סגור

הפתעה: המשק הישראלי התכווץ ב-1.6% ברבעון הראשון של השנה

סימנים ראשונים של האטה: בניגוד לתחזיות, הפעילות הכלכלית במשק התכווצה ברבעון הראשון. האנליסטים ציפו לצמיחה בתמ"ג של 1.8%. אם גם ברבעון השני יירשם תמ"ג שלילי - ניתן יהיה להכריז על מיתון

המשק הישראלי התכווץ ברבעון הראשון ב-1.6% לעומת הרבעון האחרון של 2021 - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לפני זמן קצר. מדובר בנתון מפתיע שכן האנליסטים ציפו לעלייה בתמ"ג של 1.8%.
1 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן
שר האוצר אביגדור ליברמן
שר האוצר אביגדור ליברמן
(צילום: AP)
הירידה בתוצר נובעת מירידה של 7% בצריכה הציבורית, שמשמעותה ירידה בהוצאות הממשלה. במקביל נרשמה ירידה של 6.1% ביבוא ופגיעה של 0.7% בצריכה הפרטית. עם זאת, חלה עלייה של 3.3% בהשקעות בנכסים קבועים לעומת הרבעון האחרון של שנת 2021.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדגישה בפרסום שלה כי הירידה בתוצר באה לאחר עלייה חריגה של 15.6% שנרשמה ברבעון הרביעי של 2021. כדי להמחיש שבהסתכלות רחבה נתוני המאקרו של ישראל טובים, כדאי להסתכל על הרבעון המקביל ב-2021 - לעומתו ישראל צמחה ב-9%. צמיחה זו מלמדת על ההתאוששות ממשבר הקורונה, שלא נרשמה ברמה שנתית בעשרים השנים האחרונות.
אף שיש ירידה בצריכה הפרטית ברבעון זה, הירידה היא דווקא בקטגוריה של מוצרים בני קיימא ומוצרים בני קיימא למחצה, כלומר אנשים רכשו פחות כלי רכב, פחות נעליים וכלי עבודה. מנגד, יש עלייה בצריכה השוטפת לנפש (הוצאות על מזון, על דיור, על דלק וחשמל) של כ-6%. עלייה של 6.5% חלה גם ברכישת מוצרי טכנולוגיה.
הבשורות הטובות בגזרת ההשקעה נובעות בעיקר מהעלייה בהשקעה לבנייה למגורים. עם זאת, יש ירידה בהשקעה לבנייה שלא למגורים ובהשקעה בכלי תחבורה חדשים. הירידה ביצוא נובעת בעיקר מירידה ביצוא השירותים (שכוללת גם את עיקר היצוא של סקטור ההייטק).

כל צמיחה שנמוכה מ-2% מבטאת למעשה התכווצות

מבחינה פורמלית, נהוג להגדיר מיתון כשני רבעונים רצופים בהם התוצר התכווץ לעומת הרבעון הקודם. כלכלנים רבים סבורים כי בישראל ההגדרה צריכה להיות מחמירה יותר, שכן קצב גידול האוכלוסייה גבוה מאוד ועומד על כ-2% בשנה, ולכן כל צמיחה רבעונית שמשקפת גידול הנמוך מ-2% לשנה מבטאת למעשה התכווצות של התוצר לנפש.
הנתונים של הרבעון הנוכחי הם הראשונים שמעידים על האטה בכלכלה הישראלית. עד כה כלל האינדיקטורים האחרים לימדו על משק גואה ורותח - רמות התעסוקה וההכנסות ממסים - אפילו עליות המחירים לימדו על השוק הסוער.
אף שהלמ"ס טרחה, באופן חריג למדי, להדגיש את עמדתה כי מדובר בהתכווצות טכנית, בבנק ישראל לא יסתמכו על ההצהרה הזו, וייאלצו ללמוד לעומק אם העלאות הריבית הצפויות החלו לצנן את הכלכלה, ואם הצינון הזה יכול להביא לעלייה באבטלה ולמיתון.
בנק ישראל ניצב כעת באופן רשמי בפני הדילמה הקלאסית של בנק מרכזי, אינפלציה משתוללת מצד אחד ומשק שמראה סימני האטה ראשונים מצד שני. הבנק מוכרח להעלות ריבית כדי להילחם באינפלציה, אך הוא לא רוצה לעשות זאת באופן שידכא את הפעילות הכלכלית.