• תפריט
בארץ

עופר בלוך: "לא פוסל חיבור של חברת חשמל עם ענף הקמעונאות"

מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך, מי שיוביל את הרפורמה הגדולה בתולדות החברה, חושף כי יוקם מערך להידוק הקשר עם הלקוח, שעשוי בין היתר לקשר בינו ובין ספקי מכשירים חשמליים. על קודמו בתפקיד עמוס לסקר, שעבר לייצג את יצרני החשמל הפרטיים וניהל קמפיין נגד הרפורמה, הוא אומר: "מעולם לא ירקתי לבאר ששתיתי ממנה"

ליאור גוטמן 11:3607.06.18

"נתנו מכה בגונג, הספירה החלה ולמעשה הדד ליין הראשון שלי הוא דצמבר 2019, אז אני אמור כבר לעקור את מנהל המערכת ולמכור את תחנת הכוח הראשונה”, אומר מנכ”ל חברת החשמל עופר בלוך בנוגע לרפורמה המיוחלת שקיבלה השבוע את אישור הממשלה לאחר 22 שנות הבטחות והצהרות. בריאיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד לפני שלוש שנים הוא חושף שאף שתהליכי החקיקה טרם הסתיימו, החברה כבר התחילה “להפעיל את המערכת”: “אני עומד בראש צוות ההיגוי עם ישיבה שבועית וצוות חודשי להתגבר על כמות מטורפת של פרויקטים".  

 

 

אף שהממשלה הקציבה שבע שנים להשלמת הרפורמה, בלוך ושאר המנהלים “רוצים לסיים את השינוי המבני בתוך שלוש שנים ואחרי חמש שנים למכור את תחנת הכוח האחרונה”. אם הלו”ז הזה אכן יתממש, ביום שחברת החשמל תחגוג 100 שנים להיווסדה, בשנת 2023, היא תשנה את הדנ”א שלה ותהפוך לעוד ספק במשק – עם 6,400 עובדים קבועים, שזה 30% פחות מהיום, ללא ניהול מערכת חשמל ארצית, עם פחות חמש תחנות כוח שיימכרו לשוק הפרטי, ועם שתי יחידות פחמיות “על אש קטנה”. מה יישאר? הולכה, חלוקה ופרויקטים חדשים, חלקם מעולמות הקמעונאות.

 

מבחינת בלוך הדבר הקשה הוא “לאבד דומיננטיות בעולם הייצור ולהבין שלא נהיה שם לפתח יכולות בעולמות של רשת. יש להתאים את התרבות הארגונית של החברה למצב החדש, ואני עוסק בזה מיום שהגעתי לחברה. הגעתי בגלל השינוי. האתגר הכי גדול זה להוציא את הרפורמה, והחברה היתה צריכה להשתנות גם ללא רפורמה".

 

שירותים נחותים בהשוואה לסלולר

 

היתה תוכנית מגירה למקרה שלא תהיה רפורמה?

"היתה. אבל היה צורך לסגור את כל הפרטים והיה צריך הסכם קיבוצי חדש, בלי זה החברה היתה נכנסת לסחרור. מזכיר שהתחלנו לעבוד בלי רפורמה וכאלף איש יצאו בשנתיים האחרונות לגמלאות. בסוף השינוי שהחברה היתה צריכה לעבור היה העברת המיקוד מתפעולי לעסקי. היא חברה מעולה בעולמות של ייצור, הולכה ותיקון תקלות. גם מי שלא סובל את החברה יודע שהיא נותנת שירות טוב. אחרי הרפורמה יהיה נדבך של מערכת יחסים עם הלקוח, כי לא ייתכן שהקשר יסתכם בתשלומים וטיפול בתקלות".

 

 

מערכת יחסים קרובה עם הלקוח זה נגיד להציע לו בית חכם או שירותי סייבר?

