סגור
פסגת הנדל"ן מימין: עו”ד זיו כספי  גינדי כספי ושות’    מנכ”ל צמח המרמן חיים פייגלין    ראש מערך בנייה ונדל”ן בבנק לאומי דפנה לנדאו  אביעד פרידמן  שלומי הייזלר  שחר סולר דן פרנס ואדר’ גיל שנהב כנען
מימין: מנחה הפאנל עו”ד זיו כספי, גינדי כספי ושות’, מנכ”ל צמח המרמן חיים פייגלין, ראש מערך בנייה ונדל”ן בבנק לאומי דפנה לנדאו, מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון אביעד פרידמן, יו”ר מטה התכנון הלאומי שלומי הייזלר, סמנכ”ל מינהל התכנון לתכנון אסטרטגי שחר סולר, מנכ”ל קרסון דן פרנס ואדר’ גיל שנהב, כנען שנהב אדריכלים (צילום: אוראל כהן)

פסגת הנדל"ן
“העיר כסיף חייבת להיבנות"

כך אמר מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון אביעד פרידמן. “האנשים במשרדי הממשלה לא עוסקים באסטרטגיה, אלא בכיבוי שריפות”, טען מנכ”ל קרסו דן פרנס

הגידול הדמוגרפי בישראל הוא מהמהירים בעולם וספק אם מדינת ישראל ערוכה לכך. משתתפי הפאנל “נערכים ל-2040” בהנחיית עו”ד זיו כספי, מייסד ושותף בגינדי כספי ושות’, דנו בדרכים לשיפור המצב.
צריך למחוק את המונח השגור “בין חדרה לגדרה”, אמר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן. "ההגדרות צריכות להיות מדימונה ואשקלון ועד לקצרין. בשנתיים האחרונות בדימונה, ערד, אופקים, נוף הגליל, עכו ועוד ערי פריפריה יש תוספת של כ-17 אלף יח"ד. כל המקומות האלה תלויים בדבר אחד: התחבורה. במקום שאתה יכול לעלות על הרכבת ולהגיע לתל אביב בשעה - זה עובד. אם הייתי עולה על רכבת שלוקחת אותי בשעתיים לאילת, היו כאן 200 אלף תושבים. אותו הדבר לגבי תעסוקה. צריך עוד עיר חדשה, כסיף חייבת להיבנות, אבל לבוא יחד עם תחבורה חכמה ותחנת רכבת ענקית בצומת שוקת. בצפון הרכבת חייבת להגיע לקריית שמונה".
מנכ”ל צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין, הסכים שנדרשת תחבורה, אך חשוב לא פחות לייצר תעסוקה בערים כך שהתושבים לא יצטרכו לצאת מהן. "אנחנ רוצים לספק מרקם חיים טוב, וזה הפתרון היחידי למדינה ב-30 השנים הקרובות. ב-2040 יחיו כאן למעלה מ-18 מיליון תושבים, וגם אז ישראל תמשיך להתפתח. אני לא מבין למה אין בארץ דיון מתמיד על 50-40-30 קדימה. בשיקגו לדוגמה מתכננים 100 שנה קדימה. אז למה כאן לא מתכננים?"
לטענת מנכ”ל חברת קרסו, דן פרנס, “האנשים במשרדי הממשלה לא עוסקים באסטרטגיה, אלא בכיבוי שריפות, במציאות הבירוקרטית הישראלית, 2040 זה מחר בבוקר ולכן נדרשת התייחסות כוללת לכלל התחומים שהמדינה צריכה לקדם. כיום אין חשיבה כזאת”. “אנחנו מנסים לדחוף ולעבוד קדימה”, הגיב לביקורת סמנכ”ל מינהל התכנון לתכנון אסטרטגי, שחר סולר. “מחובתנו כממשלה לעשות את זה, למקד בתוכנית האסטרטגית את מיקום יחידות הדיור ברמה המרחבית ולראות שהתשתיות, השטחים הפתוחים והתעסוקה מתחברים. יש התנעה של תהליך לתוכנית אסטרטגית הדור הבא. עם זאת, צריך לקום כל בוקר ולחשוב איך גורמים לזה לקרות, כי אם כוחות השוק לא שם - זה לא יקרה”.
לדברי יו”ר מטה התכנון הלאומי, עו”ד שלומי הייזלר, העתיד הוא לאו דווקא מגדלים אלא ניצול טוב יותר של השטח. “שמנו לנו למטרה לתכנן בכל הארץ”, אמר. “בהווה צריך לחזק את הפריפריה על ידי חיבור למרכז אבל העתיד הוא שהפריפריה תהיה המרכז. אנחנו צריכים בבאר שבע עיר של חצי מיליון תושבים, וזה לא מופרך”.
אדר’ גיל שנהב, ממשרד כנען שנהב אדריכלים, אמר כי אין בעולם מקום שהולך להכפיל את עצמו בעוד 25 שנה, ובעולם האדריכלות זאת הזדמנות ליצור משהו מיוחד. "הבעיה שמדינת ישראל מפספסת את ההזדמנויות האלה. בשנות התשעים במקום לבנות משהו שיישאר לשנים ארוכות, הביאו קרוואנים. משבר הדיור הוא סימפטום, הוא לא הבעיה. בקונוטציה הישראלית פריפריה זו מילה שלילית, אני מציע לקרוא לפריפריה "מרחבים", כפי ששינו בצפון את השם נצרת עלית לנוף הגליל וזה עבד".
דפנה לנדאו, ראש מערך בנייה ונדל”ן בבנק לאומי, טענה כי ישראל חייבת להעלות את שיעור הדיור למגורים במודל של שכירות: “במדינות שיש בהן עשרות מיליונים, שיעור הבעלות על דירה הולך ויורד וסביר להניח ששיעורי הבעלות על דירה שעומדים בישראל על קרוב ל-70% לא יישארו ככה. בסופו של דבר יש שוק דיור להשכרה שמתאים לאוכלוסיות צעירות שעוד לא החליטו איפה הן רוצות לגור. צריך לממן את הדבר הזה והמערכת הפיננסית חייבת להיות חלק מהותי וחשוב לפתרון”.