$
בארץ

הפערים החברתיים גדלים: העוני הפתיע והקדים להגיע

בעמותת "לתת" ציפו לגל של עוני ששיאו יהיה בשנה הבאה. דו"ח העוני האלטרנטיבי גילה שהוא הקדים וכבר השנה היקף העוני גדל בחצי. ב־2021 יהיה הרבה יותר גרוע

שחר אילן 07:5410.12.20
בעמותת "לתת" לא הופתעו מהיקף ועוצמת המצוקה שחושף דו"ח העוני האלטרנטיבי של העמותה, אבל הופתעו שזה קרה כל כך מוקדם. הצפי היה שצונאמי העוני יגיע ב־2021, אחרי שאנשים ימצו את אפשרויות הסיוע. בפועל, אנשים קרסו כלכלית מהר מאוד. את זה אפשר אולי להסביר בכך שמבחינה חברתית ישראל נכנסה למשבר הקורונה כשהיא מוכה ועם רמת עוני ואי שוויון מהגבוהות ב־OECD. מובן שנצא מהמשבר עם עוני גדול בהרבה ופערים גדולים יותר.

 

שיעור העוני בישראל זינק בעקבות משבר הקורונה מ־20% מהמשפחות ל־29%. במספרים מדובר על 850 אלף משפחות עניות כיום, על פי דו"ח העוני האלטרנטיבה של עמותת "לתת" ומכון ERI.

 

 

 

 

 

סימלוציה של דו"ח העוני שערך הביטוח הלאומי העלתה ש־150 אלף משפחות ירדו בשכבה החברתית שלהם. נתוני הביטוח הלאומי קשים, אבל הדו"ח של "לתת" מדבר על היקפים הרבה יותר גדולים. האם הדו"ח הרשמי של הביטוח הלאומי שניתן על פי כללים בינלאומיים וקובע גבול שרירותי אכן מכיל את כל העניים? זו שאלה שיש עליה ויכוח. הסמנכ"ל היוצא של הביטוח הלאומי דניאל גוטליב מעריך שמענק הקורונה של 750 שקל העלה זקנים רבים מעל קו העוני. אבל הם לא באמת הפסיקו להיות עניים.

 

הדו"ח האלטרנטיבי חיבר את הקבוצה שמשתכרת עד קו העוני עם קבוצה נוספת שבה מי שביצעו לפחות שלושה ויתורים כלכליים כואבים, כמו ויתור על תרופות. זה נראה סביר.

 

מעמד ביניים יציב ורחב נחשב לתנאי ליציבותה של מדינה ודמוקרטיה. אם לא היו לדמוקרטיה הישראלית מספיק צרות, דו"ח "לתת" מגלה שמעמד הביניים הצטמק ב־15.5% במשבר הקורונה. 29% ממעמד הביניים ירדו לפחות רמה במדרג הכלכלי (חלקם ירדו בתוכו). 38% מהמשפחות במעמד הביניים הנמוך ירד למעמד הנמוך או אל מתחת לקו העוני. מספר המשפחות המדווחות על מצב כלכלי טוב נחתך בחצי, מ־45% טרם המשבר ל־23% .

 

בארגון לתת מדגישים שמדובר במגפה בריאותית שהתגלגלה למגפה חברתית. 422 אלף משקי בית נקלעו למצוקה כלכלית בעקבות הקורונה. שיעור המשפחות במצוקה כלכלית עלה מ־24.1% טרום המשבר ל־39%. שיעור המדווחים על מצוקה כלכלית חמורה גדל פי שלושה מ־3% ל־10%.

 

לתת הוא ארגון גג ובנק מזון ארצי של 180 עמותות מקומיות לסיוע לנזקקים. חלק גדול מהדו"ח עוסק בשאלת הרעב, שבשפה המקצועית מכונה חוסר בטחון תזונתי חמור. המועצה הלאומית לביטחון תזונתי מעריכה כי בעקבות הקורנה הגיע מספר המשפחות בישראל החיות ברעב ל־175 אלף. זהו מספר מפחיד כשלעצמו, אבל סקר שערכה "לתת", באמצעות מכון rotem ar, מעלה טענה שמדובר ב־286 אלף משפחות ו־395 אלף ילדים.

 

היבט נוסף של העוני הוא שעניים חשופים הרבה יותר לקורונה. 8% מנתמכי "לתת" נדבקו בקורונה עד חודש יולי, פי 23 משיעור הנדבקים באוכלוסייה הכללית (0.33%). הדו"ח מסביר כי אוכלוסיות מוחלשות מתגוררות בדירות קטנות ובסביבה צפופה ולכן סיכון ההדבקה שם גבוה במיוחד.

 

נשיא המדינה רובי ריבלין אמר כשקיבל את דו"ח העוני האלטרנטיבי כי "הנתונים מצביעים על חוסר אמון של הציבור בממשלה וביכולתה לטפל במשבר, וזאת לצד הסתמכות גוברת והולכת על עמותות". נראה שריבלין ביטא גם את חוסר האמון שלו ברצונה של הממשלה להתמודד עם העוני.

 

"אם הממשלה לא תשכיל להשקיע באוכלוסיות הפגיעות ביותר, הקריסה תהיה בלתי נמנעת ואנו צפויים לשנים ארוכות של מיתון עמוק ופערים בלתי ניתנים לגישור", אמר מנכ"ל "לתת" ערן וינטרוב. כשהממשלה בקושי משקיעה בעניים וגם לא ממש הכירה בקיומה של הבעיה, סביר להניח שהתחזית על עוני יציב וארוך טווח אכן תתגשם.

x