"גם. צריך לשמור על האינטגריטי של רשת החלוקה, וזה מתחיל במונה חכם, שיאפשר למדוד און ליין גם את צריכת החשמל של כל צרכן וגם להתריע מפני מוצרים בזבזניים. הסיפור של הגנת סייבר על הרשת יותר מורכב. ברגע שיסוכם שרשת החלוקה היא מונופול טבעי, נחזיק גם בזה. בכל העולם זה ככה".

 

מה לגבי המידע שתאספו כמונופול על הלקוחות?

"יש לנו מחויבות לספק גישה חופשית לכל נתוני המדידה לכל מי שהרגולטור יחליט. זה לא צורך של החברה אלא של הלקוח, כי השירותים שהוא מקבל נחותים ביחס לביטוח או סלולר".

 

כאן למעשה בלוך רומז לראשונה לאחד ממנועי הצמיחה שעשויים ללוות את חברת החשמל כבר בתחילת העשור הבא. באישור הממשלתי נכתב בין השאר שבחלק מהמקטעים "עשויים להינתן שירותים טכנולוגיים חדשניים הנלווים לצריכת החשמל, וייתכן שיהיו בעלי רישיונות אספקה שיפעלו לאגד מספר תחומי שירות (כגון מים, גז ואינטרנט) לחבילה אחת, ובכך יקלו על הצרכן להתנהל מול ספקי תשתית שונים".

 

מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך. "מעולם לא ירקתי לבאר ששתיתי ממנה" מנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך. "מעולם לא ירקתי לבאר ששתיתי ממנה" צילום: אוראל כהן

 

בלוך, שמכיר היטב את עולם התקשורת מעברו כמנכ”ל yes, יודע שגם אחרי הרפורמה יש בידיו פריסה ארצית של רשת סיבים אופטיים, מה גם שחברת החשמל שותפה ב־40% בחברה שאמורה לתת שירותי אינטרנט מהיר לכלל התושבים.

 

יכול להיות שבעתיד הקרוב תתחרו בחברות התקשורת?

"לא יודע לאן זה יכול להתפתח, אבל אני לא פוסל את זה על הסף. בעולם המודרני מערכות מתלכדות, ואפילו חברות תקשורת נכנסות היום לתחום כרטיסי אשראי. אנחנו גוף ממשלתי, אבל אין ספק שתשתית שבאה לשרת צרכן תועיל לנו. אם אוכל להתריע ללקוח על מכשירים זוללי חשמל אצלו בבית, אוכל להפנות אותו לספקי המכשירים הללו או ליצור קשר עסקי מולם. כרגע זה מאוד רחוק ותלוי ברגולציה. לעניין מיזם הסיבים, הוא לא קשור לרפורמה. אנחנו מול משרד התקשורת בנושא שלו, והחברה בהליך של הכנסת שותף אסטרטגי".

 

איך ייראה היום שאחרי?

"חברת החשמל תהיה רזה ויעילה יותר וממוקדת במשימות עתידיות. גם הדו־שיח עם הלקוח יהפוך לאינטימי. זה לא רק ניהול של ייצור חשמל מבוזר עם אנרגיות מתחדשות ברמות 30%, העתיד מכתיב מראש מה נטפח, כלומר יותר אנשי מחשבים, מהנדסים, אנשי פיתוח ואנשי סייבר ורשת. בצד השני נחזיק פחות אנשי ייצור ומינהלה. אני רוצה שהכל יהיה שקוף ודיגיטלי ללקוח, לא משנה אם הוא לקוח פרטי או תעשיין".

 

הפרישה תממן את הרפורמה

 

עד שהחזון של בלוך יתממש, וחברת החשמל תעקוב אחר הרגלי הפעלת המזגן והתנור של האזרחים, עליה לעמוד באבני דרך שאפתניות ביותר, שבלעדיהן הרפורמה עלולה להסתיים כפלוף ענקי. אחת מהן היא לארגן אישורי בנייה בתוך 12 חודשים לתחנת כוח שפועלת על גז שהיא אמורה להקים בחדרה עד יולי 2022, תאריך שנקבע על ידי שר האנרגיה כשנה לפני שחתמו על הרפורמה, וכעת מתברר שהלו”ז כמעט לא ריאלי. אם לוקחים בחשבון זמן בנייה של שלוש שנים והכנת תוכניות של שנתיים, יש מצב שכבר פספסו את הדד ליין.

