סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

לחץ בהייטק: "יש לנו בניין בקייב. מקווה לא לראות אותו בקרוב ב־CNN"

חברות הייטק ישראליות נאלצות להתכונן למעבר המרכזים שלהן באוקראינה לשליטה רוסית, ולא בטוח שכולן יישארו במדינה. בינתיים הן עסוקות במבצע חירום של הוצאת מאות מעובדיהן מאזורי הקרבות ובמציאת מקלט זמני בעבורם במדינות שכנות

"לפני חודש כולם בחברה חשבו שאני משוגע כי גיבשתי תוכנית תלת־שלבית לקראת הפלישה הרוסית לאוקראינה. אמרו לי שאני היסטרי ומבזבז כסף", אומר ל"כלכליסט" אמיר אורעד, מנכ"ל חברת ההייטק סייסנס (SiSense) אורעד יושב בניו יורק ומנהל את חברת ניתוח הדאטה שמעסיקה 150 עובדים בקייב באופן ישיר מכלל 770 עובדי החברה, כולל בישראל: "יש לנו בניין בלב קייב עם לוגו מפואר. מקווה שלא נראה אותו ב־CNN בימים הקרובים", אומר אורעד בצער.


"השלב הראשון נכנס לפעולה כאשר החלו התקפות סייבר על אוקראינה והבנתי שצריך לשמור על התשתיות שם. שכרנו בתי מקלט במערב אוקראינה והצענו לעובדים לעשות רילוקיישן זמני לישראל או ארה"ב, אבל אף אחד לא רצה לעזוב. עכשיו יש לנו אוטובוסים שלמים של עובדים שארגנו ואנחנו מוציאים אותם מקייב למערב אוקראינה, ליתר דיוק הם עומדים בפקק בדרך לשם. רוב העובדים מעדיפים להישאר באוקראינה ולא לעבור את הגבול, בעיקר לאור העובדה שגברים מעל גיל 18 כלל לא מורשים כעת לעזוב את המדינה".

2 צפייה בגלריה
אמיר אורעד מנכל סייסנס ועידת Mind The Tech
אמיר אורעד מנכל סייסנס ועידת Mind The Tech
אמיר אורעד, מנכ"ל סייסנס
(צילום: תומי הרפז)

כסף גם בשביל נשק

בניגוד לחברות הייטק ישראליות רבות שמעסיקות מתכנתים באוקראינה במיקור חוץ, סייסנס מעסיקה אותם כעובדים מן המניין. "הקדמנו לכולם את המשכורות, העובדים ביקשו מראש לקבל את הכסף במזומן ליתר ביטחון וזה נעשה כבר לפני חודש", אומר אורעד. בחלק מהחברות הישראליות, שגם הן הקדימו את המשכורות לעובדים באוקראינה או נתנו מענקים של כמה מאות דולרים לרגל המצב, ידעו סיפרו אתמול כי אחדים מהעובדים השתמשו בכסף לרכישת נשק כדי להילחם בצבא הרוסי.

מנכ"ל סייסנס, אמיר אורעד: הקדמנו לכל המתכנתים שלנו בקייב את המשכורות, העובדים ביקשו מראש לקבל את הכסף במזומן, ליתר ביטחון"
"השלב השלישי נכנס לפעולה עכשיו", מתאר אורעד. "הקמנו אתר חלופי באוקראינה, בחרנו באזור לפי נוחות ועומס במעברי הגבול ולפי איכות האינטרנט. ומכיוון שהבנו שהעובדים שם לא יהיו הכי ממוקדים בעבודה הסטנו את המשימות החשובות והדחופות יותר לישראל ולארה"ב".

