כפי שנחשף בכלכליסטS&P לא הורידה את תחזית הדירוג של ישראל, אך חתכה את תחזית הצמיחה
כפי שנחשף בכלכליסט
S&P לא הורידה את תחזית הדירוג של ישראל, אך חתכה את תחזית הצמיחה
הסוכנות הותירה את דירוג ישראל על AA- ואת תחזית הדירוג "יציבה". עם זאת, בדו"ח קשה היא חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל מ-2% ל-1.5% על רקע "השפעת העלאות הריבית והצמיחה החלשה של שותפי סחר מרכזיים שתוגברה על ידי גורמים פוליטיים פנימיים". נתניהו לחץ על S&P שלא לשנות את הדירוג
סוכנות דירוג האשראי S&P הותירה על כנו את דירוג האשראי של ישראל (AA-) והן את תחזית דירוג האשראי ("יציב"), כפי שחשף "כלכליסט" שלשום. זאת בדומה לחברת פיץ', שגם היא לא הורידה את הדירוג, ובניגוד למודי'ס שכן החליטה להוריד את תחזית הדירוג מ"חיובי" ליציב".
עם זאת, כלכלני S&P הורידו בחדות את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2023 מרמה של 2% לרמה הנמוכה ביותר בקרב כל הגופים הכלכליים שמחשבים תחזית כזו - 1.5% בלבד – מה שמשקף צמיחה שלילית לנפש (הריבוי הטבעי בישראל עומד על כ-2%, כך שכל שיעור צמיחה מתחתיו מהווה הקטנת התמ"ג לנפש).
ב-S&P מסבירים כי ההורדה הדרמטית היא תוצאה של ההשפעה של העלאות הריבית ושל הצמיחה החלשה יותר של שותפי סחר מרכזיים של ישראל "שתוחרף על ידי גורמים פוליטיים פנימיים". כמו כן, ב-S&P מאוד פסימיים לגבי הביצועים התקציביים של ישראל, ובניגוד מוחלט לתחזית הגירעון הממשלתי השנה העומד על 0.9% מהתמ"ג - ב-S&P סבורים כי הוא יהיה גבוה פי 2.5 ויעמוד על 2.5% מהתמ"ג.
ההפיכה המשטרית תופסת מקום נרחב
למרות שבהותרת הדירוג אמור להיות שזור מסר מרגיע, הדו"ח שחיברו כלכלני הסוכנות מטריד למדי. בדומה לדו"ח שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית על ישראל, גם כאן ההפיכה המשטרית תופסת מקום נכבד: "מחאות ציבוריות נרחבות נגד הרפורמה המשפטית שהוצעה על ידי הקואליציה נמשכו בישראל, זאת למרות הקפאת השינויים עד להשלמת המשא ומתן בין הממשלה לאופוזיציה. תרחיש הבסיס שלנו מניח שתושג הסכמה מסוימת, שתאפשר מיתון של המתיחות הפוליטית המוגברת", נכתב בדו"ח.
גם הסיכונים הגיאו-פוליטיים תופסים מקום חשוב בדו"ח: "אנו עלולים להוריד את הדירוג במידה שסיכונים פוליטיים אזוריים או מקומיים יסלימו בחדות, וישפיעו לרעה על המדדים הכלכליים, הפיסקאליים ומאזן התשלומים של ישראל", מזהירים ב-S&P ומדגישים כי ישראל היא כלכלה חזקה, עשירה, מגוונת עם חשבונות חיצוניים חזקים, חיסכון מקומי עמוק יחסית וזו הסיבה כי הדירוגים לא יורדים.
ב-S&P סבורים כי נוכחות הימין הקיצוני בממשלה עלולה להגדיל את הסיכונים ובכך לפגוע בכלכלה: "אנו רואים שהנוכחות בממשלה של מפלגות בעלות אג'נדות מדיניות קשוחות יותר עלולה לסבך את הדינמיקה סביב הגדה המערבית. בתרחיש הבסיס שלנו, אנחנו לא צופים שהמתח הגיאופוליטי יידרדר למלחמה מלאה בעזה או בגדה המערבית, או עם איראן או סוריה. אף על פי כן, נותרו סיכונים: אם פעולות האיבה יסלימו לסכסוך רחב יותר, מספר סיכונים עלולים להיפגע בו-זמנית, כולל הצמיחה הכלכלית, מאזן התשלומים והביצועים הפיסקאליים (התקציביים)".
חלק ניכר מהדו"ח של S&P מוקדש לניתוח המצב הפוליטי הרגיש בישראל והשלכותיו על האיתנות המוסדית של ישראל תחת הכותרת "הימשכות אי הוודאות הפוליטית והכלכלית לטווח קצר בנוגע לרפורמה המשפטית". מחבריו ציינו, בין היתר: "אנו צופים שאי-הוודאות הפוליטית הפנימית בישראל תיוותר מוגברת במהלך החודשים הקרובים, ככל שהמחאות הציבוריות נגד השינויים המשפטיים השנויים במחלוקת שהציעה הממשלה יימשכו".
