שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

למי צריכים להיות נאמנים מחזיקי "משרות האמון"

עשרות מנכ”לים במשרדי הממשלה השונים יוחלפו בימים הקרובים, על פי הנוהג שלפיו מנכ”ל המשרד הוא “משרת אמון” של השר. השרים החדשים והוותיקים צריכים לזכור שמבחן הנאמנות אינו רק מולם - אלא גם אל מול האזרח

גלית אלטשטיין 10:2119.05.20

1. מועמדותה של עורכת הדין לירן אבישר בן־חורין למנכ"לית משרד התקשורת היא חדשה מדאיגה, משום שהיא שלב נוסף בהחלשת הדרג המקצועי במשרדי הממשלה ובמערכות השלטון ממניעים זרים.

זו לא תהיה הפעם הראשונה שמינוי כזה עולה על הפרק — וב"כזה" הכוונה למינוי שאינו מקצועי ואינו נשען על הידע והרקע הנדרשים ממי שעתיד להוביל משרד שהוא הרגולטור של כלל התקשורת בישראל. מוטת הסמכויות של משרד תקשורת רחבה במיוחד: מעיסוק בתשתיות תקשורת שהן נכס לאומי ואסטרטגי, דרך פיקוח ורישוי ספקי אינטרנט וטלפוניה, עד אכיפת רפורמות וכללי משחק צרכניים שנועדו לשמר שוק תחרותי והגון.

 

רק לפני חמש שנים פיטר שר התקשורת הנכנס בנימין נתניהו את מנכ"ל משרד התקשורת דאז אבי ברגר בשיחת טלפון. תחתיו מינה את שלמה פילבר, מקורבו ומי שהיה מנהל מטה הבחירות של הליכוד. ברבות הימים התברר, לפי כתב האישום בתיק 4000, כי מינוי פילבר למנכ"ל נועד לאפשר לנתניהו להטיב עם בעלי בזק שאול אלוביץ', בתמורה לסיקור חיובי באתר וואלה. שנתיים כיהן פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת, עשה את דבר אדונו וזרע הרס, עד שחקירת רשות ניירות ערך ב־2017 הרחיקה אותו מהמשרד.

 

מועמדת לתפקיד מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן־חורין מועמדת לתפקיד מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן־חורין צילום: פרויקט מסע

 

לאחר שהפך לעד מדינה סיפר פילבר כיצד - בפקודת ראש הממשלה ובלחץ יועצים חיצוניים כמו אלי קמיר - הפך את משרד התקשורת למגרש המשחקים של בזק. החברה קיבלה מידיו שירות "הכל כלול": אישור עסקת yes־בזק, הכנסת תיקונים מטעם החברה בניירות עמדה רגולטוריים, עיכוב רפורמת השוק הסיטונאי שהיתה מגבירה את התחרות ועוד. שום שיקול של טובת הציבור לא נכלל בכל אלה.

 

רק ב־2018, חודשים ארוכים אחרי הרחקת פילבר מהמשרד, מינה השר איוב קרא למנכ"ל במקומו את נתי כהן, תא"ל במיל' שהיה קצין קשר ראשי וראש מטה אגף התקשוב בצה"ל. כהן המשיך לכהן גם אחרי התפטרות קרא וכניסתו למשרד של דודי אמסלם, במהלך תקופת ממשלת המעבר. זה אינו המקום לסכם את כהונתו הקצרה של כהן, אבל ניתן לומר שהוא עמד במשימה של השבת המשרד לעבודה לאחר שיתוק ארוך ימים. וגם אם ספג בקורת על מהלכים שהוביל, הוא פעל כאיש מקצוע והניע תהליכים חיוניים.

 

יועז הנדל שר התקשורת יועז הנדל שר התקשורת

 

2 . לא רק נתניהו מינה מנכ"ל שאינו מקצועי לתפקיד שדורש ידע והבנה בתחום. ב־2015, שר האוצר הטרי משה כחלון הפתיע רבים כשהודיע על מינויו של שי באב"ד — מספר 11 ברשימת כולנו לכנסת - למנכ"ל משרד האוצר. באב"ד אינו פילבר בשום צורה ואופן, אבל בשני המקרים ביקשו הממנים להעמיד בראש משרד מקצועי אדם קרוב, שאינו מינוי מקצועי אלא פוליטי. לנגד עיניהם עמד הרצון להגדיל את מוטת השליטה שלהם במשרד כולו.

 

ברבות הימים קבעה ועדת קוצ'יק, שאותה מינה באב"ד עצמו לבחינת מבנה הנהלת האוצר, כי יש לאסור להבא זיקה פוליטית בין שר האוצר למנכ"ל משרדו. דו"ח הוועדה הגדיר זאת כתנאי "קריטי", משום שלא ניתן להתגבר על זיקה פוליטית בין השר למנכ"ל. "מינוי מנכ"ל המזוהה פוליטית עלול לפגוע במקצועיות עבודת המטה שנעשית במשרד, ובאיזון בין אינטרסים קצרי טווח לארוכי הטווח", נכתב שם. חברי הוועדה ביקשו להבהיר כי המסקנה אינה אישית כלפי באב"ד, וכוונה למנכ"ל הבא.

 

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. צילום: צילום מסך

 

ועדיין, מינויו של באב"ד למנכ"ל היה תקדים שבו שר אוצר מינה חבר מפלגה שלו למנכ"ל המשרד המשפיע על כל יתר משרדי הממשלה. "ללא קשר לבאב"ד", קבעו חברי הוועדה, זו תהיה גם הפעם האחרונה.

