$
משפט

ניתוח כלכליסט

בעלי המניות של בזק יכריעו אם הדמוקרטיה היא מעל לחוק

האסיפה הכללית של בזק מדלגת על הצורך בהוכחה של הפרת חובת האמונים מצד הדח"צים מרדכי קרת וטלי סימון, ועשויה לקבוע תקדים מסוכן ליחסים שבין ה”ציבור" ושליחיו כמבחן לאקטיביזם הדמוקרטי

משה גורלי 07:5408.04.18

האם האסיפה הכללית בבזק תדיח את הדירקטורים החיצוניים מרדכי קרת וטלי סימון? כשניים משלושת חברי הוועדה הבלתי תלויה של הדירקטוריון הם אישרו את עסקת בזק־yes, שסיפקה תשתית לשלושה נזקים דרמטיים: חקירה פלילית שהניבה את המלצת רשות ניירות ערך לכתבי אישום נגד בכירי החברה, תביעה נגזרת, וריסוק הדו"חות הכספיים של בזק. 

 

לסדר היום של האסיפה הכללית של בעלי מניות בזק, שתיערך בעוד כשבועיים, נוסף הסעיף "הבעת אי־אמון ביכולתם של הדח"צים טלי סימון ומרדכי קרת לייצג נאמנה את עניינם של בעלי המניות". למעשה, מדובר בקריאה לאסיפה לפטר את שניהם. המילים שנבחרו, "אי־אמון" ו"לייצג נאמנה", מתכתבות עם סעיף 246 לחוק חברות, המסמיך אסיפה כללית לפטר דירקטור חיצוני כשמתקיים "חשש כי הדירקטור הפר את חובת האמונים לחברה".

 

הדח"צים המועמדים להדחה טלי סימון ומרדכי קרת. אישרו את עסקת בזק-yes הדח"צים המועמדים להדחה טלי סימון ומרדכי קרת. אישרו את עסקת בזק-yes

 

 

הסעיף הוכנס לסדר יום האסיפה בלחץ חברת הייעוץ אנטרופי ובית ההשקעות מיטב דש. במכתב ששלח לבזק ולדח"צים כתב מנכ"ל מיטב דש אילן רביב כי "המניע העיקרי נעוץ באישור עסקאות בעלי עניין תמוהות ומקוממות, ובפרט העסקה לרכישת די.בי.אס שירותי לוויין (yes - מ"ג) ותהליכי אישור העסקה שלה על ידי האורגנים המוסמכים של בזק, שאליה התנגדנו בנחרצות ובזמן אמת ואשר תוצאותיה והשפעותיה ההרסניות על בזק מקבלות ביטוי בימים אלו ממש בדיווחים ובדו”חות השנתיים של בזק".

 

ועכשיו כשעסקה זו אחראית לכל כך הרבה תוצאות שליליות - חקירה פלילית, תביעה נגזרת וריסוק הדו”חות - עולה הדרישה לפטר את סימון וקרת מהדירקטוריון. בשלב זה השניים מסרבים להתפטר מרצונם מחשש שמהלך כזה יתפרש כהודאה שתחזק את הטענות כלפיהם, שפעולתם אינה רק רשלנית אלה עולה כדי הפרת אמונים כלפי החברה באישור עסקת בזק־yes.

 

מדרון חלקלק

 

כדי לבסס טענת הפרת אמונים, הנחוצה להדחת הדח"צים, לא די ברשלנות שכרוכה באישור עסקה גרועה. צריך להוכיח שהדח"צים התעלמו ביודעין משיקולים כבדי משקל נגד העסקה. צריך להוכיח שהם שירתו בלעדית את האינטרס של בעל השליטה ושימשו עבורו חותמת גומי, שעקפה את כל תכליתה והגיונה של הוועדה הבלתי תלויה שמוקמת לצורך אישור עסקת בעלי עניין. המלצת רשות ניירות ערך ובית המשפט בתביעה הנגזרת עדיין רחוקה מביסוס החשד הכבד להפרת אמונים. מצד אחר, לא הדירקטוריון ולא האסיפה הכללית הם פורומים שבסמכותם להוכיח משפטית את הפרת האמונים הנדרשת להדחה.