 

איך תעמדו ביעד של הקמת תחנת כוח בחדרה עד יולי 2022?

"נכון שעוד אין לי אישורי בנייה, אבל הממשלה מתייחסת לזה כאל פרויקט חירום וכולם צריכים להתגייס. התחלתי להניע את התהליך ויש מגעים עם ספקים. אז אין אישור בנייה לתחנת כוח שעובדת על גז, אבל יש אישור לבניית תחנת כוח כלשהי. זו הולכת להיות משימה מאוד קשה, ואפשר לבנות את התחנה ב־24 חודשים. לחברת החשמל יש תשתית אנושית שמסוגלת לעמוד בלו"ז, כשעד אז אני צריך למכור חמש תחנות כוח ולעקור מאיתנו את ניהול המערכת".

 

מה עם הסכם הגז העקום שלכם?

"הגז ששימש אותנו עד היום אמור לעבור לשם, ושתי היחידות החדשות שנקים יכסו את ההתחייבויות שלנו. לא ניתקע עם גז עודף. זה לא סוד שאנחנו רוצים לשפר את החוזה שלנו. אנחנו במו"מ עם שותפות תמר לפתוח את ההסכם. זה עניין כלכלי של תקבולים, שזה מה שהספק מסתכל עליו. אני לא יכול להרחיב אבל זה בטיפול".

 

מימון הרפורמה, 7 מיליארד שקל - שמהם כ־6 מיליארד שקל ילכו על פרישת 2,800 עובדים - יגיע מהכסף שהצרכנים משלמים. אתם משאירים את התעריף גבוה, אף שהוא כבר היה יכול לרדת, כדי לממן את הרפורמה. למה עלות הרפורמה נופלת על הכיס של הצרכן?

"לא התאפשר להתייעל בלי פרישה מוקדמת. בכל חברה זה עולה כסף, כולל בתנובה, שם שילמתי עלויות פרישה לעובדים, בחלקם יותר יקרות מפה".

 

יכולת לגייס חוב לצורך מימון הרפורמה.

"ואז נשאלת השאלה על הפגיעה באיתנות הפיננסית. כשאתה מגייס חוב אתה מגדיל את ההתחייבויות שלך, ובאותה שנייה אתה מאבד את אמון המשקיעים. החוכמה היא להתייעל בלי לפגוע בחוב. שווי הנכסים חייב להיות יציב, אני חייב לשמור עליו. החברה עוברת שינוי מבני עמוק, ואסור שבדרך היא תהיה בדיפולט".

 

המדינה היתה יכולה להזרים הון בעלים.

“לדעתי, זה לא נכון שחברה שהכנסותיה מבוססות תעריף תיקח כסף מהמדינה. אני אומר את זה כאזרח”.

 

אף אחד לא יודה בזה בפומבי, אבל המדינה כבעלים היא הקמצנית הכי גדולה במזרח התיכון, והיא מעולם לא הזרימה לחברת החשמל הון, גם לא בימי משבר הגז המצרי. תמיד נתנו לתעריף שמושת על האזרחים לממן את כל הצרות שם.

 

מוקש נוסף הוא עלויות הפנסיה של העובדים. המדינה הבטיחה להם תוספת שכר של 1,700 שקל לפנסיה, אבל אם זה אירוע מס, אז נטו יישאר להם ביד חצי. כדי לגלם הכל צריך עוד כ־3 מיליארד שקל, סכום שהאוצר מסרב לשמוע עליו. הפתרון המסתמן הוא לתת לעובדים פטור ממס על תוספת השכר. "נכון שהסגירה של הפנסיה לא סגורה ואני מאמין שזה טכני", אומר בלוך.

 

אז מה הבשורה הצרכנית הגדולה ברפורמה?

