שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

נטו עבודה בעיניים: התרגיל של כולנו שיזרים לה 12.5 מיליון שקל

אחרי שכחלון התפקד לליכוד מתברר כי השרה יפעת שאשא ביטון שובצה ברשימה המאוחדת כסיעת יחיד מכולנו. המהלך נועד לכיסוי חובות, ויביא לתשלום עודף של כ־8 מיליון שקל מקופת המדינה

צבי זרחיה 10:1304.08.19

הרשימות לבחירות לכנסת ה־22 הוגשו סופית ביום חמישי האחרון, יממה לאחר שיו”ר מפלגת כולנו, השר משה כחלון, התפקד יחד עם שניים מחברי סיעתו לליכוד. לכאורה כולנו נעלמה מן המפה הפוליטית אך בחינה מקרוב של רשימת הליכוד מראה כי שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא ביטון, רשומה עדיין כחברה במפלגת כולנו. משמעות המהלך לרישום שאשא ביטון כסיעת יחיד בתוך הליכוד היא שכולנו תקבל מהכנסת כ־12.5 מיליון שקל לתקופת כהונתה של הכנסת ה־22, למרות שהפסיקה בעצם את פעילותה הפוליטית, הפרלמנטרית והמפלגתית העצמאית. כולנו נותרה לכל הפחות עם חוב לכנסת של 5.7 מיליון שקל מהבחירות הקודמות, ואותם כספים ישמשו לכיסויו.

 

 

ניצול המנגנון

 

העובדה ששאשא ביטון מתמודדת במסגרת כולנו תגדיל את ההוצאה של הכנסת במימון המפלגות החודשי השוטף ב־4.5 מיליון שקל. שכן, נוסף על המימון השוטף כחברת כנסת (סכום שהיה מועבר לליכוד אם היתה חלק ממנו, כמו כחלון למשל) היא מקבלת כסיעה נפרדת מימון חודשי של 83 אלף שקל לכל הקדנציה - סכום מצטבר של כ־9 מיליון שקל לאורך ארבע שנים. במקביל, כל מפלגה בכנסת מקבלת יחידת מימון בחירות לטובת הוצאות הקמפיין, של 1.384 מיליון שקל כפול ממוצע המנדטים שלה בכנסת החדשה ובכנסת היוצאת, בתוספת תשלום חד פעמי של 1.384 מיליון שקל לרשימה. מאחר שכולנו זכתה בבחירות האחרונות ב־4 מנדטים, ובכנסת הבאה צפויה שאשא ביטון לכהן מטעמה כמנדט אחד, כולנו תקבל על פי הנוסחה כ־3.5 מיליון שקל למימון קמפיין שלא יתקיים. אילו שאשא ביטון היתה מתפקדת יחד עם כחלון לליכוד, כולנו לא היתה מקבלת מימון זה.

 

 

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון צילום: אלכס קולמויסקי

 

 

שרת השיכון והבינוי יפעת שאשא ביטון שרת השיכון והבינוי יפעת שאשא ביטון צילום: אסף בר שי

 

 

בשורה התחתונה המהלך של כולנו יגרור תוספת תשלום מקופת המדינה של 8 מיליון שקל, ומטרתו לכסות את התחייבויותיה של המפלגה ממערכת הבחירות לכנסת ה־21.

 

חזר לליכוד אך נהנה מכולנו

 

כחלון ניסה להסביר את התמודדותו בליכוד לפני כחודשיים בראיון היחיד שהעניק מאז הבחירות, ואמר כי “הבחירות עלו כ־20 מיליון שקל. אני לא אלך לקושש כספים אצל אנשים בגלל האגו ובסוף אתרסק”. בשבוע שעבר בכנס בחירות של הליכוד הוסיף כי עם היוודע תוצאות הבחירות באפריל האחרון הוא הודיע לראש הממשלה ויו”ר הליכוד בנימין נתניהו כי “הוא חוזר הביתה”. גם שר הכלכלה אלי כהן וחברת הכנסת לשעבר טלי פלוסקוב, שניהם חברי כולנו, הצטרפו לכחלון ומוקמו ברשימת הליכוד.

 

מלשכתה של יפעת שאשא ביטון נמסר כי “מדובר בהליך פרוצדורלי טכני, על מנת לאפשר את הליך המיזוג”. אך דווקא בראיון שהעניקה בשבוע שעבר הדגישה השרה כי היא שייכת לליכוד. 

 

בולטת לרעה בעולם: 17 מפלגות בישראל הן לא דמוקרטיות

 

למערכת הבחירות לכנסת ה־22 מצטרף מאפיין לא מחמיא נוסף. מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה שישראל בולטת לרעה במספר המפלגות הלא דמוקרטיות המתמודדות לכנסת לעומת ארגון ה־OECD.

 

מהמחקר שערכו ד"ר אסף שפירא ואביטל פרידמן עולה כי 17 מפלגות בישראל שהגישו את רשימותיהן בסוף השבוע לוועדת הבחירות המרכזית לא קיימו פריימריז. המפלגות הן חוסן לישראל, יש עתיד, תל"ם, ישראל דמוקרטית, התנועה הירוקה, גשר, הימין החדש, ש"ס, אגודת ישראל, דגל התורה, ישראל ביתנו, רע"מ, תעל, עוצמה יהודית, זהות ונעם. בחלק מהמפלגות יש "ועדה מסדרת" או ועדה של רבנים שבוחרת את הרשימה אבל אין בהן הליך בחירה שניתן להשפעה על ידי חברי המפלגה או תומכיה. 7 המפלגות שכן קיימו הליך דמוקרטי לאיוש הרשימות הן: הליכוד, העבודה, מרצ, בל"ד, חד"ש והבית היהודי. האיחוד הלאומי קיימה בחירות במוסד מפלגתי - מרכז המפלגה.

 

שפירא ציין כי בניגוד לישראל, בגרמניה המפלגות מחויבות על פי חוק לרמת דמוקרטיה פנימית מסוימת. בהולנד, מחקר מ־2016 מצא שמתוך 7 מפלגות, 6 הן דמוקרטיות במידה כזו או אחרת, ורק אחת - הימין הקיצוני, ממש לא.

 

מחקר דומה על מזרח אירופה הראה שהמפלגות מתרכזות ברובן סביב רמת דמוקרטיה פנימית בינונית, ורק במקרים מעטים הן נמצאות בקצוות. כך גם בבריטניה, אירלנד וקנדה. עוד נמצא כי ישנן מדינות שכן יש בהן הבדלים גדולים בין המפלגות, כמו בצרפת, אבל גם בהשוואה אליהן, בישראל יש יותר מפלגות לא דמוקרטיות.

 

שפירא הדגיש כי למצב הקיצוני במערכת הבחירות בישראל מתווספת גם רמת פרסונליזציה גבוהה בהשוואה למדינות אחרות. דבר הבא לידי ביטוי בריבוי "מפלגות מנהיג" לא דמוקרטיות - כלומר מפלגות שבראשן עומד מנהיג שמנהל אותן, מכתיב את האג'נדה וגם קובע מי יכהן מטעמן ברשימה.

 

לדבריו, בישראל לא קיים קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים מפלגתית למאפיינים השונים של המפלגה. בקרב המפלגות שמתנהלות באופן דמוקרטי אפשר למצוא מפלגות מגושים שונים: שמאל, ימין, וערבים, מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות, ומפלגות ותיקות לצד מפלגות חדשות. עם זאת: כפי שנמצא גם בבחירות שנערכו בישראל בשנים 2013 ו־2015, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות.

 

צבי זרחיה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x