$
בארץ

ראיון כלכליסט

שגריר בריטניה בישראל: "80% מעיסוקי השגרירות היום הם בנושאי כלכלה"

"רוב זמני מוקדש לענייני טכנולוגיה”, אומר ניל וויגן לכלכליסט. הוא מעריך כי הברקזיט ישפר את הסחר בין המדינות, ויסייע לכל חברה שחולמת להפוך ליוניקורן

סופי שולמן 08:0531.03.21

"בכהונה הראשונה שלי בישראל, השגרירות עסקה 80% מהזמן בסוגיות הבטחוניות ו־20% בכלכלה ובכל היתר, היום זה בדיוק הפוך: 20% מוקדשים לסוגיות הפלסטיניות וכל היתר לכלכלה וטכנולוגיה", כך מסכם ניל וויגן, שגריר בריטניה בישראל את השנתיים הראשונות לכהונתו בראיון מיוחד לכלכליסט.

 

עבור וויגן ישראל היא לא עוד מינוי אחרי שכיהן כשגריר בסומליה ובקונגו, אלא מקום שאליו רצה לשוב מאז ששימש כראש המדור הפוליטי בשגרירות בין 2002־2006. באותה תקופה הכיר כאן את יעל, מי שנהפכה לימים לאשתו ולאם שני ילדיו. עובדה זו עזרה לוויגן ולמשפחתו להפיג את הבדידות כאשר גם השגרירות עברה לעבוד מהבית בזמן הקורונה.

 

ההיכרות הבלתי אמצעית, יחסית לשגריר, וגם היותו של וויגן כלכלן בהשכלתו, מאפשרת לו גם לבחון ברמה המעשית את הנעשה בישראל. ביחס לקדנציה הראשונה שלו “אתה רואה היום את ההשפעה של המהפכה הטכנולוגית, רואים את השגשוג בשטח”, הוא אומר. “זה מתבטא במחירים הגבוהים, בפקקי תנועה, בבניינים חדשים בכל מקום. התוצר לנפש היום בישראל הוא כמו בבריטניה, לעומת 2002, אז הוא היה 25% פחות. אני מרגיש את השינוי גם באופן שבו העולם מתייחס לישראל. בעבר כל העיתונים כתבו על ישראל רק בהקשר הביטחוני ואמרו שקשה למכור סיפור על ישראל בהקשר אחר. היום הכל יותר סביב טכנולוגיה, סטארט־אפים ואפילו מסעדות בבעלות ישראלית שמאוד פופולריות בלונדון. השינוי הגדול התרחש בחמש השנים האחרונות, בעיקר מאז שחברות כמו ווייז ומובילאיי נהפכו לשמות פופולריים ומוכרים בכל משק בית”.

 

ניל וויגן, שגריר בריטניה בישראל ניל וויגן, שגריר בריטניה בישראל צילום: אוראל כהן

 

למבט של וויגן על ישראל יש עוד זווית: לפני שנכנס לשירות החוץ של הוד מלכותה הוא היה כלכלן שסיקר את המזרח התיכון ואת ישראל בסוכנות דירוג האשראי פיץ'.

 

לא הופתעת מכך שהדירוג של ישראל לא ירד בעקבות חוסר היציבות הפוליטית והמשבר כתוצאה מקורונה?

"החוב בישראל נמוך, הצמיחה חזקה ויציבה מאז 2002 וזה יוצא דופן, ובסך הכל האינדיקטורים הכלכליים טובים. נכון שאין כאן תקציב, אבל אם בוחנים את הכלכלה רואים שחוסר הוודאות הזה לא משפיע בינתיים, כי המגזר הפרטי חזק ודינאמי מספיק”.

 

אין ממש ממשלה מכניסתך לתפקיד. זה לא פוגע בעבודה?

“הקורונה פגעה הרבה יותר. נקווה שעכשיו עם פתיחת השערים הכל יתחדש. מבחינתנו ברמת הדרגים המקצועיים הדברים עובדים, כמו למשל היערכות לאחד האירועים הדיפלומטיים הגדולים של השנה: ועידת שינוי האקלים של האו"ם (COP26) שתתקיים בגלזגו בנובמבר”.

 

"הברקזיט לא החמיר את המצב הכלכלי"

 

בתוך רעש הקורונה נבלע מה שאמור היה להיות האירוע המכונן בבריטניה, וכנגזרת מכך בעבודת השגרירות: כניסתה לפועל של תוכנית הברקזיט, שהוציאה את בריטניה מהאיחוד האירופי בינואר 2021 ולוותה בחששות רבים ובראשם פגיעה בתנאי הסחר עם בריטניה, היחלשות המרכז הפיננסי של לונדון ורמה גבוהה של אי וודאות בנוגע לפעילות הכלכלית במדינה.

