קרן המטבע: "חשש מפיצול גלובלי ותסיסה חברתית"
קרן המטבע: "חשש מפיצול גלובלי ותסיסה חברתית"
מנהלי קרן המטבע הבינלאומית סבורים כי המלחמה באוקראינה היא מכה קשה לכלכלה העולמית שתפגע בצמיחה ותזניק מחירים תוך האצת האינפלציה שכבר שוברת שיאים
"בטווח הארוך, המלחמה באוקראינה עלולה לשנות באופן מהותי את הסדר הכלכלי הגיאופוליטי הגלובלי אם סחר האנרגיה ישתנה, שרשראות האספקה יתעצבו מחדש, מערכות התשלומים יתפוררו ומדינות יחשבו מחדש על אחזקות מטבע רזרבה. מתח גיאופוליטי מוגבר מעלה עוד יותר את הסיכונים לפיצול כלכלי, במיוחד עבור סחר בינלאומי וטכנולוגיה", כך מזהירים מנהלי קרן המטבע הבינלאומית (IMF) – הארגון הכלכלי הבינלאומי החשוב בעולם. את המסקנה הזו כותבים חמשת מנהלי הקרן לכל אזורי העולם בבלוג משותף שהתפרסם אתמול. בנוסף, קובעים חמשת המנהלים כי המלחמה הזו היא מכה קשה לכלכלה העולמית שתפגע בצמיחה ותזניק מחירים תוך האצת האינפלציה שכבר שוברת שיאים.
בפרסום של ה־IMF, אותם בכירים מסבירים איך בדיוק המלחמה הזו תגרום לאותו אפקט הרסני – כלומר, בשלוש דרכים עיקריות. הראשונה היא כמובן מחירים גבוהים יותר עבור סחורות לרבות מזון ואנרגיה שיקפיצו עוד יותר את האינפלציה, ישחקו את ההכנסה הפנויה של משקי הבית ובכך יפילו את הביקושים. בהקשר הזה מזכירים שם את התפקיד המרכזי הן של רוסיה (יצואנית הנפט השנייה בעולם וספקית הגז הטבעי הראשונה בעולם) והן של אוקראינה (בעשיריה הפותחת ביצוא ברזל, מגנזיום טיטניום ותירס), כאשר שתי המדינות האלו יחדיו שולטות על כשליש מכלל יצוא החיטה העולמית.
שנית, דרך הכלכלות השכנות של רוסיה ואוקראינה שיאלצו להתמודד עם שיבושים במסחר, בשרשרת האספקה ובהעברות הכספים, כמו גם עם עלייה היסטורית בזרימת הפליטים לתוכן, אשר עלולה להכביד גם על התקציב שלהן. שלישית, אמון הצרכנים והעסקים עלול לצלול, לצד אי הוודאות של המשקיעים, מה שיכביד על מחירי הנכסים ואף עלול לדרבן יציאות הון מהשווקים המתעוררים (בריחה אל הדולר ובריחה ממדינות שנראות פחות יציבות או יותר מסוכנות, א.פ.).
ניכר כי בין הסיכונים המרכזיים, בקרן המטבע מוטרדים במיוחד מההשלכות החברתיות של ייקור מוגזם של מזון ומוצרי אנרגיה. "עליות מחירים חדות במיוחד עבור מזון ודלק עלולות להגביר את הסיכון לתסיסה חברתית בחלק מהעולם, לרבות אפריקה, אמריקה הלטינית ומרכז אסיה", כותבים שם. הם מוסיפים משפט שחייב להדליק את כל הנורות האדומות אצל מקבלי ההחלטות בישראל שרק אתמול אישרו את הרפורמה בחקלאות תוך הפחתה מאסיבית ורוחבית במכסי מגן: "חוסר ביטחון מזון עלול לגדול עוד יותר בחלקים של אפריקה והמזרח התיכון". ביטחון מזון – לעומת ביטחון תזונתי – הוא היכולת של מדינה לספק לאזרחיה, ללא קשר להכנסותיהם, מזון באופן יציב ושוטף.
השאלה הגדולה שנשאלת כעת היא כמה האינפלציה תעלה לעומת התחזית הקודמת של הקרן (4% שנתית לכלכלות המפותחות ו־6% לשווקים המתעוררים והכלכלות המתפתחות) ובכמה תיפגע הצמיחה (תחזית אחרונה ל־4.4% לעולם כולו ו־3.9% לכלכלות המפותחות). הם מודים כי "לאמוד את ההדים הללו הוא דבר קשה, אך אנו כבר רואים עדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה שלנו כבר בחודש הבא". הקרן צפויה לפרסם בעוד כמה שבועות עדכון ל"תחזית הכלכלית העולמית" שלה.
מנהלי הקרן מסכימים כי הדי המלחמה יורגשו בכל רחבי הגלובוס אך ניכר כי ההאטה בצמיחה בכלכלה הגלובלית תעבור בעיקר דרך אירופה. שם מסבירים כי כלכלת אוקראינה מנוטרלת כאשר כלכלת רוסיה (ה־11 בעולם) תיכנס למיתון חסר תקדים שלא נראה מאז התפרקות ברית המועצות לשעבר על רקע הסנקציות חסרות התקדים שהוטלו עליה.
מכאן, הערכה שצוינה מוקדם יותר בכך שאחרי המלחמה, הכלכלה הגלובלית צפויה להתפצל (הן מבחינת סחר על רקע חרמות והן מבחינת מערכות תשלומים אחרי שהמערב ניתק את רוסיה מה־SWIFT). כמובן שכל אירופה צפויה לסבול מזינוק מחירי האנרגיה שילבה את האינפלציה שתפגע ברמת החיים של המדינות האירופיות. זאת כאשר שיבושים רחבים בשרשרת האספקה עלולים לפגוע גם בכלכלת אירופה המתאוששת מהמיתון שגרמה המגיפה. בתוך אירופה, מזרח אירופה תחווה פגיעה נוספת על רקע עלייה בעלויות המימון וגם גל פליטים שכבר מגיע לפני נתוני האו"ם ל־3 מיליון איש שנמלטו מאוקראינה. בעקבות כך, אותן ממשלות באירופה עלולות להתמודד עם עלייה בהוצאות הביטחוניות והוצאות האנרגיה – דבר שעלול לגרום ללחץ על התקציבים שלהן.