2 צפייה בגלריה
בניין סייסנס ב קייב
בניין סייסנס ב קייב
בניין סייסנס בקייב
(צילום: יח"צ)

גם ב־Wix, שמעסיקה כ־900 עובדים במשרדיה באוקראינה, הקימו בימים האחרונים חמ"ל לפינוי וטיפול בעובדים המקומיים. "ב־72 השעות האחרונות אנחנו עובדים בזה ויודעים איפה נמצא כל אחד מהעובדים שלנו שם. יש לנו נציגים בעבר השני של הגבול: עובדים ישראלים שטסו לפולין עובדים פולנים ועובדים מליטא שנכנסו למכוניות ופשוט נסעו למעברי בגבול כדי להמתין שם לעובדים אוקראינים שיצליחו לעבור ולקחת אותם למשרדים שהפכנו אותם למקום שמאפשר לינה ומגורים", אומר ניר זוהר, נשיא החברה שפיתחה פלטפורמה להקמת אתרים אינטרנט וחנויות אונליין.

נשיא Wix ניר זוהר: עובדים שלנו ממדינות שכנות נכנסו למכוניות ופשוט נסעו למעברי גבול כדי להמתין שם לעמיתיהם האוקראינים שיצליחו לעבור"
Wix, כמו חברות ישראליות רבות, הציעו בשבועות האחרונים לעובדים האוקראינים שלהם לעזוב זמנית למדינות אחרות "כ־40 עובדים עברו בשבועות האחרונים למשרדים שלנו בקראקוב בפולין, 200 עובדים קיבלו את ההצעה שנתנו לעבור זמנית עם משפחותיהם לאנטליה בטורקיה והיו עובדים שהתפנו בכוחות עצמם, אבל כ־650 עובדים נשארו. חצי מהעובדים שלנו באוקראינה הן נשים, כך שהן עדיין יכולות לצאת מהמדינה ואנחנו עושים מאמצים להוציא אותן, ואת המשפחות של העובדים הגברים שלא יכולים לצאת. שכרנו אוטובוסים מקייב ודנייפרו שמנסים לקדם את העובדים לכיוון הגבול", מתאר זוהר.
לדבריו, לישראל אף אחד מהעובדים לא הגיע בעיקר בגלל מגבלות הוויזות והחיסונים. "בישראל יהיה לנו הכי קל לשכן את העובדים במידה שיבואו. לא נצטרך לקחת בתי מלון אפילו, יש לנו כבר יותר מדי עובדים שהתנדבו לארח בבתיהם את מי שיבואו מאוקראינה".
סייסנס ו־Wix הן בין המעסיקות הישראליות הגדולות באוקראינה. לצידן גם חברות הגיימינג פלייטיקה ופלאריום מעסיקות מאות מתכנתים באופן ישיר. עובדים אלה מקבלים תנאים שכבר לא רחוקים מהעובדים הישראלים, בעקבות עלייה חדה בביקוש לעובדי הייטק באוקראינה. לפי אורעד מסייסנס השכר נע בין 40 ל־100 אלף דולר בשנה, תלוי במקצוע וחלק מהחברות גם מעניקות אופציות לעובדים המקומיים. עובדים אלה הפכו בשנים האחרונות לאחוזון העליון של האוכלוסייה המקומית ועכשיו הם בולטים כשכבה ייחודית שמסתייעת במעסיקים בפינוי מאזורי הלחימה.

המשך ההעסקה בערפל

בשלב זה החברות מתרכזות בפינוי עובדים, אלא שבהמשך הן עשויות להתמודד עם סוגיה חדשה ומורכבת יותר. האם להשאיר את הפעילות באוקראינה במידה שתהפוך לחלק מרוסיה או אזור שנתון באופן מוחלט להשפעתה ומנוהל על ידי ממשלת בובות.
"זה השלב הרביעי בתוכנית שלנו", אומר אורעד, "אם אוקראינה תהפוך דה־פקטו לרוסיה, אני מניח שחלק מהעובדים יצאו מהמדינה ואנחנו נשמח לקלוט אותם בישראל או במקום אחר. לגבי מי שיישאר, בהחלט ייתכן שהעבודה איתם תיפגע, ברור לי שיהיו לקוחות שיגידו שאינם מעוניינים לעבוד מול משרד שנמצא ברוסיה".
זוהר זהיר יותר בשלב זה: "עוד מוקדם להגיד מה יהיה ביום שאחרי, האנשים לא הולכים לשום מקום. בהנחה שהם ירצו לחזור הביתה, נמשיך להעסיק אותם שם. לאף אחד אין ניסיון בנושא שהוא מורכב כל כך".