סגור
שר התקשורת שלמה קרעי ב כנסת 3.5.23
שר התקשורת שלמה קרעי. חוק השידורים הוא משימתו העיקרית (צילום: אלכס קולומויסקי)

חוק השידורים של קרעי: פייק ניוז, חיסול התאגיד וסוכריות לערוץ 14

הרפורמה בשידורים שהציג שר התקשורת קרעי מבטלת את החובה לקבל רישיון לשדר חדשות. על התאגיד ייאסר לשדר פרסומות, ובמקום הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין יוקם גוף רגולטורי בשליטת הפוליטיקאים. וערוץ 14 ייהנה מכל העולמות

שר התקשורת שלמה קרעי הציג היום רפורמה מקיפה בתחום השידורים שמסייעת בעיקר לערוץ 14, פוגעת אנושות בעצמאותו הכלכלית של תאגיד השידור הציבורי כאן ומאפשרת לפייק ניוז לשלוט במסך.
חוק השידורים מורכב מכמה וכמה סעיפים, שאחד העיקריים שבהם הוא ביטול החובה לרישיון לשידור חדשות. כיום כל גוף תקשורת המשדר חדשות חייב לעמוד בתנאי סף מסוימים, וחלה עליו רגולציה הכוללת הפרדה מוחלטת של שידורי החדשות מהשידורים המסחריים. אלא שעל פי התוכנית החדשה של קרעי, תבוטל חובת הרישיון לשידור חדשות, כך שכל גוף יוכל לשדר חדשות ללא פיקוח. בנוסף, הנהלת גופי החדשות מנוהלת כיום על ידי דירקטוריונים הכוללים חברי דירקטוריון חיצוניים המספקים אובייקטיביות מסוימת ופיקוח. גם חובה זו בדרך לביטול בחוק החדש, הקובע כי תבוטל חובת הממשל התאגידי בגופי החדשות.
החשש העיקרי מהסעיף הזה הוא ביטול כל פיקוח על החדשות אותן הציבור צורך, מי מעביר אותן ומי יושב בהנהלה של אותו גוף, וכן כי שידורי חדשות יוכלו מעתה לשרת את המחלקה המסחרית, ולהפך. הפתרון לכל זה, על פי קרעי, הוא אבסורד בפני עצמו — לדברי שר התקשורת, אזרחים יוכלו לפנות לבתי המשפט במידה וגוף תקשורת עשה עוול ופירסם מידע שקרי בצורה מכוונת.
קרעי שוכח להזכיר שהוא מכהן בממשלה הפועלת להכפיף תחתיה את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות שופטים מטעם, ועל כן לא ברור מי בדיוק יפקח על גוף תקשורת תומך שלטון שמפרסם באופן מודע ידיעות שקריות. במילים אחרות, איזה גוף יעצור את ערוץ 14 המאפשר לומר בשידור: "על הרכבות של הגרמנים בשואה היה כתוב מפא"י".
במסגרת התוכנית של קרעי, ייסגרו הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין ובמקומן יוקם גוף רגולטורי אחד, שיפעל כיחידת סמך עצמאית תחת משרד התקשורת (בדומה לרשות התחרות המפוקחת על ידי משרד הכלכלה). הכוונה לסגור את שני הגופים ולהקים רגולטור תקשורת אחיד שיפקח על שוק השידורים קיימת כבר שנים במשרד התקשורת. הסיבה לכך היא שכיום מרבית צרכני השידורים צורכים אותם על בסיס רשת האינטרנט: החל מספקי הסטרימינג כמו נטפליקס ודיסני+ ועד ספקי OTT כמו פרטנר TV וסלקום TV. מכיוון שהחוק הקיים לא התאים את עצמו לעידן האינטרנט, החוקים הקיימים מתבססים על טכנולוגיית השידור (לווין או כבלים), ויש צורך במדיניות אחידה.
הבעייתיות בסעיף היא לא באיחוד הגופים, אלא בצורה שבה היא תיעשה. קרעי מוסיף נדבך נוסף והוא העובדה שוועדת האיתור לאותו גוף חדש תהיה פוליטית. הנהלת יחידת הסמך תכלול תשעה חברים: שלושה עובדי מדינה, אחד בהמלצת שר המשפטים, אחד בהמלצת שר החינוך ואחד בהמלצת שר התקשורת. שלושה חברים נוספים ימונו על ידי ועדת איתור, כמו גם יושב ראש הגוף. החשש העיקרי מהמהלך הוא שהגוף החדש יוותר ללא סמכויות פיקוח אפקטיביות על השידורים, כמו גם מפוליטיזציה בתוך הרגולטור עצמו שאחראי על שוק התקשורת.
סעיף נוסף בחוק עוסק בשליטה על כלי תקשורת. כיום קבוצת תקשורת משמעותית הפועלת בתחום אחד, לא יכולה להחזיק גם במדיה נוספת. כך למשל, לערוץ טלוויזיה כמו קשת או רשת אסור להקים עיתון יומי. על פי החוק של קרעי מידת האיסור תפחת, כך שיהיו גופים שיוכלו להחזיק ביותר ממדיה אחת. עם זאת, הדבר לא יתאפשר לכל הגופים.
