$
משפט

כך הנציח נתניהו את מונופול בזק על חשבון הציבור

כתב החשדות נגד ראש הממשלה חושף חמישה מהלכים שהוא קידם עבור שאול אלוביץ' בעולם התקשורת. המסמך מגולל בפירוט איך נתניהו חיסל רפורמה שנועדה לפתוח את השוק לתחרות, וסידר לבזק רווח עודף של לפחות 135 מיליון שקל בשנה - על חשבון הצרכנים

תומר גנון 06:5503.03.19

לפחות 1.8 מיליארד שקל - זה הסכום שבו נקבה הפרקליטות כשווי ההטבות הכספיות שקיבל שאול אלוביץ', עד לאחרונה בעל השליטה בקבוצת בזק, מראש הממשלה בנימין נתניהו. כך לפי כתב החשדות ששלחה הפרקליטות לשניים בסוף השבוע. בתמורה אפשר אלוביץ' לבני משפחת נתניהו לקבל סיקור מלטף באתר וואלה שהיה בשליטתו.

 

 

 

החישוב מבוסס על שלושה אישורים שעליהם חתם נתניהו, שהיה גם שר התקשורת בחלק מהתקופה הרלבנטית לחשדות (2015–2017). לטענת הפרקליטות, האישורים נחתמו בעוד נתניהו נמצא בניגוד עניינים חריף עם בני הזוג אלוביץ'. ביוני 2015 חתם נתניהו על אישור עסקת המיזוג בין בזק ל־yes; בינואר 2014 חתם על היתר שעבוד מניות השליטה בבזק לצורך הנפקת אג"ח של בי־קום, שבאמצעותה החזיק אלוביץ' בחברת התקשורת; ובמאי אותה שנה חתם על אישור מכירת יד2, חברה־בת של וואלה שבשליטת אלוביץ'.

 

לפי הפרקליטות, חלק ניכר מהתמורה בעסקאות אלו שימש את אלוביץ' לפירעון חובות לבנקים של קבוצת יורוקום, שבאמצעותה החזיק בשרשור בשליטה בבזק. על כן הפרקליטות מבקשת להעמיד את אלוביץ' לדין גם על עבירות של הלבנת הון.

 

1.8 מיליארד שקל נשמע סכום פנטסטי, אך העמקה בכתב החשדות מעלה שהוא מבוסס דווקא על חישוב שמרני, כזה שנוגע למה שאפשר לכמת ישירות כהטבה שהגיעה לכיסי אלוביץ' ויורוקום. בפועל, לפי ממצאי החקירה שהבשילו לטיוטת כתב אישום נגד נתניהו ואלוביץ' בעבירות שוחד, ההטבה הכספית מיחסי התן וקח ביניהם גבוהה יותר לפחות במאות מיליוני שקלים. ובניגוד לעסקת בזק־yes, שהכסף בה הגיע מקופת החברה הבורסאית, הכספים הנוספים הגיעו מכיסי הציבור הישראלי כולו.

 

לפי ממצאי החקירה גרם נתניהו במעשיו לכאורה להנצחת רווחיה המונופוליסטיים של בזק בשוק הטלפוניה הקווית ב־2015–2017. זאת באמצעות הנחיות שהעביר למנכ"ל משרד התקשורת ואיש אמונו שלמה פילבר, שהפך מאז לעד מדינה. למעשה, בזק ממשיכה לגרוף רווחים עודפים אלו על חשבון הצרכנים גם היום.

 

 

שלמה פילבר שלמה פילבר צילום: אוראל כהן

 

שר התקשורת לשעבר נתניהו הרבה לספר על נאמנותו לכללי השוק החופשי ועל התחרות שהיא נשמת אפו. אך לפי הפרקליטות, הוא דאג שבזק תמשיך לחלוב תעריפים גבוהים משיכלה בשוק תחרותי אמיתי, וזאת משירותי טלפוניה קווית שהיא מספקת לאזרחי ישראל ומחברות שמגלגלות עלויות לצרכנים.

 

נתניהו עשה זאת באמצעות תקיעת מקלות בגלגלי רפורמת השוק הסיטונאי, שנועדה לפתוח לתחרות את שוק התקשורת הקווית. לפי דו"חות בזק, נכון לסוף 2018 רפורמה זו עדיין זוחלת באטיות ליישומה, כמעט חמש שנים לאחר שהיתה צריכה להתממש. לפי כתב החשדות, לנתניהו יש חלק מרכזי בכך, והוא עשה זאת בתמורה לשוחד שקיבל לכאורה מאלוביץ'.

