סגור

בכירי האוצר: מודאגים מהאינפלציה, דרישות השכר עשויות להיות גפרור שיצית חבית נפץ

לדברי הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, בכנס אלי הורוביץ: "העלאות שכר במגזר הציבורי מגיעות גם לפרטי, אנחנו מדברים במכפלות של מיליארדים. ויש קשר ישיר לאינפלציה". גם מנכ"ל האוצר רם בלינקוב מודאג, ותומך בהכפלת הפחתת המס על הבלו; בנוסף אמר על הצעת בנק ישראל להקמת קרן תשתיות חוץ תקציבית כי היא "דבר מגונה ובלתי מתקבל על הדעת" - ומטעם הבנק לא נותרו חייבים

"הסכנה המרכזית היא האינפלציה, כולנו יושבים על חבית נפץ, ואני חושש שהגפרור שיצית את החבית הזו, אלו הסכמי השכר. שר האוצר אביגדור ליבמן דיבר על (תוספות של) 41 מיליארד שקל, ויש עוד דרישות שעוד לא הגיעו לשולחנו. העלאות שכר במגזר הציבורי מגיעות גם למגזר הפרטי, אנחנו מדברים במכפלות של הרבה מיליארדים", כך אמר היום (ב') יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה.
גרדוס המשיך והתריע כי "הקשר בין העלאות שכר לאינפלציה הוא קשר ישיר, זה משפיע באופן מיידי על תעריפי החשמל, המים, הארנונה, והרכבת. כששכר המינימום יעלה אף אחד לא יוכל להתפלא שועדת המחירים תעדכן לאחר מכן את מחירי הביצים והחלב". עם זאת גרדוס אמר, כי "אנחנו ניתן תוספות שכר, אבל צריך לעשות זאת בצורה זהירה, לדעת שזה בוודאות יתגלגל למחירים, ועשוי להבעיר חבית נפץ".

2 צפייה בגלריה
יוגב גרדוס ורם בלינקוב
יוגב גרדוס ורם בלינקוב
יוגב גרדוס ורם בלינקוב
(צילומים: דוברות משרד האוצר, אלכס קולומויסקי)

גרדוס התייחס גם לכך שהאינפלציה גוזרת עלויות משמעותיות על תקציב המדינה: "האינפלציה מעלה את עלויות גיוס החוב, את הקצבאות הצמודות למדד, חוזים רבים שצמודים למדד, וכמובן עוד דרישות שכר ופיצויים על ההתייקרויות".
גם מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, אמר כי האינפלציה היא הדבר שמדאיג אותו במיוחד בכלכלת ישראל בעת הזו. וזו גם הסיבה שבלינקוב הביע תמיכה בהצהרתו של שר האוצר כי הוא פועל להכפלת הפחתת המס על הבלו, כך שההפחתה תעמוד על שקל לליטר במקום חצי שקל, מה שימתן את עליות המחירים.
גם הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג, נקטה בקו דומה לשני הבכירים וחזרה על המסר "הסכמי השכר חייבים להיות זהירים בגלל האינפלציה".
על אף שבכירי האוצר השתמשו בטיעון האינפלציה בכדי למתן את דרישות השכר, הם חזרו ואמרו כי המלחמה בה מוטלת רק על הבנק המרכזי. וכי הריסון הפיסקאלי הנדרש מהממשלה (הן בהסכמי השכר והן בתקציב) הוא רק בשביל לא להפריע לבנק המרכזי בעבודתו לריסון עליות המחירים.

בלינקוב על הקמת קרן תשתיות חוץ תקציבית: "דבר מגונה ובלתי מתקבל על הדעת"