 

3. חזרה ל־2020. עורכת הדין אבישר בן־חורין היא רעייתו של איתי בן־חורין, מנכ"ל משרד הייעוץ ויחסי הציבור בן־חורין אלכסנדרוביץ'. המשרד היה הקמפיינר של כחול לבן בסבב הבחירות הראשון באפריל 2019, שברשימתה נמנה שר התקשורת הטרי יועז הנדל. (הנדל היה אז חבר במפלגת תל"ם של משה יעלון. מאז פרש ויחד עם צבי האוזר הוא פועל במסגרת סיעת דרך ארץ, שהצטרפה לממשלת נתניהו).

 

אבישר בן־חורין היתה בתפקידה האחרון מנכ"לית ארגון "מסע" - פרויקט של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לעידוד שהות של צעירים יהודים בארץ. היא פרשה ממנו רק בדצמבר האחרון. עוד קודם לכן, בספטמבר 2019, הצטרפה לתל"ם והודיעה על יציאה לחל"ת כדי להימנע מניגוד עניינים. לפני תפקיד זה ניהלה את מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בארצות הברית ובקנדה, היתה ראש המטה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ועוזרת משפטית של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. יהיו כישוריה וניסיונה רבים ככל שיהיו, היא אינה מינוי מקצועי לראשות משרד התקשורת. קשריה הענפים לתל"ם ולכחול לבן הופכים אותה למינוי פוליטי מובהק.

 

 

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר צילום: אוראל כהן

 

4. אלה חדשות רעות, משתי סיבות: הראשונה היא שמשרד התקשורת עלה על פסים של עבודה תקינה רק בשנתיים האחרונות והוא זקוק לאנשי מקצוע שיובילו אותו תחת הנחיות הדרג הפוליטי. רק אתמול פורסמה ב"כלכליסט" רשימת המשימות הארוכה הניצבת בפני שר התקשורת הנכנס, שכוללת בין היתר את התרת פלונטר פריסת הסיבים האופטיים, השלמת מכרז דור 5, איזון שוק הסלולר, השתת רגולוציה על שידורים מבוססי אינטרנט, קידום הפרטת הדואר, השלמת מינויים ברשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה ובמועצת הכבלים והלוויין, לצד רשימה ארוכה של נושאים צרכניים. אלה אינן משימות שניתן לעמוד בהן ללא מנכ"ל מקצועי שזה תפקידו היחיד, להבדיל מריצוי פוליטי של השר הממנה.

 

הסיבה השנייה היא ריח המקורביזם העבש העולה באף. מינוי מנכ"ל משרד ממשלתי לא צריך להיות תוצר של היכרות מוקדמת, חברויות שנרקמו או יחסי אמון שבין אדם לחברו. משרדי הממשלה אינם רשומים בטאבו על שמו של שר זה או אחר. הם רשומים על שמם של אזרחי מדינת ישראל. השר הממונה מקבל אותם כפיקדון ותפקידו לנהל, לשפר ולקדם, למען האזרחים. אם הוא מצליח, האזרחים יוצאים נשכרים והשר קוצר הישג פוליטי. זו הדרך היחידה. אסור בשום אופן שמשרד ממשלתי יהיה מפעל חלוקת ג'ובים למקורבים וקיצור דרך לרווחים פוליטיים. והוא בטח לא אמצעי להוקרת תודה לאלה שסייעו בדרך.

 

5. הנקודה הזו מקבלת משנה תוקף בעיתוי הנוכחי, רגע לפני ש־32 שרים חדשים (לא כולל נתניהו וגנץ) ממנים מנכ"לים חדשים לעמוד בראש משרדיהם. שרי הממשלה ה־35 קיבלו מראש קדנציה מקוצרת לשלוש שנים בלבד, באדיבות ההסכם הקואליציוני הפתלתול. מעבר לכך, כמה מהם (בני גנץ, גבי אשכנזי, מירי רגב, ציפי חוטובלי וייתכן שגם גילה גמליאל או יובל שטייניץ) נכנסו מראש לקדנציה מוגבלת של שנה וחצי.

 

כהונות חטופות כאלה מחלישות עוד יותר את מעמדם של השרים, ורק מדגישות את הצורך במינויים מקצועיים. למען האמת, הן מצריכות גם חשיבה מחדש על עצם החלפת המנכ"ל המכהן, שכבר צבר ניסיון בניהול המערכת. נכון שיש היגיון בנוהג של החלפת המנכ"ל על ידי השר הנכנס ואף רציונל מסוים בהגדרת המשרה כמשרת אמון. אך אין סתירה מחויבת בין מינוי אישי למשרת אמון לבין מינוי מקצועי ראוי.

 

כבר היו מקרים שבהם מנכ"לי משרדים המשיכו לכהן תחת שרים שהתחלפו, אפילו מקצוות שונים של המפה הפוליטית. הדוגמה המובהקת ביותר לכך מהשנים האחרונות היתה אמי פלמור, שמונתה למנכ"לית משרד המשפטים בתקופתה של ציפי לבני והמשיכה לכהן תחת איילת שקד — ויש דוגמאות נוספות.

 

אבל גם שר שמתעקש לנצל את זכותו למנות מנכ"ל מטעמו כ"משרת אמון", ראוי שיזכור שהאמון הראשון שהוא מחויב בו הוא לציבור הרחב, לא לעצמו או למפלגתו. בטח ובטח כשהדברים אמורים ביועז הנדל - שר צעיר וחסר ניסיון עדיין, שכבר הפגין גמישות מחשבתית כשדילג מספינה לספינה כדי להציל את הקריירה הפוליטית שלו.

x