$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

כך הפכה רפורמת הקנאביס מבשורה לרצף כשלים

שני שלישים ממטופלי הקנאביס הרפואי משלמים על התרופה יותר בעקבות הרפורמה; המגדלים והמפעלים רבים על נתח הכנסה בזמן שבתי המרקחת גוזרים קופון שמן; והחולים דורשים מבג"ץ לעצור את הרפורמה וטוענים: "שלומנו נפגע בשם הממון"

אדריאן פילוט וצלי גרינברג 12:4525.07.19

הרפורמה שמבקשת להסדיר את פעילות הייצור והאספקה של קנאביס רפואי ומוצריו נכנסה לתוקף לפני כמעט שלושה חודשים, ובסיכום ביניים ניתן לקבוע כי היא מטלטלת את כלל השחקנים והשותפים בשוק.

 

 

 

המטופלים הגישו בג"ץ כדי לעצור את הרפורמה בעקבות זינוק במחירים ומחסור בתוצרת; משרד הבריאות מתעקש על פיקוח מחירים ומאיים בעצירת הייצוא - המקפל פוטנציאל הכנסות של כ־4 מיליארד שקל בשנה לקופת המדינה; מפעלי הקנאביס מצהירים כי הם יוצאים לקרב על הקיום שלהם - הם רוצים לבטל את פיקוח המחירים ודורשים להחיל את הייצוא כבר בספטמבר הקרוב, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה; ומגדלות הקנאביס הרפואי הוותיקות, שנאבקו לגדל ולפעול בישראל - מחפשות את הדרך החוצה, לחו"ל. הן עדיין הגורם הרלבנטי ביותר בשוק כי כלל המטופלים נמצא אצלן, כמו גם הידע שנאסף במשך עשור של טיפול בעזרת קנאביס רפואי שנעשה רק דרכן.

 

 

 

 

שתי התרחשויות מסעירות את בעלי ומנהלי חברות הקנאביס הישראליות. הראשונה, הרצון לפקח על מחירי הקנאביס בשוק המקומי, בשל עליות המחיר שנרשמו מאז יצאה הרפורמה לדרך. השנייה - והחמורה עוד יותר מנקודת המבט של החברות - האיום בעיכוב הייצוא אם לא יהיה פיקוח על המחירים.

 

 

הנתונים מאחורי יוזמת הפיקוח על מחירי הקנאביס הרפואי נחשפים וגולת הכותרות ברורה: 46,225 מטופלי הקנאביס בישראל יחסכו כ־7.5 מיליון שקל בחודש בעקבות המהלכים שמקדם משרד הבריאות ושנחשפו ב"כלכליסט".

 

תשלום נוסף בבית המרקחת

 

עד כניסתה לתוקף של רפורמת הקנאביס הרפואי בתחילת מאי, התשלום החודשי הקבוע לכל כמות עמד על 370 שקל בתוספת 100 שקל למשלוח, ובסך הכל 470 שקל בחודש.

 

מתחילת מאי, שיטת החלוקה השתנתה ואינה נעשית עוד רק ישירות דרך המגדלים, אלא באמצעות בתי מרקחת, לאחר שהצמח עבר הליכי בקרת איכות והאחדה. המחיר לכל 10 גרם הוא 180 שקל, וכך, כל כמות שמעבר ל־30 גרם (שעולים כיום 540 שקל) הופכת יקרה יותר מכפי שהיתה לפני הרפורמה.

 

המשמעות היא כי המחיר התייקר עבור 64% מהמטופלים (כל מי שצורך 30 גרם ומעלה). על קבוצה זו נמנים 31% מהחולים המקבלים קנאביס רפואי במהלך טיפול כימותרפי, ו־41% מחולי הסרטן שמקבלים קנאביס לטיפול בסימפטום פעיל. כמו כן נמנים עליה, למשל, 53% מהמטופלים בקנאביס למטרות נפשיות ופסיכיאטריות.

 

 

מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב צילום: עמית שעל

 

 

עובדה זו הובילה את יוזמת משרד הבריאות לפקח על המחיר, צעד שיוביל לכך ש־91% מהמטופלים ישלמו עד 591 שקל לחודש - מחיר דומה לזה ששולם בשיטה הישנה שבה שווק הקנאביס ישירות על ידי המגדלים. שיטת הפיקוח מקבעת גם את מחיר המקסימום ל־120 גרם על 984 שקל לעומת 2,160 שקל ללא פיקוח.

 

בנוסף שיטת הפיקוח טומנת בחובה בשורה גדולה לילדים וחולי סרטן שמטופלים בקנאביס רפואי, והם יזכו להנחה משמעותית מאוד של כ־45% לעומת יתר המטופלים.

