$
הייטק והון סיכון

בלעדי לכלכליסט

בהייטק הישראלי מגלים את הצדדים הפחות יפים של העבודה מהבית

המעבר לעבודה מהבית פוגע בחדשנות של סטארט־אפ ניישן: מעסיקים נכונים יותר למיקור חוץ על חשבון עובדים מקומיים, קשה לסגור עסקאות מרחוק, והחברות הקטנות מתקשות לגייס. "האנרגיה של היזם הישראלי לא עוברת מסך בזום"

מאיר אורבך 10:1818.11.20

העבודה מהבית, שנכפתה על חברות רבות בעקבות מגפת קורונה, פוגעת קשות בתרבות הארגונית ומשנה אותה מן היסוד עד כדי כך שהיא מציבה סימן שאלה גדול על היכולת של תעשיית ההייטק הישראלית לשרוד במצבה כיום. זו המסקנה העגומה שעולה מתוך סקר שנערך בקרב 200 חברות סטארט-אפ.

 

על פי הסקר, שנערך על ידי יעל בנימין בשיתוף לאומ-יטק, משרד עורכי הדין יגאל ארנון, אינטל אייגנייט, מרכז היזמות זל, וקרן בנסון אוק ונצ׳רס, 87% מחברות הסטארט אפ עובדות כיום מהבית – אם באופן מלא ואם באופן חלקי. 44% מהחברות הלכו צעד נוסף והקטינו את שטח הנדל"ן שבו הן מחזיקות או ביטלו לגמרי חוזי שכירות. רק זמן קצר לפני פרוץ הקורונה חברות נלחמו על שטחי נדל"ן והשקיעו כסף רב במשרדים מרווחים ואילו כיום הביקוש לנדל"ן נמצא בצניחה. דוגמא לכך היא צ'קפוינט שהכריזה שלא תוסיף שטחי נדל"ן ואף תקטין חלק מהם לשנים הקרובות.

 

"השפעה הרסנית"

 

אולם לצד החיסכון הנדל"ני, מתברר שהעבודה מהבית פוגעת בתרבות הארגונית של חברות אלו. 79% מהחברות דיווחו על פגיעה כלשהי בתרבות העבודה של הארגון, 22% מהחברות דיווחו על פגיעה משמעותית. 50% מהנשאלים סבורים שבעתיד לא תהיה כל משמעות למיקומו של העובד ו־29% מהם מעריכים שבעתיד ישתמשו יותר בשירותי אאוטסורסינג.

 

 

לדברי צחי וייספלד, מנהל תוכנית האקסלרטורים של אינטל, לעבודה מהבית יש השפעה הרסנית על תרבות העבודה ועל חברות הסטארט אפ.

 

"אנחנו מרגישים את הבעייתיות של העבודה מהבית לא רק אצל חברות סטארט אפ. האנשים שחוקים מהמודל הזה", אומר וייספלד. "יתרה מכך, העבודה מהבית פגעה בחדשנות כי אין שיחות מסדרון או שיחות על כוס קפה. חסרה הספונטניות שמאפשרת להעלות רעיונות וליצור משהו על המקום. קשה לשמור על כישרון ואין כמעט נשמה. קשה ליצור תרבות ארגונית שנכנסת עמוק. היתה הרבה ביקורת על ההשקעה העצומה בעבר של חברות בגיבושים ובאירועים, וכיום אין חיבור כלל. יותר קל לעבור מחברה לחברה ואין שום חיבור. זו השפעה הרסנית עצומה על חברות סטארט אפ. לגוגל ופייסבוק יש תרבות של עבודה מרחוק ויכולת לעשות את זה. לחברות צעירות קשה מאוד ליצור נשמה ותרבות ארגונית של עבודה מרחוק. במודל של עבודה מרחוק נעלמת המחוייבות הארגונית. לאורך השנים יצרנו בישראל נאמנות שבט שאותה אנחנו מאבדים במגיפה הזו. התנועה של אנשים תהיה מאוד גדולה וזה מחיר גבוה מאוד לחברות סטארט אפ. אנשים לא אוהבים לעבוד מהבית ונוצרת אצלם מאוד עמוקה".

