סגור
שדה סולארי של פריים אנרג'י בקדש ברנע
שדה סולארי של פריים אנרג'י בקדש ברנע. איבדה 90% מהשיא (צילום: שחר גל)

ההתרסקות בבורסה מאלצת את פריים אנרג'י לשנות מיקוד

עליית הריבית הציפה את חשש המשקיעים שהפרויקטים של חברת האנרגיה המתחדשת גדולים למידתה. מההנפקה המניה צנחה ביותר מ־80% ותשואות האג"ח זינקו למעל 35%. כעת פריים אנרג'י מוכרת נכסים ושוקלת להפוך לקבלנית משנה

הריבית הגואה במשק מקשה על חברות האנרגיה הקטנות והירוקות. מדד מניות הקלינטק רשם ירידה של 12% מתחילת השנה. מבין המניות המרכיבות את המדד, מובילה את הירידות חברת פריים אנרג'י, שצללה ב־31.6% מתחילת השנה.
זאת, לאחר שב־2022 ירדה ב־62%. פריים אנרג'י, שעוסקת בייזום, פיתוח וניהול של פרויקטים לייצור חשמל בישראל על בסיס אנרגיית השמש ובטכנולוגיה פוטו־וולטאית, הגיעה לאחוזת בית במסגרת גל ההנפקות ב־2021-2020. החברה הונפקה בסוף מרץ 2021 לפי שווי של 311 מיליון שקל (לפני הכסף), בעוד היא מגייסת כ־60 מיליון שקל מהציבור. במסגרת ההייפ של חברות האנרגיה הירוקות, שווייה אף זינק בתוך חודשיים ליותר מ־700 מיליון שקל. אולם מאז האופטימיות חלפה, והיום המניה רחוקה ביותר מ־90% מהשיא והחברה נסחרת בשווי של 65 מיליון שקל בלבד.
הירידות החדות במניית פריים אנרג'י אינן הצרה היחידה של בעל השליטה בחברת האנרגיה ירון קיקוז (66.5%), אשר משמש גם כמנכ"ל. החברה גם גייסה חוב של 133 מיליון שקל על ידי הנפקת אג"ח. שתי סדרות האג"ח של החברה, א' וב', נסחרות בתשואות של כ־36.7% ו־35.9%, במח"מ של 2.1 ו־2.9 שנים בהתאמה, מה שמשקף חוסר אמון עמוק של השוק לגבי יכולת החברה לפרוע את חובותיה בשנתיים הקרובות.
המשקיעים חוששים שהחברה לקחה על עצמה פרויקטים גדולים מדי בשל הערכות אופטימיות מדי, וברמת הריבית הנוכחית בשוק, שעומדת על מעל 4%, היא תתקשה לשרת את החוב שלה. לכך יש להוסיף תזרים מזומנים שלילי של 6 מיליון שקל שצברה בתשעת החודשים הראשונים של 2022. התזרים השלילי נובע בעיקר מתקלות שחוו הפרויקטים של החברה.
לפריים אנרג'י פרויקטים בתחום האנרגיה הפוטו־וולטאית, מהם 35 נמצאים בהפעלה מסחרית. הם הניבו הכנסות של 5 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. חששות המשקיעים נוגעות לזכייתה של פריים אנרג'י במכרז להקמת מתקנים לשימוש כפול בשטח, עבור אנרגיה וחקלאות, עבור רשות החשמל. פריים אנרג'י הוכרזה כזוכה למכירת חשמל בהספק של 475 מגה־ואט במתקנים, שיחוברו למתח גבוה ומתח נמוך. תעריף הזכייה הוא 17.8 אגורות לקוט"ש עד חודש יוני 2039 ולאחר מכן אספקת חשמל לעשור נוסף במחיר שיונהג באותה העת. החברה צופה כי תקים 50 מתקנים שאמורים להניב הכנסה של 225 מיליון שקל בשנה. התשואה מההשקעה, על פי חישוב החברה, תגיע ל־20%. לאור המתחולל בניירות הערך שלה, נראה שהשוק סבור שהפרויקט, שעלותו 1.4 מיליארד שקל, גדול על פריים אנרג'י.
בעלי מניות המיעוט הבולטים בחברה הם הפניקס (7.5%), סינרג'י פרטנרס (6%) וסולומאן אילן (4.96%). בשבוע האחרון ביקשו בכירים בחברה להרגיע את השוק ואת בעלי המניות, והסבירו כי פריים אנרג'י בוחנת מכירת חלק ממניות פרויקט תלמים, אשר חלקו כבר עובד מסחרית, על מנת לשקם את הונה העצמי. פרויקט תלמים מחולק לשני חלקים: הראשון, בהספק 7.7 מגה־ואט, מומן על ידי הונה העצמי של החברה. חלק ב', בהספק 14.8 מגה־ואט, היה אמור להיות ממומן על ידי הראל ביטוח, שביטלה את ההסכם. כעת, אף שהצליחה לעמוד בפיתוחו, תיאלץ החברה לוותר לכל הפחות על חלקו. בנוסף, בכירים בחברה הבהירו כי בלית ברירה פריים אנרג'י תהפוך לקבלן משנה של הפרויקטים העתידיים עם רשות החשמל. כלומר, במידה שההון העצמי הנמוך יכריע אותה, היא תמכור את הפרויקטים לשותפים ותהיה אחראית על הביצוע בלבד. מעבר לכך, בשבוע האחרון עזב סמנכ"ל הכספים איציק כהן לטובת חברה ציבורית אחרת, ספידוואליו. השוק פירש את עזיבתו כנטישה של חברה בצרות. כהן יכהן עד חודש אפריל בתפקידו, וטרם נמצא לו מחליף.
חבל ההצלה של פריים אנרג'י עשוי להיות החלטת רשות החשמל מספטמבר 2022, שלפיה החל מינואר 2024 ניתן יהיה למכור אנרגיה ממתקן הייצור ללקוחות פרטיים. מקורבים לחברה מסבירים כי ההחלטה תאפשר לפריים אנרג'י למכור חלק מהחשמל שאותו היא מפיקה במחירים גבוהים יותר.