כלכלני S&P השתכנעו מהטלפונים מנתניהו
כלכלני הסוכנות השתכנעו מדבריו של ראש הממשלה, שכפי שנחשף ב"כלכליסט" שוחח עימם באופן בלתי אמצעי: "אנו מניחים שלבסוף תושג הסכמה פוליטית רחבה, ושהצמיחה תעלה ותעמוד על ממוצע שנתי של 3.5% משנת 2024, בתמיכת ביצועים חזקים של מגזר ההייטק הישראלי המגוון". בחלק אחר נכתב: "ראש הממשלה נתניהו השהה זמנית את יישום הרפורמה בסוף חודש מרץ".
בדו"ח שמפרט לפרטי פרטים את כל החוקים שהממשלה ניסתה להעביר בחקיקת בזק צוין: "מדינת ישראל חווה אי ודאות פוליטית פנימית מוגברת, ואנו צופים שזו תימשך בחודשים הקרובים. הבחירות שנערכו בנובמבר 2022 היו החמישיות בארבע שנים והובילו לחזרתו של ראש הממשלה הוותיק נתניהו. אחד מסדרי העדיפויות המרכזיים של ממשלת הימין בראשותו היה יישום רפורמה משפטית לפיה יעברו הלכה למעשה סמכויות מסוימות מבית המשפט העליון לרשות המחוקקת והמבצעת".
עוד נכתב בנושא כי "הקואליציה ומפלגות האופוזיציה מנסות להגיע לפשרה באמצעות משא ומתן בתיווך הנשיא (לו תפקיד טקסי במידה רבה בפוליטיקה הישראלית)". עוד מציינים ב-S&P כי "לראייתנו, קיים קושי לחזות את מהלך העניינים העתידי בכל הקשור לשינויים המשפטיים המוצעים. אנו רואים מספר תרחישים אפשריים. ככל שהרפורמה תיושם כפי שהוצעה תחילה, היא עלולה להחריף את הקיטוב הפוליטי הפנימי. מההצהרות האחרונות של חברי הקואליציה עולה כי הסבירות לתרחיש זה הולכת ופוחתת".
"תשומת הלב תחזור לרפורמה המשפטית לאחר התקציב"
אלא שב-S&P אינם נאיבים ומבינים היטב את הלך הרוח הישראלי: "לא ברור אם המפלגות הימניות יותר של הקואליציה יראו בהשהיה מוחלטת של הרפורמה דבר מקובל. הדבר עלול להוביל לפירוק הממשלה ולבחירות נוספות שאינן במועדן. אנו צופים שתשומת הלב תחזור שוב לנושא הרפורמה המשפטית לאחר העברת התקציב".
ובכל זאת, תרחיש הבסיס הנוכחי של S&P מניח שהמתחים המקומיים המוגברים יופחתו בסופו של דבר ותושג הסכמה מסוימת. אך בהתאם לאזהרות הרבות שהממשלה סירבה לשמוע גם בעיני S&P ייתכן כי ישנם נזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים: "אי הוודאות הנוכחית עשויה להכביד על הצמיחה בטווח הקרוב. למרות הקושי לכמת את ההשפעה במדויק, תיתכן זליגה של ההשפעה לדחיית השקעות מקומיות וזרות כאחד, במידה וחברות מקומיות ומשקיעים בחו"ל יעכבו החלטות השקעה".
ב-S&P מאמצים את מודל בנק ישראל לגבי הפגיעה הכלכלית הצפויה כתוצאה מההפיכה: "לפי בנק ישראל, השלכות אפשריות נוספות עלולות לכלול עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה או האטה בצמיחת היצוא ובצריכה הפרטית. בהתאם למידת ההימשכות של ההשלכות הכלכליות של הרפורמה, בנק ישראל מעריך כי צמיחת התמ"ג הריאלית עלולה להישחק ב-0.8%-2.8% בשנה", נכתב בדו"ח.
ב-S&P ערים לאתגרים ארוכי הטווח של המשק שכעת נראים ללא פתרון: "ישראל טרם פתרה מספר נקודות חולשה כלכליות מבניות, דבר המוביל לתוצאות חלשות יותר באופן ניכר בתחומים מחוץ לסקטור הטכנולוגי. ספציפית, למרות שתחום הטכנולוגיה מציג ביצועים חזקים, המגזרים המסורתיים יותר בישראל הצליחו פחות ומאופיינים בפריון נמוך יותר. כמו כן, חלקים ניכרים מהאוכלוסייה הינם בתת-ייצוג בכוח העבודה, כולל יהודים חרדים והמיעוט הערבי-ישראלי. בהתבסס על המגמות הדמוגרפיות הנוכחיות, קבוצות אלו יהוו בעתיד שיעור הולך וגדל מאוכלוסיית ישראל".