 

איך הברקזיט משפיע בשטח?

“חלפו רק חודשיים ומוקדם להסיק מסקנות, אבל אני לא חושב שזה החמיר את המצב הכלכלי. כולם נפגעו בגלל הקורונה. היתה הפרעה קצרת טווח למסחר, אבל כרגע התהליכים כבר עובדים. בפיננסים לונדון היא עדיין המרכז הפיננסי הגדול. אנחנו מנסים עכשיו לסחור יותר עם מדינות אחרות, לפתח יותר את הסחר החופשי עם ארה"ב ועם אסיה. מול ישראל המצב כבר טוב כי הכלכלות מאוד מתאימות. ישראל היתה אחת המדינות הראשונות שחתמנו איתה על המשך יחסי הסחר אחרי הברקזיט”.

 

מה השתנה מאז הברקזיט עבור אנשי עסקים מישראל?

“אני רואה יותר עניין של אנשי עסקים ישראלים להשקיע בבריטניה. לישראלים יש הרבה כסף להשקיע ויש כבר 400 חברות ישראליות שפועלות במדינה. לא רק בנדל"ן, אלא גם בטכנולוגיה, ואנחנו עובדים גם עם חברות בריטיות שרוצות לאתר את הטכנולוגיות הטובות בישראל. למשל נאטווסט, אחד הבנקים הגדולים, עובד עם חברת סייבר ישראלית שעזרה להם למנוע הונאות, BP השקיעה בחברת StoreDot, שמספקת פתרונות אחסון אנרגיה חכמים”. שיתופי פעולה נוספים הם בין דייסון הבריטית לבריזומטר הישראלית, בין מארקס אנד ספנסר לסייט, ובין אסוס לנמוגו. “הקמנו בשגרירות האבּ טכנולוגי ממש, כי הטכנולוגיה הישראלית הופכת אותנו ליותר תחרותיים. אנחנו פועלים כמעין מתווך ומתרגם בין החברות שעוזר לטפח קשרים ותקשורת. כל חברה ישראלית רוצה להיות יוניקורן, ובבריטניה יש הכי הרבה יוניקורנים באירופה”.

 

לנוכח שיעור ההתחסנות הגבוהים בישראל ובבריטניה יש תוכניות לבנות מעין "גשר ירוק" בין המדינות?

“כל העולם צריך לגבש תנועה חופשית של תיירות. אנחנו בתחילת השיחות גם עם ישראל. אנו בוחנים איך ישראל תעשה את הדרכון הירוק כי היא הראשונה ומקדימה כרגע את כולם”.

 

"מי חשב שתהיה דיפלומטיית חיסונים"

 

וויגן קיבל חיסון של פייזר בישראל, “אבל בבריטניה הרוב המכריע של אזרחים מקבלים חיסון של אסטרהזנקה, כי זו חברה בריטית. זה חיסון זול יותר וקל יותר לנהל אותו לוגיסטית”.

 

אז אפשר לומר שבריטניה הפכה ל"מעבדה" של אסטרהזנקה כמו שישראל עבור פייזר?

“אני לא חושב כך. אני בטוח שיש העברת מידע, אבל ישראל היא מקרה מיוחד כי הובהר מראש שכולם יתחסנו אך ורק בפייזר. אנחנו מדינה גדולה של 70 מיליון איש, מה שמקשה על הבקרה וגם לא מאפשר להסתמך על חברה אחת”.

 

איך אתה מסביר שבבריטניה ההתחסנות באסטרהזנקה עוברת חלק ואילו במדינות איחוד אירופי רבות זה הפך למשבר של ממש, שהוביל להפסקה זמנית של השימוש בחיסונים אלה. אולי המשבר פוליטי יותר מרפואי?

“התוצאות מראות שהחיסון של אסטרהזנקה בטוח ואפקטיבי. כל הסוכנויות האירופיות אישרו אותו, כך שלנו המצב ברור. מאיפה כל היתר מגיע, לא ברור לי”.

 

אולי יש כאן קשר לברקזיט?

“שאלה טובה, אבל אני לא יודע. מי היה חושב שתהיה דיפלומטיית חיסונים, אבל זה לא באינטרס של אף אחד להפחיד את האוכלוסייה. ברמה העולמית ככל שמבצע החיסונים יהיה מהיר יותר, זה יהיה לטובת כולם. עם זאת אפשר להבין שהחיסונים פותחו מהר ואנשים מאוד מתוחים אחרי השנה האחרונה, כך שברגע שהסיפורים מתפשטים הם מתפשטים מהר”.

 

משפחת המלוכה התחסנה?

"לא יודע", צוחק וויגן, "אף שבאופן רשמי אני שגריר של הוד מלכותה, באופן שוטף אני עובד מול הממשלה". 

x