"הרעיון של בנק ישראל, להקים קרן תשתיות חוץ תקציבית, זו בעצם עוד 'קופסה' רק שמכבסים את הקופסה במונח 'קרן תשתיות'. זה דבר מגונה ובלתי מתקבל על הדעת, מי שמציע את זה לא מבין בתהליכי קבלת החלטות", כך אמר בלינקוב על הצעת בנק ישראל להקים קרן חיצונית לתקציב.
גם גרדוס, הצטרף להתנגדות של בלינקוב לקרן התשתיות ואמר "הסיפור של הקרן אולי טוב למחקר אקדמי, בכלכלה פוליטית הרעיון לא יכול לחיות, בדיוני ממשלה גם מורים יהיו תשתית, וגם רווחה יהיו תשתית, וכמובן ביטחון. בנוסף, הפרשה של אחוז תוצר לקרן – כפי שמציעים בבנק – היא בטלה בשישים, אחוז תוצר לא מספיק אפילו לפרוייקט קטן".
עם זאת, גרדוס אמר כי משרד האוצר מקבל את הטענה של בנק ישראל ושל הכלכלנים בישראל כי יש מחסור בהשקעה בתשתיות, אך הדרך הנכונה לטפל במחסור זה היא דרך קביעת סדרי עדיפויות בתוך התקציב עצמו.
זו לא היתה החזית היחידה שבלינקוב פתח עם בנק ישראל. בלינקוב הביע אי נחת ממבנה המערכת הפיננסית בישראל ורמז כי הסיבה לכך קשורה למשקל הרב שבנק ישראל נותן לשיקולי היציבות. בלינקוב אמר "אנחנו מודאגים מאוד מכל מה שקורה בשוק הפיננסי, אנחנו חושבים שיש חוסר תחרות משווע, לא רק בבנקים, אלא גם ביתר הגופים המוסדיים. חלק מהגופים המוסדיים הגיעו לגדלים בלתי סבירים לכלכלה הישראלית". בלינקוב המשיך ואמר "בהמשך היום יגיע לכאן נגיד בנק ישראל (פרופ' אמיר ירון) וידבר על היציבות, היציבות חשובה, אבל היא לא חזות הכל, אני מציע שנתחיל למדוד את המחיר של היציבות".

2 צפייה בגלריה
קרנית פלוג לשעבר נגידת בנק ישראל
קרנית פלוג לשעבר נגידת בנק ישראל
קרנית פלוג לשעבר נגידת בנק ישראל
(צילום: אלכס קולומויסקי)

מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי הגיב לטענות ואמר "ההמלצות של הבנק מורכבות משני חלקים, ראשית, אנחנו מעוניינים שהמדיניות התקציבית לא תהיה מחזורית, את עודפי הגבייה הנוכחיים נכון לשים בצד. ושנית, יש לנו בעיה של מחסור בתשתיות שנובע מכך שאין לנו מלאי תכנוני. המבנה של הקרן קיים באוסטרליה וארה"ב, אם הקופסה הזו נתפסת כאמינה, חברות דירוג האשראי מבינות את זה. אנחנו לא מתעקשים על הקרן, אנחנו מנסים להביא רעיונות לשיפור ההשקעה בתשתיות בישראל".
נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, אמרה כי האתגר התקציבי של ישראל הוא גם לשמור על איזון פיסקאלי, גם להגדיל את ההוצאה הציבורית האזרחית וגם להגדיל את ההשקעה בתשתיות: "למרות שהגירעון כעת נמוך מאוד, אין סיבה להניח שהגירעון המבני ירד (הגירעון בניכוי הכנסות חד פעמיות) והוא כנראה עומד על 4%. בנוסף, ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר נמוכה בהשוואה ל-OECD בכ-8%, מדובר בכ-120 מיליארד שקל. ובנוסף, יש צורך בהשקעה מאסיבית בתשתיות, שהוערכה על ידי בנק ישראל בכ-45 מיליארד שקל".
לדברי פלוג "מדינת ישראל צריכה לשמור על מרחב פיסקאלי, ולכן חייבים לייצב את משקל החוב בתוצר. הגירעון לא יכול לעלות על 2.4% תוצר בשנה. מצד שני, יש התנגדות לעלייה בשיעורי המס במערכת הפוליטית. ובנוסף, לא ניתן לצמצם עוד את ההוצאה האזרחית. ניתן להניח שאפשר להתייעל קצת בתקציב, אבל זה לא יפתור את כל הבעיה". על אף שפלוג לא אמרה זאת במפורש הפעם, עמדתה העקבית של פלוג היא כי יש למצוא דרכים להגדיל את שיעורי המס בכדי לממן את ההוצאות הללו.