סגור
יעל וייס זילברמן Start Up Nation Central
יעל וייס זילברמן, Start Up Nation Central (צילום: אוריאל סיני)

לישראל יש נכס ייחודי לפיתוח סקטור האקלים-טק – הגיע הזמן להפעילו

ככל שנצליח לרתום את מרכזי הפיתוח והחדשנות הבינלאומיים הפועלים בישראל לעסוק גם באקלים-טק – כך נביא בשורה חשובה הן בהתמודדות עם המשבר והן לצמיחתה של החדשנות הישראלית

כיום פועלות בישראל יותר מ-700 חברות טכנולוגיה שכבר עתה מפתחות פתרונות לטיפול באתגרי האקלים, ובהם חלקאות ומזון ידידותי לסביבה, כלכלה מעגלית, אנרגיה נקייה, תחבורה ירוקה, ייצור בר-קיימא, הגנה על הטבע ועוד. מאז תחילת השנה רשם הטק הישראלי בסקטור האקלים שורה מרשימה של גיוסים, בהם מגה-גיוסים ורכישות שהעפילו לא אחת עד לסכומים של 200 מיליון דולר לעסקה. לפי נתוני Start-Up Nation Finder, במחצית הראשונה של 2022 גייסה תעשיית האקלים-טק הישראלית 1.13 מיליארד דולר ב-50 עסקאות, יותר מכפול מהכספים שגויסו במחצית המקבילה אשתקד. בשנתיים האחרונות צמחו חברות טכנולוגיות אקלים ישראליות ב-250%, קצב מהיר פי 2.5 משיעור ההשקעה העולמי.
ולמרות כל החדשות הטובות וההישגים הרבים, כברת דרך ארוכה לפנינו לגיבוש סקטור אקלים-טק שמוביל ברמה העולמית. בישראל כיום 67% מהשקעות ההון-סיכון מתמקדות בפינטק, בטכנולוגית מידע (IT) ובסייבר. נתון זה לא מותיר מקום רב לחברות שנותנות מענה לשינויי האקלים, המתאפיינות בעיקר בפתרונות חומרה שדורשים השקעות גבוהות ותהליכי פיתוח ומסחור ארוכים ומסובכים.
עם זאת, ישראל נמצאת בעמדה מצוינת למלא תפקיד מרכזי במאבק בשינויי האקלים, כמובילה מוכחת בפיתוח פתרונות מתקדמים לאתגרים גלובליים, כפי שראינו, למשל, בתחום המים והחקלאות. לצד קידום מדיניות ממשלתית מאפשרת חדשנות, הנחוצה כדי להגדיל את אימוץ פתרונות האקלים בשוק המקומי, נשען פיתוחו של תחום האקלים-טק בישראל על הפעלת 'נכס ייחודי' שנמצא באקוסיסטם הישראלי: מרכזי החדשנות של חברות רב-לאומיות.
ישראל הינה אחת המדינות הבודדות בעולם שבהן יש נוכחות כה משמעותית של חברות רב-לאומיות המפעילות מרכזי חדשנות בשטחה. מדובר בלמעלה מ-530 כאלה, מ-35 מדינות שונות, הפועלים רובם ככולם בתחומי הליבה של סקטור ההייטק הישראלי כגון פינטק, סייבר, טכנולוגיות IT ועוד, באמצעות מודלים שונים כגון הפעלת מרכזי פיתוח, השקעות בסטארט-אפים ופיתוח שיתופי פעולה עם יזמים.
רבות כבר דובר על תרומתם המשמעותית של מרכזים אלה לפיתוחו של האקו-סיסטם החדשנות המקומי לאורך השנים – החל מהזרמת השקעות, הכשרת כוח אדם, וכלה בהצמחת דור של יזמים שבזכות החשיפה לאתגרי התאגידים הגדולים, הם מבינים טוב יותר את הצרכים של השווקים הבינלאומיים אותם יש לפתור באמצעות טכנולוגיה.
ובכל זאת יש יתרון בולט אחד הנובע מנוכחותם של מרכזי החדשנות הבינלאומיים שטרם נוצל במלאו, והוא הפוטנציאל להביא באמצעותם בשורה חשובה בהתמודדות עם משבר האקלים ובקידומו של סקטור האקלים-טק הישראלי. הכיצד?
הסוד טמון בכך שכשליש מהתאגידים הגדולים בעולם מחויבים כבר היום ליעדי אקלים נט-זרו ולהפחתת טבעית הרגל הפחמנית שלהם – עלייה של כ-20% ביחס לשנה שעברה. בין אם התאגידים פועלים בעקבות רגולציה מחייבת או תמריצים תדמיתיים, יש להם אבטחות לקיים, והם רעבים לפתרונות טכנולוגיים שיעזרו להם לעמוד ביעדים.
במסגרת התהליכים שמקדם ארגון כשלנו לפיתוח ולקידום סקטור האקלים טק, כבר היום אנו רואים מרכזי חדשנות של תאגידים רב-לאומיים בישראל מעולמות ה-IT, בריאות, רכב ועוד, הפונים אלינו כדי לאתר סטארט-אפים ישראלים מסוג אחר – הם מחפשים פתרונות חלופיים לאריזות פלסטיק, ייעול אנרגתי, מים, ייצור נקי ועוד. וזאת רק תחילת המגמה שצפויה לאותת בחזקה ליזמים הישראלים
אם מאות החברות האלה, שלכולן יש מחויבויות סביבתיות במדינות המוצא שלהן, תתחלנה לפתח דיאלוג עם תעשיית האקלים-טק הישראלית, תיווצר כאן הזדמנות ממשית לרווח ולצמיחה הדדית. במקביל, תארו לעצמכם עד כמה חיבור שכזה יאותת ליזמים מקומיים שיש ביקוש לפתרונות אקלים והזדמנות מציאותית בשוק.
כדי להאיץ את אפקט האדווה הזה, בשנה האחרונה איחדה Start-Up Nation Central כוחות עם חברות רב-לאומיות מובילות כמו SolarEdge, Merck, Seagate, Capital Nature, The Temasek Foundation, ESIL, Kornit Digital, Mitsui Sumitomo Insurance, ורבות אחרות – למען קידומו של "פסטיבל פתרונות האקלים" שיתקיים בסוף אוקטובר. לרתימת חברות רב- לאומיות לחקור את תעשיית החדשנות הישראלית מנקודת המבט האקלימית עשויה להיות ההשפעה החזקה ביותר לעידוד יזמים וחוקרים לבחור בטכנולוגיות אקלים – וגם קפיצת מדרגה חשובה בקידומן של השקעות שיבטיחו את הדור הבא של החדשנות הישראלית.
הכותבת, יעל וייס זילברמן, ראש תחום האקלים טק, Start-Up Nation Central