$
חדשות נדל"ן

19 שנה אחרי אסון ורסאי ואין בידי המדינה רשימה של מבני הפלקל

למרות הקמת ועדת חקירה ומטה פלקל באחריות משרד השיכון ומנהל התכנון, השנים חלפו, והמדינה עדיין לא ביצעה כמעט צעדים בפועל ואינה מחזיקה ברשימת מבנים רלוונטיים - כך עולה מדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה; מתוך תקציב של 5 מיליון שקל לקידום הנושא, נוצלו עד כה רק 1.8 מיליון שקל

דותן לוי 16:4109.11.20

19 שנה לאחר אסון ורסאי וכ-14 שנה לאחר ההחלטה של מטה הפלקל מטעם משרד השיכון ומנהל התכנון למפות ולבדוק את כל מבני הפלקל בישראל, וגם כיום, אף אחד מהגופים לא מחזיק ברשימה מסודרת של מיקום מבני הפלקל בישראל ומצבם, ומרביתם כלל לא נבדקו. הנתונים עלו במהלך דיון בנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות מיקי חיימוביץ' (כחול לבן).

 

 

במהלך הישיבה נדהמו חברי הכנסת שנכחו בדיון לגלות כי הגופים האחראים על כך מטעם המדינה מחזיקים ברשימה של 913 מבנים המוגדרים כ"חשודים" כי הם מבני פלקל, ועד כה איש לא בחן את המבנים למרות החלטה בנושא ותקציב שהוקצה לכך.

אסון ורסאי אסון ורסאי צילום: שאול גולן

 

מהדיון עלה, כי את הרשימה הקיימת קיבלו הגופים מאלי רון ממציא שיטת הפלקל לאחר אסון ורסאי והיא כללה בתחילה 1,376 מבנים שבנה, מהם נוכו חלק מהמבנים לגביהם היה מידע כי אינם מבני פלקל. עם זאת, 64% מהמבנים החשודים כלל לא נבדקו ואפילו לא יודעים אם הם מבני פלקל. לגבי המבנים שכן נבדקו, גם כאשר אומת כי מדובר במבנה פלקל הם לא טופלו. על פי המידע הקיים, 56% מהמבנים החשודים הם מבני ציבור המוגדרים כקולטי קהל כמו בתי ספר ובתי חולים.

 

חברי הוועדה ניסו להבין עם הגורמים המקצועיים ממשרד השיכון ומנהל התכנון המרכיבים יחד את מטה הפלקל מדוע לא נבדקו המבנים עד עכשיו במיוחד לאור העובדה שחלקם הגדול מבני ציבור ובדיקת מבנה אורכת יום אחד בלבד. נציגת מנהל התכנון סיפרה, כי עד כה נבדקו 120 מבנים של הממשלה, מתוכם רק 12 היו מבני פלקל, אך השיקולים למיעוט הבדיקות היו גם תקציביים. יחד עם זאת, היא התקשתה להסביר מדוע ניצלו עד כה רק 1.8 מיליון שקל מתוך תקציב של 5 מיליון שקל.

 

אסון ורסאי הוא מהחמורים שבאסונות הבנייה בתולדות המדינה והוא תועד במלואו בתיעוד מצמרר במצלמת וידאו ושודר לאחר מכן ברשתות טלוויזיה רבות בארץ ובעולם. ב-24 במאי 2001, בעיצומה של חתונת בני הזוג קרן ואסף דרור באולמי השמחות "ורסאי" שבשכונת תלפיות בירושלים, אירע האסון שהיכה בהלם את הציבור בישראל. רובם של האורחים בחתונה רקדו ברחבת הריקודים בקומה השלישית, ברגע אחד קרס חלק גדול מרצפת הרחבה שהיתה עשויה מפלקל. כתוצאה מכך 23 אנשים מאורחי החתונה נפלו אל מותם וכ-380 אורחים נוספים נפצעו.

  

ח"כ איתן גינזבורג אשר כיהן במשך תקופה ארוכה כיו"ר ועדת תכנון ובנייה בעיר רעננה ביקש להכניס את הנושא לפרופורציה ואמר כי לא כל מבנה פלקל מסוכן לציבור, "פלקל לא שווה מוות, זה אומר שצריך לעקוב אחריו, בורסאי קרו עוד דברים מעבר למבנה כמו הסרת עמוד תומך. ברעננה, שם הייתי מנהל תחום התכנון והבנייה שלחנו מהנדס מידי שנה לבדוק את המבנים הללו. הרשויות המקומיות חייבות לאתר ולנטר את המבנים שנבנו בשיטה זו וזה שהן לא עושות את זה זו בעיה קשה".

 

לגבי חיזוק של מבנים קיימים, המהנדס ישראל דוד, אמר כי יש מספר שיטות לחיזוק, אך גם הוא טען כי יש לראות את הדברים בפרופורציות המתאימות. לדבריו, מאחר ובישראל יש מאות אלפי מבנים ישנים שנדרשים לחיזוק כדי שלא יקרסו ברעידת האדמה הקשה הבאה, הנושא קיבל את תעדוף המדינה על פני נושאים אחרים.

x