 

 

 

אינדיקציה לעד כמה גבוהים המחירים ששילם הציבור בגלל הקשר המושחת לכאורה של נתניהו ואלוביץ' והפעולות שביצע פילבר בשליחותו ניתן לקבל ממכתב ששלח למשרד התקשורת פרופ' ראובן גרונאו בינואר 2014. גרונאו, שעמד בראש הוועדה שהמליצה על רפורמת השוק הסיטונאי, העריך שהרווח בפועל של בזק בחמש השנים שקדמו לשליחת מכתבו היה גבוה פי 4.3 מהרווח הנורמטיבי שהיתה גורפת במצב של תחרות בשוק: 8.8 מיליארד שקל לעומת 2 מיליארד שקל.

 

אינדיקציה נוספת מגיעה מחוות דעת של הכלכלן חנן שרון, שהוגשה לפני כשנה במסגרת תביעה ייצוגית שטענה כי בזק ניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי כדי לסכל את יישום רפורמת השוק הסיטונאי. חוות דעת זו העריכה כי פעולות קבוצת התקשורת אפשרו לה ליהנות מרווח עודף של 135 מיליון שקל בשנה על חשבון הציבור. באותה תביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד שחר בן מאיר, איציק אבירם, אופיר נאור ורנן גרשט, הם תובעים להשיב לציבור 258 מיליון שקל בגין 2015–2017.

 

כל זה לא הפריע לבזק לעתור לאחרונה לבית המשפט בבקשה לבטל קנס של 11 מיליון שקל שהטיל עליה משרד התקשורת תחת המנכ"ל הנוכחי נתי כהן, משום שלא יישמה את רפורמת השוק הסיטונאי; אותה רפורמה שלפי הפרקליטות נתקעה הודות לנתניהו ופילבר וגם לאחר חילופי המנכ"לים במשרד התקשורת עדיין לא זזה.

 

מנכ"ל משרד התקשורת הונחה לספק את רצון בזק

לרפורמת השוק הסיטונאי יש אמנם שם מורכב, אבל למעשה היא פשוטה מאוד: בזק מחזיקה בחלק מכריע מתשתיות התקשורת הקווית בישראל והיא מהווה מונופול מוכרז בתחום. ועדות ממשלתיות שחיפשו דרכים לעודד את התחרות בתחום המליצו לתת לחברות כ־HOT וסלקום גישה לתשתיות של בזק בתמורה לדמי שימוש, וזאת כדי לחסוך מהן את עלויות הקמת התשתית הגבוהות. לפי כתב החשדות, יריית הפתיחה בתוכנית שרקם נתניהו כדי לצמצם את הפגיעה הצפויה בהכנסות בזק כתוצאה מיישום רפורמת השוק הסיטונאי ניתנה ב־17 במאי 2015, עם כינון ממשלה חדשה בראשותו.

 

באותו יום, ולאחר שבשלהי 2014 הזיז את גלעד ארדן מתפקיד שר התקשורת, צלצל נתניהו למי שהוא ואלוביץ' סברו שמהווה את המכשול העיקרי לצמצום הפגיעה בבזק ולאישור מיזוג בזק־yes - מנכ"ל משרד התקשורת דאז אבי ברגר - ופיטר אותו. לטענת הפרקליטות, ברגר פוטר בידי נתניהו משום שסבר שיש להתנות את עסקת בזק־yes, שהיתה שווה לאלוביץ' כמעט מיליארד שקל, בקידום רפורמת השוק הסיטונאי בידי בזק כדי להיטיב עם הציבור.

 

כחודש לאחר מכן החליט נתניהו למנות למנכ"ל משרד התקשורת את פילבר, איש אמונו, ראש מטה הבחירות שלו ואדם נטול ידע מקצועי בתחום התקשורת. לפי כתב החשדות, זמן קצר לאחר מכן זימן נתניהו את פילבר ללשכתו, הודיע לו שאלוביץ' התלונן בפניו על אופן טיפול משרד התקשורת בעסקיו והנחה אותו לפעול לקידום הנושאים לשביעות רצונו של איש העסקים.

 

 

 

בכתב החשדות מצוין כי באותה פגישת הנחיה, שוודאי תעמוד יום אחד בלב הדיונים אם יוגש כתב אישום, הורה נתניהו לפילבר, בין היתר, "למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. כלומר, לגרום לכך שהמחירים שתוכל בזק לגבות עבור מתן גישה לתשתיות במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי יהיו מחירים גבוהים מאלה שגובשו במשרד התקשורת באופן המיטיב עם קבוצת בזק".

 

פילבר נדרש לפעול בצורה מתוחכמת ובניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרדו כדי להגשים את רצונם של נתניהו ואלוביץ'. המכשול שניצב בפניו היה מהותי.