 

יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק, סבורה שהעבודה מהבית לא תישאר לנצח. "העבודה מהבית נולדה מאילוץ רפואי ומחוסר ברירה", היא אומרת. "אנשים למדו להסתגל במהירות – והתלהבו. לא חלמו שאנשים יעברו לעבוד מהבית בכזו מהירות. המחשבה היא שכיום אנחנו צריכים פחות נדל"ן אבל כשאנשים מתנתקים מהפיזיות של המשרד, האירגון עלול לאבד משהו שמייחד את החברות הישראליות שזו הדינמיקה של יצירתיות ופתרון בעיות. אלה קיימים בעיקר במשרד. יזמים יצטרכו לחשוב איך לשלב את העבודה מרחוק עם העובדה שחייבים לייצר דינמיקה פיזית בין אנשים".

יפעת אורון וצחי וייספלד. "הדינמיקה של היצירתיות קיימת בעיקר במשרד" יפעת אורון וצחי וייספלד. "הדינמיקה של היצירתיות קיימת בעיקר במשרד" צילום: עמית שעל

 

 

מנהלים בכירים בהיי טק הישראלי אמרו ל"כלכליסט" כי החדשנות והתפוקה נפגעות בגלל העבודה מהבית. שלמה קרמר, אחד היזמים והמשקיעים הבולטים בתעשיה, אמר: "היכולת של אנשים לעבוד ביחד בצורה הרמונית נוצרת רק כאשר אנשים נפגשים פיזית. ראינו את זה גם בחיבור בין ישראל לארצות הברית. אנשים צריכים לבטוח באנשים אחרים וזה נולד רק כאשר יש חיבור אמיתי בין אנשים".

 

לדברי עורכת הסקר יעל בנימין, ככל תתמשך התקופה שבה עובדים מרחוק, כך היציבות של חברות ההיי טק כגוף אחד תיפגע מאוד. "30% מהחברות בונות על אאוטסורסינג ועבודה מרחוק ללא חשיבות למיקום שבו נמצא העובד. חברות הופכות להיות בינלאומיות כאשר התרבות הולכת ונפגעת, ועבודת הצוות נפגעת גם היא. הבעיה היא שעיקר כוחו של ההיי טק הישראלי הוא בעבודת צוות איכותית שפותרת בעיות".

 

קשה לסגור עסקאות

 

מהסקר מתברר עוד כי למרות הסברה שהזום פותר הכל, חברות רבות מעידות על כך שהזום ואמצעים דומים של תקשורת מרחוק אינם פותרים הרבה בעיות, אלא יוצרים קשיים רבים. הקפאת הטיסות והקרקוע של אנשי ההיי טק בישראל מרחיקים אותם ממרכזי העסקים הבינלאומיים בארצות הברית ובאירופה ושיעור גבוה מהם מעיד על כך.

 

38% מהנשאלים אמרו שחוסר היכולת לטוס ולפגוש לקוחות ומשקיעים פגע בהם משמעותית. נתון נוסף שתומך בכך הוא הירידה בהתעניינות של משקיעים זרים בחברות הצעירות: 32% מהחברות חשו עניין פוחת והולך ממשקיעים זרים ו־46% מהחברות סבורות שכיום הרבה יותר קשה לסגור עסקאות מאשר בעבר.

 

למרות הפגיעה, בחברות רבות עדיין מעריכים כי בעתיד יטוסו הרבה פחות לחו"ל לצורך עסקים, בעיקר לנוכח התפתחות של כלים טכנולוגיים שיצמצמו את הטיסות לכאלו שהן הכרחיות בלבד ודורשות פגישה פנים אל פנים.

 

גם וייספלד מאמין שהזום אינה הפתרון לכל דבר: "קשה מאוד היום לשמור על קשב ותשומת לב בזום. עצירת הטיסות והיכולת להגיע לפגישות ספונטניות פוגעת קשות ביזם. הזום גורם לאנרגיה של היזם הישראלי להיעלם וזה פוגע ביכולת ליצור מכירות".

 

x