"שוק האספקה נפתח לתחרות. אם היא תיעשה בצורה חכמה, היא תוביל לירידת מחירים כי תוכל לקנות חשמל ממי שתרצה. זו עסקת חבילה ענקית, ואתה רואה את המרכיבים השונים. אי אפשר להסתכל רק על רכיב מסוים, ונגיד להוציא את ניהול המערכת. זה היופי מבחינת הרפורמה, אתה מגיע להסדרה כוללת כשאף אחד לא מרוצה".

 

למה אף אחד לא מרוצה מהרפורמה? העובדים מרוצים.

"2,800 עובדים יפרשו בתוך שש שנים. שום חברה ממשלתית לא עשתה את זה. עשיתי התייעלות בנייר חדרה, ותראה את התוצאות שלה עכשיו. בתנובה עשינו שינוי שהציל את החברה, והכל עם ארגוני עובדים חזקים ובתקופה קצרה. הם קיבלו תנאי פרישה סבירים, אבל לא הכי טובים במשק. הארגון גם מוותר על גמישות ניהולית".

 

אתה רואה את העובדים כל יום. מה המבט שיש להם בעיניים?

"יש אי ודאות אישית, זו לא התמודדות פשוטה. אין מקום שלא יהפוך את פניו, מלשכת מנכ"ל ועד לכל העובדים. צריך להתמודד עם זה כמנהלים, ולא לאבד את התרבות של דבקות במשימה והבטחת חשמל בכל מחיר. תוך כדי יישום הרפורמה, עם 30% פחות עובדים, יש לנו היקף משימות גדול פי שלושה".

ועד העובדים בטח מבסוט מהתוצאה.

 

"מיקו צרפתי כיו"ר ועד הוא איש אחראי. הוא הבין שבלי רפורמה מצבה של החברה מידרדר. הפעם הדברים הסתדרו ברמה שאף אחד לא הלך לקצה עם רעיונות מוזרים. לכן אף אחד לא מבסוט ב־100% מהרפורמה, אבל כולם יכולים לחיות איתה".

 

סגרו דיל על זכות העובדים לשבות

 

אחד המהלכים שאיפשרו את הרפורמה הוא השולחן העגול, שגיבש מנכ"ל האוצר שי באב"ד והושיב את כל הרגולטורים לדיון. אל זה אפשר להוסיף את החיבור הנדיר בין יו"ר ההסתדרות אני ניסנקורן לשר האוצר משה כחלון, שניהם חברים בקואליציה בהסתדרות, ושניהם סגרו דיל שאם יש רפורמה המדינה לא מתעקשת לברר
משפטית אם מותר לעובדים לשבות.

 

“כבר עשו פה הפרטות בהסכמה, לפעמים עם יותר כסף מחברת החשמל. השוני הפעם הוא שמשרד האנרגיה עבד עם, ולא נגד, רשות החשמל, עם יצירת הלימה בין אחריות לסמכות".

 

בסוף נתניהו אישר את הרפורמה והצביע בעדה.

“ראש הממשלה גם הבין שזו רפורמה טובה. לא אידיאלית, אבל טובה. מדברים עליה מ־1996, כמה אפשר לסחוב אותה? עוד 22 שנה?”.

 

עמוס לסקר ניהל את חברת החשמל עד 2011, ובמסגרת הקמפיין נגד הרפורמה הוא שימש כמנכ”ל פורום יצרני החשמל הפרטיים, וטען שהרפורמה יקרה ותיפול על הכיס של הצרכן.

 

מה דעתך על הקמפיין שתחנות הכוח הפרטיות ניהלו?

"אני מעולם לא ירקתי לבאר ששתיתי ממנה ולא עבדתי נגד ארגון שעבדתי מולו. זה עניין של אתיקה מקצועית. בחיים לא עבדתי מול אנשים שלי, אמרתי 'ציונות', והלכתי למתחרים. הקמפיין הוא אחד היקרים שנעשו מול יוזמה ממשלתית, לא ראיתי עוצמה כזו של קמפיין ושל שימוש בכל אמצעי כדי לתקוף. הלחץ והטון משפילים את עובדי החברה והופכים אותם לאויבי העם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x