$
בארץ

ניתוח כלכליסט

מנכ"ל האוצר הופך חושפי שחיתויות לחשודים בפלילים

דרישתו של שי באב"ד מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בשל "הדלפות ממשרד האוצר", בנוגע לדו"ח מבקר המדינה על מחדל הגירעון של 2018, הפכה את היוצרות: הנאשמים הפכו למאשימים, ובכירים ששיתפו פעולה עם המבקר הפכו לעבריינים שמדליפים

אדריאן פילוט 06:5624.12.19

האוויר במשרד האוצר בירושלים נדמה אתמול (ב') סמיך ועכור במיוחד. חלק מהבכירים ששיתפו פעולה עם משרד מבקר המדינה בנוגע לדו"ח שבדק: האם שונו באופן בלתי ראוי נתוני הגרעון לשנת 2018, לטובת קמפיין הבחירות של משה כחלון, התבשרו כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט הסכים לבקשת מנכ”ל משרד האוצר ויד ימינו של כחלון, שי באב”ד, להיפגש עימו כדי לדרוש שיפתח בחקירה פלילית נגד אותם בכירים ששיתפו פעולה. אל הפנייה הצטרפו גם החשכ"ל רוני חזקיהו ומנהל רשות המסים ערן יעקב. לפגישה עצמה הגיעו רק באב"ד ויעקב.

  

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד צילום: צביקה טישלר

 

איזו עבירה פלילית ביצעו אותם פקידי באוצר? באב”ד סבור כי אותם בכירים הדליפו לתקשורת את שתי טיוטות הדו"ח - הגרסה הראשונה החמורה והגרסה השנייה שרוככה משמעותית על ידי מבקר המדינה הנוכחי, מתניהו אנגלמן. ככל שידוע לבאב”ד אין הוכחה ממשית שהדו"ח הודלף.

 

מה כן היה? ביקורת עיתונאית וציבורית נוקבת על כך שמתניהו אנגלמן, שמונה למבקר המדינה בעידודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, טייח את הפרשה וניקה את המעורבים לרבות כחלון ובאב”ד.

 

כיצד בדיוק ידעו העיתונאים שהיה טיוח אם לא ראו את הדו"ח? ראשית, ב־9 בדצמבר הופיע אנגלמן בוועדת הכספים בכנסת וחשף את השורה התחתונה של הדו"ח שטרם פורסם: לא נמצא חשד לפלילים. אנגלמן חשף גם את המחלוקות הפנימיות שהדו"ח עורר בתוך משרד המבקר, והצהיר כי לבסוף הוא זה שהכריע. חלקים בדו"ח שונו או הוסרו כליל. דבריו של אנגלמן עוררו סערה כמו שאלות קשות. דווקא דובריו של אנגלמן ענו לשאלות ונהגו בשקיפות, במסגרת מגבלות החוק.

 

בהינתן פרסומים חוזרים ונשנים על הגירעון, הפעולות שנעשו להגברת הגבייה לקראת סוף שנת 2018, העובדה כי ב־2019 שב וטיפס הגרעון לסביבות 3.7% מהתמ"ג לאחר שעמד על 2.9% בדצמבר 2018 (מה שאפשר לכחלון לומר - לא היתה חריגה מהיעד) והעובדה הידועה כי תחזית ההכנסות והגרעון לשנת 2019 פורסמה באיחור ניכר המסקנה הייתה בלתי נמנעת.  

הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור צילום: מיכל פתאל

 

מכאן, ליועמ"ש. כלל לא ברור מדוע הסכים אביחי מנדלבליט, שעל שולחנו מונחות כיום הכרעות כבדות משקל ותקדימיות, לקבל את באב”ד. הוא יכול היה להעביר את הנושא לטיפול אחד מסגניו, רז נזרי או מאיר לוין. לא ברור גם היכן היה היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג - שהוא נציגו של היועמ"ש במשרד - והיה צריך לעצור את החרפה.