 

ובכך טמון התקדים המרעיש הזה, שבו בעצם הופכים הדירקטוריון והאסיפה הכללית לטריבונלים שמסלקים דירקטורים חיצוניים ללא בסיס משפטי מוצק; תקדים שעלול לשמש מדרון חלקלק למקרים שבהם תרצה חברה לסלק דירקטורים חיצוניים ללא טעם וסיבה ראויים. את הסילוק הזה, שיזם האקטיביזם המוסדי מבית מדרשם של קרן אליוט, אנטרופי ומיטב דש, ניתן לראות יותר כאקטיביזם דמוקרטי ולא שיפוטי. החוק דורש הפרת אמונים כתנאי להדחה, וזו טרם הוכחה. השאלה היא אם מתקיים כאן משפט שדה במוסדות החברה.

 

דרך אחת היא להשיב על כך בחיוב, ודרך אחרת היא לראות בכך הצבעה דמוקרטית שיזם ה”ציבור" הבלתי תלוי באסיפה הכללית באמצעות נציגיו (המוסדיים) ולטובת החברה. האם יתערב בית המשפט לטובת השניים, אם וכאשר ידרשו ממנו למנוע את ההדחה. למרות הכשל המשפטי, יש להניח שיגבר השיקול של הצבעת הציבור והמניע של טובת החברה.

 

האם החשדות מספיקים

 

ואלה השלבים הנדרשים להדחה: ראשית, החלטה מנומקת של הדירקטוריון שהשניים הפרו אמונים כלפי החברה. בשלב השני, האסיפה הכללית המיוחדת תדון בנימוקים, תשמע את השניים ותצביע. החוק קובע שהפסקת כהונתו של הדירקטור החיצוני תתקבל ברוב הדרוש למינויו. למינוי נדרש רוב באסיפה הכללית כשבמניין הקולות לא מחשבים את בעלי השליטה או בעלי עניין אישי במינוי.

 

כשהוארכה כהונתו של קרת, פנה בעל מניות בבזק זקן חמו במכתב באמצעות עוה"ד אופיר נאור ורנן גרשט, והזהיר את המוסדיים שלא לאשר את המינוי בגלל קרבתו וזיקתו של קרת לבעל השליטה שאול אלוביץ’. עם המוסדיים אליהם נשלח המכתב נמנים הראל, אי.בי.אי, הפניקס, אקסלנס, מגדל, כלל, מנורה, אלטשולר וגם מיטב דש החתום על היוזמה הנוכחית.

 

מעבר לשאלה האם יגויס הרוב הנחוץ להדחה, עולה השאלה האם ניתן להצדיקה לנוכח הדיון הכללי בהשעיית או העברת בכירים ואנשי ציבור מתפקידם כאשר מולם קיים חשד בלבד. שאלה זו נעה על הספקטרום שבין אנשי עסקים פרטיים, עובדי ציבור, שרים, ראשי ערים ועד לראש הממשלה נתניהו מצד אחד, החשדות או המלצות המשטרה, שטרם הבשילו לכתב אישום, ואילו מצד שני חזקת החפות, חופש העיסוק ואף חופש הקניין במקרה של איש עסקים פרטי.

 

האם כל מי שדבק בו חשד, נחקר באזהרה או שהומלץ לכתב אישום בידי המשטרה צריך להשעות עצמו? ככל שמדובר במשרה ציבורית, הכף נוטה לחומרה. בג"ץ קבע שעל שרים להתפטר בעת הגשת כתב אישום וכך קובע החוק, בעקבות בג"ץ, לגבי ראשי ערים. ולתוך הדיון הזה מוטלים עתה הדירקטורים החיצוניים בבזק, שהיא חברה ציבורית. האם ניתן להרחיק את קרת וסימון רק אם הוכחו בעניינם יסודות החשד להפרת אמונים, או שניתן להסתפק בחוסר האמון הדמוקרטי שמביע בהם הרוב הבלתי תלוי באסיפה הכללית, כלומר "הציבור"?

בטל שלח
    לכל התגובות
    x