סגור

אל על דורשת מהמדינה פיצוי של 100 מיליון דולר על סגירת השמיים

חברת התעופה שלחה למשרד האוצר מכתב שמאשים את המדינה בנזקים שנגרמו לה בזמן משבר הקורונה; אל על צירפה ניתוח שלפיו חברות מתחרות קיבלו סיוע של 28.3-12.1 מיליון דולר למטוס, בעוד הסיוע לאל על הסתכם ב-9.5 מיליון דולר למטוס

חברת התעופה אל על שלחה היום (ד') מכתב למנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב, ובו טענה כי היא נמצאת במשבר העמוק בתולדותיה ודרשה סיוע.
מנכ"ל אל על אביגל שורק, החתום על המכתב, מייחס את מצבה התזרימי המורכב של אל על להחלטות הממשלה. במכתב מציג שורק לראשי משרד האוצר והתחבורה שורה של דרישות סיוע והחלטות מידיות.
2 צפייה בגלריה
מימין בעל השליטה באל על קני רוזנברג ומנכ"ל האוצר רם בלינקוב
מימין בעל השליטה באל על קני רוזנברג ומנכ"ל האוצר רם בלינקוב
מימין: בעל השליטה באל על קני רוזנברג ומנכ"ל האוצר רם בלינקוב
(צילום: Centers Health Care, אלכס קולומויסקי)
הדרישה הראשונה והמשמעותית ביותר היא פיצוי מידי של 100 מיליון דולר, בדומה לפיצוי בענפים אחרים במשק. זאת בגין הנזקים שלטענת אל על נגרמו לה בשל החלטות המדינה. במכתב צוין כי השמיים למעשה נסגרו עם החלטת הממשלה להטיל חובת בידוד לשבים מחו"ל ועם ביטול החלטת הממשלה בדבר כניסת תיירים מחוסנים החל מ-1 ביולי.
במכתב נטען שהמשמעות הכלכלית הישירה של החלטות המדינה על אל על התבטאה בחודשים יולי-ספטמבר בתזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 108 מיליון דולר.
בנוסף לכך דורשת אל על שהמדינה תגבש בהקדם מתווה בטוח לתעופה - "תו ירוק", שיאפשר לאל על להתמודד עם חברות התעופה האחרות. כמו כן אל על דורשת את פתיחת השמיים לתיירים באופן שיחודש היתר הכניסה לתיירים מחוסנים, ובמקביל באל על מבקשים להסדיר מתווה חל"ת לעובדי ענף התעופה.
בסיכום המכתב נכתב: "אנו במדרון חלקלק וכל יום שחולף מרע עוד יותר את מצבה של אל על. לכן נדרש להשלים את המהלך לפני 15 באוקטובר".
בגוף המכתב צורפה טבלה מסכמת של ניתוח שהוכן על ידי המחלקה הכלכלית בפירמת BDO, המציגה את הסיוע שקיבלו חברות תעופה שנמצאות בתחרות ישירה עם אל על. מהניתוח עולה שהסיוע מהמדינה לאל על מסתכם ב-9.5 מיליון דולר למטוס, בעוד חברות תעופה אחרות נהנו מסיוע משמעותי יותר, שנע בטווח של 28.3-12.1 מיליון דולר למטוס.
2 צפייה בגלריה
מטוסים מושבתים אל על חברת תעופה נתב"ג קורונה
מטוסים מושבתים אל על חברת תעופה נתב"ג קורונה
מטוסים מושבתים של אל על בזמן משבר הקורונה
(צילום: רויטרס)
מנכ"ל אל על מתייחס גם להתחייבות שהחברה נטלה על עצמה במרץ השנה, לפיה היא תגייס 105 מיליון דולר עד סוף יולי במסגרת ההסכם עם המדינה. החברה לא ביצעה את הגיוס, אף שהמדינה עמדה בחלקה בהסכם והזרימה לאל על 210 מיליון דולר תמורת אספקת כרטיסי טיסה למערך אבטחת התעופה ל־20 שנה.
במכתב צוין כי חתמי החברה המליצו על דחיית ביצוע ההנפקה בשל סגירת השמיים דה פקטו, וכפועל יוצא מהיעדר היתכנות להצלחת ההנפקה במהלך יולי 2021. כמו כן נטען כי "החברה ערוכה להנפקה במועד מוקדם ככל שיתאפשר", אולם לא צוין מועד שבו אל על מתכוונת לעמוד בהתחייבותה לגייס את הסכום.
במקביל מנכ"ל אל על קיבל מכתב מבעל השליטה בחברה קני רוזנברג, שבו כתב רוזנברג: "אני מצהיר בזאת שאני מחויב לחברת אל על", וטען שהמחויבות שלו כלפי אל על אינה דבר של מה בכך.
עד כה רוזנברג הזרים לאל על 163 מיליון דולר. בעל השליטה חזר על מחויבותו להשתתף בהנפקה העתידית של אל על, שלפיה אם החברה תגייס 105 מיליון דולר במסגרת ההנפקה הוא יזרים ביקושים של 43 מיליון דולר. אולם רוזנברג דחה את עמדת משרד האוצר וטען שהוא רואה בדרישה להזרים את אותם 43 מיליון דולר שלא בדרך של הנפקה הפרת הסכמות קודמות.
בשני המכתבים, זה שנשלח לאוצר על ידי אל על וזה שנשלח לאל על על ידי בעל השליטה, נעשה מאמץ להסיר מראית עין של ביקורת על החלטות הממשלה ואופן התמודדותה עם משבר הקורונה. מנכ"ל אל על ציין כי אין בדבריו כדי לבקר את החלטות הממשלה ואחריותה כלפי הציבור, אך ברור שיש להן השפעה הרסנית על אל על וענף התעופה כולו, ובעל השליטה באל על הדגיש כי אין לו כל מחלוקת עם החלטות הממשלה והוא מכבד אותן.