 

נכון להיום, במסגרת תקופת הסתגלות ניתן לקבל קנאביס רפואי בשני האפיקים - הישן, דרך המגדלים, והחדש, באמצעות בתי המרקחת. בשלב זה נמנים על הקבוצה הראשונה כ־60% מהמטופלים כשכל היתר עברו לאספקה באמצעות בתי המרקחת. כך שכיום, מי שזכאי ל־50 גרם קנאביס בחודש ישלם 470 שקל אם הוא נמנה על הלקוחות של המגדלים, או כמעט פי שניים - 900 שקל אם האספקה נעשית באמצעות בית המרקחת. ככל שעולה הכמות פער המחירים הולך וגדל.

 

פרופ'ר איתמר גרוטו ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות פרופ'ר איתמר גרוטו ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות צילום: אלכס קולומויסקי

 

השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא: מי ישא בעלות, והאם שולי הרווח של כלל החוליות בשרשרת גדולים מספיק כדי לספוג פיקוח מחירים, או שמא, כפי שחלק מהם טוענים, הם יעברו למכור במחירי הפסד.

 

ואם כך, מדוע המדינה אינה מתערבת בסבסוד קנאביס רפואי לחולים. המענה לשאלות אלה משתנה, תלוי מי המשיב. "כלכליסט" מיפה את החוליות בשרשרת אספקת הקנאביס ומנסה לענות מי צודק בקרב על המחיר שמתנהל בימים אלה בעיקר על גב החולים.

 

הרווח על חשבון החולים

 

המחיר מתחלק בין מספר גורמים. ראשית, מהמחיר מנוקים 17% שמשולמים למע"מ. לאחר ניקוי המע"מ, מחולקת העוגה באופן הבא: דמי תיווך שגובים בתי המרקחת העומדים כיום על כ־40% (וצפויים לעלות בעתיד); 6% נוספים עוברים לחברת ההפצה; ו־10%־30% נגבים על ידי מפעלי הקנאביס - שמייצרים מהתפרחות שמן קנביס או סיגריות קנביס. היתר נשאר בידי המגדלות.

 

כל זאת, כאשר עלות גידול קנאביס רפואי עומדת בממוצע בישראל על כ־3.5 שקל לגרם (השוני הוא בהתאם לזן הקנאביס, אופן הגידול ועוד).

 

במשרד הבריאות מסמנים את המגדלים כחוליה הרווחית ביותר בשרשרת וסבורים כי מקטע זה נותר עם מרבית הרווח. להערכתם, מגמה זו תתעצם אחרי שינוי שיטת הגידול (GMP) שצפויה להגדיל את התפוקה של קנאביס רפואי עוד יותר.

 

8 חברות ותיקות בישראל מגדלות קנאביס רפואי, כאשר נוספה אליהם עוד אחת השנה. ב־2019 יש בישראל 9 מגדלות קנאביס רפואי. הכי גדולה עד מרץ האחרון היתה תיקון עולם שהחזיקה בשליש מהשוק, ולפני זה בכמחצית, עם 16 אלף מטופלים, מתוך 48 אלף כיום.

 

אחריה היתה בטר עם 5,000 מטופלים ואחריהן כל השאר. BOL (שאיפה לחיים) הפכה למגדלת הקנאביס הגדולה בישראל לאחר שתיקון עולם נאלצה להפסיק לספק תפרחות קנאביס רפואי לכ־8,000 מחוליה (היתר מקבלים שמן). אותם חולים נדדו ליצרנים אחרים, רובם ל־BOL. בעתיד צפויים להיכנס עוד כמה עשרות מגדלים נוספים לשוק גידולי הקנאביס הרפואי שעתידים להגדיל את התוצרת המקומית - שרובה יגודל ליצוא. מדובר ב־51 מגדלים שהגישו בקשות לרישוי שלא ידוע כמה מהם יוענקו ומתי.

 

המגדלים טוענים כי פיקוח על המחירים במסגרת האסדרה החדשה, המחייבת אותם למכור את הקנאביס לבתי המרקחת לאחר שהתוצרת עברה גם במפעל בעל חדרים נקיים - לא תאפשר להם רווחיות לאור המחיר שמשרד הבריאות מבקש להעמיד לקנאביס הרפואי: עד 500 שקל לעד 50 גרם בחודש. דרישות משרד הבריאות מסתמכות במקרה זה על מפעלי פארמה ומזון, בהם יש חדרים סטריליים ומבודדים עם סירקולציית אוויר ייעודית לטובת שמירה מזיהומים וגורמים העלולים לזהם את תהליכי הייצור.

 

חשש במפעלי הקנאביס

 

כיום קיימים רק שלושה מפעלים לייצור קנאביס רפואי. בזלת הגדול ביותר, המפעל של BOL שמייצר רק לעצמו, והמפעל של פנאקסיה שכיום מייצר עבור רוב השוק. בנוסף, המפעל של יוניבו נמצא בשלב של בדיקת תקינות הייצור לטובת קבלת היתר לתחילת פעילות. להערכת גורמים בענף עתידים לקום כ־10 מפעלים נוספים תוך שנתיים אשר יגדילו את התחרות על רכישת התוצרת החקלאית.

