"מאכלים שנחשבים רעים - ייהפכו למזינים וטובים"

תעשיית המזון נולדה לאחר מלחמת העולם השנייה, עם הצורך לייצר הרבה אוכל, בטוח ועמיד לאורך זמן, להרבה אנשים. "במידה רבה, החטא של התעשייה עם הוספת חומרים מזיקים לאוכל נולד שם, ולא בכוונה רעה אלא מתוך רצון לייצר אוכל בטוח ושיחזיק מעמד לאורך זמן", אומרת אילנית קבסה כהן, טרנדולוגית, יזמית ומשקיעה בתעשיית הפודטק. "הגל השני היה בשנות השמונים, עם הגלובליזציה שהתמודדה עם האתגר להתאים את מוצרי המזון לתרבויות וטעמים שונים. תחשבו על קוקה קולה שמגיעה לכל מקום בעולם".

והיום?

"היום אנחנו במהפכה עצומה. קרו כמה דברים שהתחברו: למשל, אנחנו יודעים שאפשר להשפיע על שבעה מעשרת הגורמים המובילים למוות על ידי שינוי התזונה. זה כולל מחלות כמו סכרת, מחלות לב ריאה, סוגים שונים של סרטן ומצבים רגשיים. ההבנה שעל ידי תזונה אנחנו יכולים לשפר את איכות החיים שלנו, ולשאוכל יש כוח מרפא, היא מאוד עתיקה. אבל רק היום היא הוכחה מדעית", מסבירה קבסה־כהן.  

"שינוי נוסף הוא הציפיות של הצרכנים מהתעשייה. המון שנים הציפייה הייתה למזון נוח, זול, טעים ונגיש. אבל היום הציפייה היא לשקיפות, בריאות ואחריות, וזה משנה את היחסים. הציפייה היא גם לדאוג לסביבה. למשל, חצי מהמזון שמגדלים בעולם מיועד לגידול הבשר שאנחנו אוכלים, אז ברור שזו תעשייה לא יעילה. גורמים נוספים הם היכולת של קמעונאים להפיץ אוכל בצורה פשוטה ומהירה, הדיגיטציה שבה לתעשיית המזון יש פער גדול לסגור. אז העולם מאוד השתנה והתעשייה עכשיו בתהליכי שינוי, שמייצרים גם המון הזדמנויות השקעה ואיתם רווח עסקי, סביבתי, חברתי ותזונתי".  

אילנית קבסה כהן. "הנתונים מראים שיש פתיחות ונכונות לשינוי" צילום: תמר סולומון

וכשקבסה־כהן מתארת את העולם החדש והמופלא של המזון שהולך ומתפתח כעת - וישראל היא שחקנית דומיננטית בתחום הפודטק - אוכל מפסיק להיות רק הדבר שמכניסים לגוף כדי למנוע רעב ושרוצים שלא יזיק לנו. הוא מתחיל להישמע כמו הזדמנות היסטורית לתיקון נזקי האוכל המתועש, כמו טכנולוגיה מרגשת והזדמנות השקעה מבטיחה.

היא מספרת,למשל, על מערכות בינה מלאכותית שנבנות כעת, ומאפשרות לחבר בין האוכל - שבגרסתו המתועשת לא נחשב בריא - לבין רכיבים טבעיים שיעניקו לו את הטעם, הצבע והמרקם האהובים, אבל בלי נזק. "מיונז שווה מוצר צהוב עם טקסטורה של ביצה וקצת גמישות", היא מסבירה. "אם אזין את זה לאלגוריתם הוא יגיד לי מאיזה רכיבים ליצור את המיונז ושיהיו לו התכונות האלה".

הרבה טכנולוגיות חדשות עוסקות בתחום הבשר, אחת החדשניות שבהן היא הדפסה תלת ממדית מחומרים מבוססי צמח של בשר, שבהמשך ניתן להפוך להמבורגר, או הדפסה של המבורגר. "מאכלים שנחשבו רעים בעבר, כמו נקניקיות, נקניקים משומרים והמבורגרים, ייתפסו כמשהו מזין וטוב. דבר והיפוכו כמעט", היא אומרת. מוצר אחר יהפוך את שאריות האוכל, "עם המיץ של הזבל", לפלסטיק ממוחזר שניתן לארוז איתו מוצרי מזון. "צריך לעקוב אחרי הנכונות של צרכנים לקבל את השינוי. אבל באמת הנתונים מראים שיש פתיחות ונכונות לשינוי".

המבורגר טבעוני. "מאכלים שנחשבו רעים בעבר ייתפסו כמשהו מזין וטוב. דבר והיפוכו כמעט"

רעיונות ואנשים יוצאי דופן שיגרמו לכם לראות את העולם קצת אחרת

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

עם כל סוגי התזונה שקיימים, תוכניות האוכל, תרבות המסעדות וכולי, זה נראה שכולנו מאמצים לעצמנו דת של אוכל.

"מזון הפך להיות תחום תרבות, ומצד שני, יש לנו יותר אמצעים לנטר את הבריאות והתזונה שלנו. ובעקבות מדע המיקרוביום והגנטיקה, אנחנו מבינים שכולנו דומים אבל שונים, ושלכל אחד מתאים דבר אחר. בתרבות אינדיבידואלית כזו אנחנו רוצים למצוא את הדבר שנכון לנו. אז אתם מגדירים את זה בצדק כסוג של דת, אבל זו דת שאפשר להמיר אותה אחרי כמה חודשים".