גישור מזורז בהיקף ראשוני של 100 מיליון שקל שנועד להאריך את ה-RUNWAY, כלומר משך הזמן לקיום ללא גיוס הון נוסף. על הסקר השיבו חברות בסקטורים שונים ובשלבי גיוס שונים, כאשר עורכי הסקר מציינים כי המוטיבציה להשיב עולה ככל שהחברה נמצאת במצוקה גדולה יותר. עם זאת, הסקר מהווה מדגם מייצג של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, כאשר גם 80% מהחברות הרב לאומיות שהשתתפו בו דיווחו על פגיעה ברציפות התפקודית בעקבות הגיוס הנרחב למילואים.
הצלבה בין כל דיווחי החברות, מראה כי 80% מהן חוו פגיעה בעקבות המצב ומעל רבע סבלו מפגיעה כפולה, הן בהון האנושי והן בהשגת מימון. ההייטק הישראלי נכנס לתקופה זו כאשר הוא נמצא בשפל שלא נראה שנים. עוד טרם לפרוץ המלחמה, ולאורך השנה וחצי האחרונות, נרשמו מגמות שליליות בפעילות תעשיית ההייטק הישראלית, על שלל היבטיה, לרבות גיוסי הון והקמת חברות חדשות. זאת, הן בעקבות ההאטה הגלובלית והן כתוצאה מאי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל. המלחמה הנוכחית מוסיפה מטבע הדברים לאי הוודאות באקוסיסטם החדשנות הישראלי, ומאיימת לפגוע ביציבות ובחוסן הכלכלי של מדינת ישראל כולה.
עם זאת, בטווח הארוך יותר, דווקא תעשיית ההייטק שמבוססת על מכירה בשוק הבינלאומי ונהנית מהתחזקות הדולר מול השקל, יכולה להוות אי של יציבות יחסית במשבר הכלכלי המתפתח בישראל. לרוב החברות יש סניפים בחו"ל שאליהם ניתן להעביר חלק מהמשימות שלא מתבצעות כעת בישראל בגלל המצב.
בינתיים, 70% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו על דחייה או ביטול פרויקטים והזמנות בגלל היעדר יכולת לבצע פיילוטים וניסויים קליניים, לקדם מיזמי פיתוח חשובים וזאת לצד קשיים בייצוא ויבוא מחו"ל. בהקשר זה מרבית החברות ציינו כי האתגר העיקרי הוא לאו דווקא מול הלקוחות מחו"ל, אלא מול הלקוחות הישראלים שמקפיאים פעילות.