 

כבר בסוף 2014, עוד לפני כניסתו של פילבר לתפקיד, עתרה בזק לבג"ץ כנגד הרפורמה. טענותיה המרכזיות עסקו בתעריף הנמוך לשיטתה שאישר משרד התקשורת לחברות מתחרות לשלם לה עבור שימוש בתשתית הקווית שלה; ובקושי הנדסי שיש להתגבר עליו כדי לאפשר לחברות לעשות זאת.

 

למשרד התקשורת היתה תשובה לטענות אלו. חוות דעת שהכין סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד הרן לבאות, שהסתמכה על עבודה של חברת המחקר פרונטיר, טענה כי התעריף משאיר לבזק רווח שהוא הרבה יותר מסביר. חוות דעת אחרת, שעליה היה חתום ברגר עצמו, טענה כי משרד התקשורת מצא שלוש חברות שיוכלו לבצע את ההתאמה ההנדסית הנדרשת בעלות של 5 מיליון דולר, עלות זניחה בהשוואה להיקפי ההכנסות של בזק. פילבר ידע שהוא ניצב בפני אתגר גדול.

 

 

שאול אלוביץ' ובנימין נתניהו שאול אלוביץ' ובנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

 

הפתרון המקצועי נבלם כדי לשמר את שליטת המונופול

הטיעונים המקצועיים ואיתותים מכיוון בג"ץ במהלך הדיונים גרמו ככל הנראה לפילבר להבין שעליו למצוא דרך אחרת לסייע לבזק. הפתרון הגיע באוקטובר 2015. לפי כתב החשדות נגד נתניהו, "בהתאם להוראות שנתת לפילבר בשיחת ההנחיה, שינה פילבר את שיטת התמחור של רפורמת השוק הסיטונאי בשוק הטלפוניה לשיטה המועדפת על בזק, אף ששיטה זאת נדחתה בעבר על ידי הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת".

 

השיטה שקידם משרד התקשורת תחת המנכ"ל ברגר העניקה למתחרותיה של בזק את האפשרות להתחבר בעצמן לתשתית שלה תמורת תשלום, ולספק ללקוחות שירותי טלפוניה קווית. שיטה זו היתה מאפשרת להן לקבוע את המחיר לצרכנים ולספק את השירות. במקום זאת, פילבר אימץ שיטה שהועדפה על ידי בזק, שמנעה מהמתחרות להתחבר לתשתית שלה בעצמן. תחת זאת, הן הורשו רק להתקשר עם לקוחות לאספקת שירות - שסופק בפועל בידי בזק.

 

למעשה, פילבר קנה לבזק עוד זמן. במקום להיות בעלות בית על התשתית והשירות, מתחרותיה של בזק הפכו למתווכות בלבד. בזק שימרה את השליטה בתשתיות ובמחיר ויכלה למתן את הפגיעה בהכנסותיה - בדיוק כפי שהנחה לכאורה נתניהו.

 

בזק לא היתה מרוצה והרפורמה נדחתה בשנה

בתצהיר שהגיש פילבר לבג"ץ, ושלאחריו משכה בזק את עתירתה, הוא טען שמדובר אמנם ב"פתרון נחות", אך כזה שישמש לשנה בלבד שכן לדבריו "חודשו המגעים וההידברות" סביב יישום הרפורמה. הוא הוסיף שמשרד התקשורת מגבש שימוע שצפוי להתפרסם בהקדם, ויחייב את בזק לספק את השירות במתכונת החדשה שכונתה Resell (שירותי טלפוניה במכירה חוזרת).

 

"השיטה שאימץ פילבר", הדגישה הפרקליטות, "הותירה לבזק דריסת רגל ביחסים שבין החברות המתחרות ללקוחות, כאשר ללקוחות נותרה תלות בבזק בכל הנוגע לתפעול ופתרון תקלות בתשתית, בעוד המתחרות הוגבלו במידה ניכרת ביכולת השיווקית שלהן".

 

אך זה היה רק השלב הראשון בתקיעת הרפורמה שנועדה להגביר את התחרות במטרה להוריד את המחיר לצרכנים. לפי כתב החשדות, כשנתגלעה מחלוקת בין משרד התקשורת לבזק לגבי שיטת התמחור לפתרון החדש והמחיר שייקבע לפיה, "סיכם פילבר עם אלוביץ' על דחיית הרפורמה בשנה נוספת, בהתאם לאינטרס של בזק שממשיכה להחזיק במעמד מונופוליסטי בשוק זה".

 

והנה כך, בהנחיית נתניהו, קיבלה בזק שבשליטת אלוביץ' מתנה של מאות מיליוני שקלים. מתנה שמתווספת ל־1.8 מיליארד שקל שלטענת הפרקליטות אלוביץ' נהנה מהם אישית הודות לאישורים שנתן לו נתניהו בתמורה לסיקור מלטף בוואלה.