כך למשל, גוף המחזיק גם בעיתון יומי בתפוצה רחבה וגם באתר אינטרנט — לא יוכל להקים ערוץ טלוויזיה. כל העיתונים הפופולריים בישראל מתפעלים כיום גם אתר אינטרנט, מלבד עיתון "יתד נאמן" החרדי. כך יוכל למעשה החוק ליצור קבוצות תקשורת מעטות אך חזקות בצורה קיצונית. שינוי הרגולציה המאפשרת לספקים להחזיק כמה גופי מדיה יוכל להיעשות בהתאם לצורך הפוליטי.
בנוגע להפקות מקור, השר קרעי מתכוון להחיל את אותן חובות שיש כיום על החברות HOT ו־yes, שמעבירות חלק מהכנסותיהן להפקות מקור מקומיות, גם על שחקניות השידורים באינטרנט. התשלום יתבסס על פי מדרגות של הכנסות, כאשר המדרגה הראשונה תעמוד על הכנסות של 300 מיליון שקל בשנה .
על אף היתרון שביצירת מגרש משחקים אחיד, כבר כיום מרבית ספקיות התוכן אינן רווחיות בפני עצמן, או בעלות שורת רווחיות נמוכה מאוד. הדבר נכון לפרטנר TV וסלקום TV וגם לחברת yes. החשש הוא שהרחבת הרגולציה והטלת חובת תשלום נוספת תפגע קשות ברווחיות החברות.
עוד נפגע משמעותי מהחוק הוא תאגיד השידור הציבורי, עליו כבר הצהיר קרעי בעבר כי הוא "מסקר את השינויים המשפטיים בצורה לא מאוזנת". על פי החוק החדש של קרעי, על תאגיד השידור הציבורי כאן ייאסר לשדר פרסומות, והוא יחויב לספק את כל תכניו בחינם. ההגבלה רלבנטית בעיקר לתחנות הרדיו של השידור הציבורי.
מדובר במכה אנושה לתאגיד השידור, שכן מתוך הכנסות של 836 מיליון שקל בשנת 2022, יותר מ־100 מיליון שקל מקורן משידורי פרסומות וכ־12 מיליון שקל נוספים מאספקת שידורי ארכיון ומכירת התכנים. על פי קרעי, לא מתוכננת כרגע הגדלת תקציב התאגיד מקופת המדינה באופן שיהווה חלופה לאובדן ההכנסות מהפרסומות. קרעי יפעל גם לצמצום תדרי השידור של תחנות הרדיו הציבוריות, וסגירת חלקן.
על אף שניתן לומרד שחובת תאגיד השידור לספק את תכניו בחינם – לא ברור האם ספקיות התוכן יוכלו להרוויח מכך. כלומר, ייתכן ותאגיד כאן יחויב לספק את תוכן השידורים שלו לשירותי ה־VOD של HOT בחינם, אך חברת הכבלים תוכל לגבות על שידור התכנים ללקוחות.
בכך, למעשה, ירוויחו חברות התקשורת מתכני תאגיד השידור הממומן על ידי הציבור. כמו כן, הפגיעה בהכנסות התאגיד עלולה להוביל לפגיעה באיכות התוכן שתאגיד השידור הציבורי מספק לציבור.
על פי החוק החדש של קרעי, תאסר הגבלת שידורי ספורט לספק אחד בלבד. כלומר – במידה וגוף מחזיק גם בזכויות שידור לאירוע ספורט מסוים, וגם בספק תוכן – הוא יהיה מחויב לספק את שידורי הספורט גם למתחרים במחיר מוסכם. החוק נובע בעיקר לאור חברת RGE המחזיקה בערוץ הספורט ולאחרונה הקימה מיזם סטרימינג משותף עם קשת.
אלא שעל מנת לקבוע מה יהיה המחיר של ערוצי הספורט — משרד התקשורת יוכל לחייב את החברה למכור את שידורי הספורט במחיר שהמשרד ייקבע, מה שיהווה פגיעה אפקטיבית בתחרות.
שינוי נוסף שמנסה קרעי להעביר בחוק הוא ההחלטה להקים אפליקציה ייעודית שתחליף את שירותי עידן+ המשודרים כיום על בסיס אנטנות עם קשיי קליטה. עידן+ הוא מערכת ערוצים חינמית ומיושנת שלא שודרגה במשך שנים, והניסיון לשדרגה נדחה על ידי כל ממשלה בעבר. המעבר לאפליקציה גם תיטיב עם איכות השידורים, וגם תפחית את עלות השידורים מכ־40 מיליון שקל בשנה, לכ־2 מיליון שקל בלבד.
אך גם במהלך לכאורה מתבקש והכרחי לשוק השידורים, טמונה הטבה משמעותית לערוץ 14. סעיף זה בחוק של קרעי משתלב בהצעת החוק של אריאל קלנר מהליכוד שעברה שלשום בוועדת השרים לחקיקה, המאפשרת לערוץ 14 לחזור לפלטפורמת עידן+ ללא תשלום החובות שצבר לרשות השנייה על סירובו לשלם לפלטפורמה, המסתכמים ב־6.5 מיליון שקל.