 

המפעלים, חוששים מעלייה משמעותית עוד יותר בשורת ההפסד הקיימת היום, ועל אחת כמה וכמה אם תוכנית הייצוא לא תצא לפועל (ראו עמוד 6). מאיר אריאל, מנכ"ל חברת בזלת המחזיקה במפעל הקנאביס הרפואי הגדול בישראל אומר ל"כלכליסט" כי "פיקוח על המחירים, ברמת המחירים המבוקשת על ידי משרד הבריאות, היא התאבדות לענף. אין רווחיות במחירים המוצעים, ולא נצליח לעמוד בזה״.

 

גורמים נוספים ששוחחו עם "כלכליסט" הסבירו כי בתרחיש של פיקוח על המחירים המגדלים יאבקו לשמר רווח, ולכן יקזזו עוד יותר את התשלום למפעלים. לצד זאת, וללא קשר לפיקוח על המחירים, חלק מהמגדלים כבר מצויים בתהליכי הקמת מפעלים שיהוו תחרות נוספת למפעלים הקיימים, וכך - החלק שלהם בעוגה יקטן עוד יותר. בחלק מהמפעלים אומרים שלא לציטוט כי על אף כל אלה, היו יכולים לחיות בשלום עם פיקוח המחירים אם תוכניות הייצוא היו יוצאות לדרך.

 

סערת הרפורמה הכניסה אליה גם שחקן חדש בדמות הרוקחים, שקיבלו הזדמנות להיכנס לשוק הצומח מעצם החלטת הרגולטור, כי מכירת הקנאביס הרפואי למטופלים תעשה רק דרך בתי המרקחת כפי שנעשה עם כלל התרופות. עכשיו מגדלי הקנאביס מצביעים עליהם כאשמים בעליית המחירים.

 

דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל, מגיב ל"כלכליסט" כי "לחברות האלה היה שוק של 200 מיליון שקל בשנה ופתאום זה יילקח מהן". חגי שור, בעלים ומנכ"ל של רשת בתי המרקחת שור טבצ'ניק, אומר כי "עד היום המגדלים גידלו בעלויות נמוכות ואז שיווקו לחולים בלי פיקוח ובלי בקרה. הרפורמה החדשה מחייבת אותם לעמוד בבדיקות מחמירות שמונעות שימוש בקוטלי חרקים, איתור מפגעים כמו עובש ועוד. הן לא מצליחות לעמוד בנדרש ואז הן נאלצות להשמיד את היבול שלהן ומכאן גם המחסור בשוק. יש לי תחושה שיש להן אינטרס שיהיה מחסור, אולי מתוך אשליה שהאסדרה הישנה תחזור".

 

המטופלים מחכים לבג"ץ

 

בקצה השרשרת העסקית מצויים החולים. התעשייה כולה נשענת על מטופלי הקנאביס הרפואי, שהרפורמה הגיעה להסדיר עבורם את שוק הקנאביס הרפואי כך שהתוצרת שיקבלו תהיה מבוקרת יותר, אחידה יותר ויעילה יותר. אלה מצידם אינם מקבלים את הרפורמה בזרועות פתוחות ואף הגישו בג"ץ לעצרה.

 

דנה בר און, מנכ"לית עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי שהגישה את הבג"ץ אמרה ל"כלכליסט" כי "זעקותיהם הנואשות של ארבעה רופאים להצלת חיי מטופלים מהרפורמה הדורסנית, כפי שבאו בבקשה בהולה שהוגשה ביום חמישי לבג"ץ למתן צו ביניים לעצירתה, והוראת כבוד בית המשפט למדינה להתייחס לזעקות נואשות אלו - הם שמדברים בעד עצמם; לעמותה הגיעו עשרות דיווחים מרופאים ומטופליהם שנפגעו משימוש במוצרי הרפורמה שאינם מתאימים להם, למעלה מארבעת אלפים חולים אחרים שנותרו ללא תרופה כלל בשל מחסור אקוטי במלאי, ומי שכן מצא תרופה שמתאימה לצרכיו - שילם מחיר הנע בין 110 שקל ל־210 שקל לכל עשרה גרם תרופה כשרובנו נוטלים בממוצע לפחות 40 גרם בחודש. אין המדובר ברפורמה רפואית, אלא ברפורמה יצרנית שלמען הממון פוגעת ברגעים אלו ממש בגופם ושלומם של החולים הקשים ביותר במדינת ישראל, ועליה להיעצר לפני שיהיה מאוחר מדיי".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x