 

"תוריד, זה ימנע את אישור yes"

הצלע השנייה בתיק 4000 נוגעת בשוחד שקיבל לכאורה נתניהו במסגרת יחסי התן וקח עם אלוביץ': שיפור הסיקור התקשורתי שלו ושל משפחתו באתר וואלה והפיכת האתר לאמצעי להעברת מסריו וקידום ענייניו על פני כשנה וחצי, ובתדירות גוברת בתקופת בחירות. לפי כתב החשדות, נקודת הפתיחה ליחסי התן וקח החלה להתגבש בארוחת ערב במעונם הרשמי של בני הזוג נתניהו בדצמבר 2012 שאליה הזמינו השניים את אלוביץ' ורעייתו איריס. הקשר בין הצדדים נוצר הודות לסגן נשיא הבונדס זאב רובינשטיין, שעבד בשנות התשעים ביורוקום והיה מקורב לזוג נתניהו.

 

בניין וואלה בניין וואלה צילום: מיכאל יעקובסון cc-by-sa

 

במהלך הארוחה התלוננו נתניהו ורעייתו על הסיקור שהם מקבלים מכלי התקשורת בכלל ומאתר וואלה בפרט, וסוכם כי הם יפנו לבני הזוג אלוביץ' עם דרישות לגבי הסיקור, בעצמם או באמצעות שליחים. בכתב החשדות נטען כי על רקע האינטרסים העסקיים של אלוביץ' במשרד התקשורת נוצרה ציפייה הדדית בין הצדדים שהם יקדמו זה את האינטרסים של זה. לפי הפרקליטות, כאן יצאה התוכנית לדרך.

 

"חריגות הקשר", נטען בכתב הטענות, "באה לידי ביטוי בדרישות אינטנסיביות רבות על פני כמה שנים, מאות דרישות, לעתים יומיומיות, שהועברו לא פעם בשעות יוצאות דופן, לסיקור או למניעת סיקור כזה או אחר. חריגות נוספת לקשר באה לידי ביטוי בדרישה להתערבות בוטה של בעל השליטה בתכנים ספציפיים של האתר לפי דרישותיכם".

 

כתב החשדות כולל דוגמאות רבות, רובן הודעות טקסט שקיבל מנכ"ל וואלה אילן ישועה מאלוביץ' ותשובותיו להן, או התכתבויות של ישועה עם יועץ התקשורת של משפחת נתניהו ניר חפץ. לשיטת הפרקליטות, חלק מההודעות הן ראיות ישירות המבססות את הכוונה הפלילית הדרושה להרשעה: הקשר שעושה אלוביץ' בין בקשות הסיקור וביצוען ובין קידום ענייניו במשרד התקשורת בידי נתניהו.

 

כך, כתב החשדות מציין ידיעה שהתפרסמה בוואלה ב־25.1.15 וכותרתה "עדויות העובדים נגד שרה נתניהו נחשפות". לאחר הפרסום פנה נתניהו ודרש להסיר את הידיעה. אלוביץ' פנה לישועה והורה לו להסיר את הכתבה: "תוריד מיד, זה ימנע את אישור yes... אני הורג אותך" - והידיעה הוסרה.

 

דוגמה אחרת עוסקת ביום לפני שנתניהו חתם על היתר שעבוד מניות השליטה בבזק. לפי כתב החשדות, רובינשטיין פנה לאלוביץ' בהנחיית נתניהו ודרש למנוע פרסום ידיעה הקשורה בבנו. בעקבות הדרישה פנה אלוביץ' לישועה והנחה אותו למנוע פרסום: "אילן, תמנע בכל מחיר... מחר הוא אמור לחתום על אישור להנפקה".

 

מטעם נתניהו, המיוצג בידי עוה"ד נבות תל־צור, טל שפירא ועמית חדד, נמסר: "ההאשמות על שוחד הן מגוחכות. נתניהו לא קיבל מאלוביץ׳ דבר ולא נתן לו דבר. הסיקור בוואלה היה שלילי והתגבר לקראת הבחירות. כל ההחלטות בעניין בזק אושרו בידי כל הרגולטורים האחראיים וראש הממשלה פעל ללא רבב, כפי שמשרד המשפטים קבע במסמך רשמי. להאשים בשוחד על 2.5 כתבות באינטרנט זה צעד אבסורדי שאין לו תקדים בתולדות המשפט".

 

מפרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ', עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן־עוזר, נמסר: "קיבלנו את הודעת הזימון לשימוע, נלמד אותה ואת מלוא חומר החקירה ונשקול את המשך צעדינו. אנו משוכנעים שלא נפל פגם בהתנהלותם של שאול ואיריס אלוביץ'".

x