 

מסינג, אגב, שהורחק מהאירועים על ידי באב”ד שעקף אותו באופן מופגן, התעקש והגיע לדיון מול מנדלבליט, על אפו וחמתו של באב”ד. תוצאת הפגישה היתה ידועה מראש: מנדלבליט לא יכול היה לחקור את ההדלפות לאחר שסירב לחקור, למשל, את ההדלפות מחקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים השונים.

 

האירועים במשרד אוצר צריכים להדאיג את כולנו. אותם בכירים באוצר שהסכימו לשתף פעולה עם חוקרי מבקר המדינה ותהו מה בדיוק קרה באותם חודשים ומה קרה לתזוזות המשונות בגירעון המדינה – קיבלו מכה כפולה. ראשית, הם ספגו כינויים פוגעניים לרבות “בוגד”. אחד מבכירי האוצר אף נשמע מכנה את הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור - שהתנגד להתפתחות הגירעון באותם ימים - “שאול איש קריות”. רמז ליהודה איש קריות, תלמידו של ישו, שהסגיר אותו לרומאים שצלבו אותו.

 

ואז היועץ המשפטי לממשלה מקבל את באב”ד - אחד מגיבורי הפרשה - שמבקש להפוך אותם לעבריינים. “כפקיד, אין מישהו שיגן עליך. רק המבקר והיועץ המשפטי ממשלה”, מסביר גורם בכיר באוצר. “אם אין מבקר, אין ועדה לביקורת המדינה ואין יועמ”ש - אתה לבד. מדוע שעובד מדינה שרואה מינהל לא תקין או חשש לכך ירצה לדווח למבקר או לשתף פעולה עימו, כאשר הוא מבין שהוא לא יקבל גיבוי?”, שואל־אומר אותו גורם באוצר. ואם אותם גורמים לא יציפו את אותם נושאים וחששות - אז מי כן יעשה זאת? 

החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו צילום: עמית שעל

 

התרגיל של באב”ד שקוף ולא מתוחכם. הוא גם לא טרח להסתירו: בראיון רדיופוני שהעניק על דו"ח המבקר והגירעון הגואה של ממשלת ישראל הוא הצהיר בפתח דבריו כי היה שמח מאד לדבר על הגירעון אבל יקדיש את הראיון לנושא אחר והרבה יותר חשוב: עבירות פליליות שמבצעים בכירים במשרד האוצר - בצורה של הדלפות.

 

באב"ד הפך את היוצרות: הנאשמים הם המאשימים, החשודים הפכו לקטגורים. החשודים הפכו לצדיקים, הגירעון והכישלון של כחלון יחד עם החששות הכבדים למינהל לא תקין - נדחקו לשוליים. המהות התחלפה: בכירי אגף תקציבים הם עבריינים שמדליפים כל הזמן. הם בקושי עובדים - רק מדליפים.

 

מנדלבליט, שועל ותיק שמתחיל להבין עם מי יש לו עסק - נפל בפח. הוא היה צריך להפנות את מנכ"ל משרד האוצר למסינג ולמאיר לוין – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי פיסקלי) – לטפל בתלונה. זה תפקידם.

 

בהסכמתו לפגוש את באב”ד - העניק מנדלבליט לגיטימציה לטענותיו ובעל כורחו הסית את תשומת לב הציבורית והתקשורתית לסוגיית ההדלפה שלא היתה ולא נבראה, במקום שתהיה התמקדות בסוגיות האמיתיות: גירעון גואה, טיפול כושל וחשש לאי סדרים. מנדלבליט שיחק לידיו של באב”ד.

 

ממשרד המבקר נמסר: "טיוטת דו”ח הביקורת הועברה לנוגעים בדבר לקבלת הערותיהם ולתגובתם. הממצאים הכלולים בטיוטה הינם ראשוניים ואינם סופיים ומוחלטים, שהרי הטיוטה באה לאפשר למבוקרים לתת הסבר לדברים המועלים בה. עם השלמת ההליך הדו"ח מפורסם לציבור כמקובל".

x