סגור

הצרכנים שותים יותר: רגע לפני עליות המס, שוק המשקאות תוסס

דו"חות טמפו ויפאורה חושפים זינוק חד ברווחים ממכירות משקאות, בזמן ששוק המזון צנח. המומנטום החיובי צפוי להיעצר עם מס הסוכר והרחבת הפיקדון

חברות המשקאות התאוששו ממשבר הקורונה, אך הן כבר בדרך לספוג מהלומות רגולטוריות שצפויות לפגוע במכירותיהן בשנה הבאה. רגע לפני מס המשקאות הממותקים והרחבת חוק הפיקדון, טמפו ויפאורה נמצאות במומנטום חיובי שצפוי להיבלם.


את המחצית הראשונה השנה חתמה טמפו שבשליטת ז'ק בר עם עלייה של 17.14% במכירות שהסתכמו ב־760 מיליון שקל וזינוק של 132% ברווח הנקי שהסתכם ב־52.4 מיליון שקל. חברת המשקאות יפאורה שבשליטת קרור אחזקות (69.6%) וכלל משקאות (30.4%), חתמה את המחצית הראשונה עם עלייה של 13.9% במכירות שהסתכמו ב־469.3 מיליון שקל וזינוק של 47.6% ברווח הנקי שהסתכם ב־57.7 מיליון שקל. כל זאת, כשלפי נתוני סטורנקסט לאותה תקופה, מחצית 2021, מכירות מוצרי הצריכה ירדו ב־2.9% בכלל השוק. מכירות שוק המזון אף ירדו בשיעור חד יותר של 3.6%.


הזינוק במכירות אפשר ליפאורה ולטמפו לשפר משמעותית את הרווחיות. כך, הרווח הגולמי של יפאורה עלה ב־17.4%, מה שאפשר לחברה לרשום רווחיות גולמית של 47% מהמכירות, לצד שיפור הרווחיות התפעולית ל־15% מהמכירות. בטמפו נשמרה הרווחיות הגולמית בשיעור של כ־36%, אך צמצום בהוצאות הנהלה הוביל לזינוק של 78.8% ברווח התפעולי: 71.8 מיליון שקל, המשקפים רווחיות תפעולית של 9.45% לעומת 6.2% במחצית הראשונה אשתקד.
בעוד פעילות יפאורה מתמקדת במשקאות קלים ומים מינרליים, טמפו פועלת גם בזירת האלכוהול והיין שצמחה מאוד בזכות המשבר הבריאותי. מכירות האלכוהול של טמפו זינקו במחצית הראשונה ב־26% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב־298.8 מיליון שקל. תחום המשקאות האלכוהוליים מאופיין בשיעור רווחיות תפעולית גבוה משיעור הרווחיות התפעולית של החברה במאוחד, זאת בעיקר בזכות מותגי הבירה השולטים בשוק, אשר מיוצרים במבשלת הבירה של החברה בישראל ומהווים 45% מפעילות האלכוהול של טמפו. הרווח התפעולי של פעילות האלכוהול זינק ב־67% והסתכם ב־49.5 מיליון שקל. מדובר בצמיחה חדה ביחס למכירות המשקאות הלא אלכוהוליים, שעלו ב־16% ורשמו עלייה של 29.5% ברווח התפעולי. לעומת זאת, פעילות היין של ברקן רשמה במחצית ירידה של 4% ומכירותיה הסתכמו ב־87.2 מיליון שקל, לצד ירידה חדה יותר של 11% ברווח התפעולי.

2 צפייה בגלריה
מרכז לוגיסטי של טמפו ב נתניה
מרכז לוגיסטי של טמפו ב נתניה
מרכז לוגיסטי של טמפו בנתניה
(צילום: תומי הרפז)

הצמיחה במכירות והזינוק ברווח בחברות המשקאות נרשמו נוכח פתיחת השוק ובתום שנה מאתגרת, שבמהלכה נפגעו חברות המשקאות ממגבלות הקורונה. הפגיעה נרשמה הן בירידה במכירות לשוק המוסדי עם סגירת המסעדות, בתי המלון ומקומות הבילוי והן ברשתות השיווק, בעקבות מעבר צרכנים רבים לקניות אונליין, אשר נעדרות את מרכיב האימפלס הקיים כשהלקוח מבקר בחנות, מתרשם מהמגוון על המדפים וקונה מוצרים שאינם חלק אינטגרלי מרשימת הקניות. בראיון ל”כלכליסט” בשנה שעברה אמרה טל מלכה סלהוב, מנהלת השיווק של יפאורה: "בתקופת המשבר חוויית הקניות השתנתה לחלוטין, וההתמקדות היתה במה שחייבים לקנות. הצרכנים לא הסתובבו בחנויות וחיפשו מבצעים, אלא רק רצו לסיים את הקנייה ולצאת מהחנות, וזה מה שפגע בשוק המשקאות. גם הנהירה לאונליין נגסה בקניית המשקאות, כיוון שבאונליין אין קנייה עם העיניים".
מעל כל חגיגת המשקאות הזאת מרחפת עננה שחורה של חוסר ודאות רגולטורי, שצפוי לפגוע במכירות חברות המשקאות. שוק המשקאות הישראלי נחשב לריכוזי במיוחד ונשלט בידי החברה המרכזית למשקאות (קוקה־קולה ישראל, 52.4%), יפאורה (16%) וטמפו (13%), ומכירותיו מסתכמות ב־2.5 מיליארד שקל בשנה. במסגרת התקציב שעבר בממשלה, המדינה צפויה להטיל מס על משקאות קלים. המס צפוי לעמוד על שתי מדרגות: 1.3 שקלים לליטר משקה המכיל למעלה מ־5% גרם סוכר, ו־70 אגורות לליטר משקה דיאט או מופחת סוכר. המהלך עלול לפגוע במכירות ומהווה איום חמור יותר על טמפו ויפאורה, הפועלות ברמות מחיר נמוכות משמעותית מאלו של קוקה־קולה. הטלת המס צפויה לצמצם את פערי המחירים ולכן נותנת לקוקה־קולה יתרון משמעותי. כך לדוגמה, מחיר שישיית קוקה־קולה שעומד היום על 36 שקל, יעלה אם תעבור הרפורמה ב־38% ל־49 שקל. לעומת זאת, שישיית RC קולה של יפאורה תעלה ב־70% ל־33 שקל.
איום נוסף שצפוי להיכנס לתוקף בתוך 3 חודשים, נוגע להרחבת חוק הפיקדון כך שיחול על בקבוקי משקה גדולים. כיוון שאלה נמכרים על פי רוב במארזי שישייה, דמי הפיקדון הצפויים לעמוד על 30 אגורות לבקבוק, יוסיפו 1.8 שקלים לשישייה. בחברות חוששים כי הטלת המס והוספת דמי הפיקדון עלולות להוביל לסגירת קווי ייצור בחברות הקטנות ופיטורי מאות עובדים בשאר החברות. בטמפו ציינו כי "למס הקנייה שיוטל, ככל שיוטל, עלולה להיות השפעה שלילית מהותית על החברה".