כבוד: היכל הזיכרון בהר הרצל מועמד לזכייה בתחרות המבנים היפים בעולם
את המבנה להנצחת חללי צה"ל תכננו האדריכלים איתן קימל ומיכל קימל-אשכולות. בתחרות שעורכת אגודת הארכיטקטים המלכותית של בריטניה, מועמדים 62 מבנים ברחבי העולם
אדריכלות ישראלית עושה כבוד בעולם: היכל הזיכרון החדש לחללי צה"ל, שנחנך בשנה שעברה בהר הרצל בירושלים, נכלל לאחרונה ברשימת המועמדים הסופיים באחת התחרויות המכובדות: תחרות המבנים היפים בעולם לשנת 2018 שעורכת אגודת הארכיטקטים המלכותית של בריטניה (RIBA).
מדובר באחד הפרסים הבינלאומיים היוקרתיים והחשובים בתחום האדריכלות. התחרות מתקיימת אחת לשנתיים מאז 2001, ומעניקה פרסים למבנים שנבנו ברחבי העולם באותו טווח זמן, שלהגדרתה "מייצגים מצוינות בעיצוב ואמביציה אדריכלית והן מספקים משמעות חברתית".
רשימת המועמדים לפרס השנה היא ארוכה מתמיד: מדובר ב-62 מבנים ברחבי העולם, יותר מכפול ממספר המבנים שהיו מועמדים בתחרות האחרונה בשנת 2016. מספיקה הצצה קלה בתמונות של המבנים המרהיבים ויוצאי הדופן כדי להבין לישראלים צפוייה תחרות לא קלה.
הרשימה כוללת מבני ציבור, מוזיאונים, כנסיות, חללים חקלאיים, בתים משוכללים ודוגמאות נוספות רבות לאדריכלות עכשווית מרתקת. בין המבנים מולם יתמודד היכל הזכרון בירושלים, מוזיאון חדש לאמנות בקולומביה הבריטית שבקנדה, בית עתידי טכנולוגי חכם שנבנה בבייג'ינג, מרכז עיצוב חדש בסינגפור ותחנת מטרו חדשנית בבודפשט. ברשימה המכובדת נמצא גם המוזיאון הפלסטיני החדש שהוקם בביר-זית שבשטחה של הרשות הפלסטינית.
"על ההיכל נכתב ב-30 שפות"
ההיכל החדש נבנה מטעם אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון, שערך מכרז סגור ובחר לפרויקט את האדריכלים איתן קימל ומיכל קימל-אשכולות לתכנן אותו, אליהם הצטרפו בהמשך האדריכלים לירן צ'צ'יק וניצן קלוש. עבודת התכנון נעשתה מול היחידה להנצחת החייל בראשותו של אריה מועלם. הקבלן המבצע הוא חברת "גרין מבנים" הוותיקה, שייסד סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אשר גרין. ההחלטה להקים את ההיכל באה בכדי להנציח את כל חללי מערכות ישראל, שכן ישנם חללים המונצחים בהיכל שעד היום לא הונצחו בשום מקום אחר.
לאחר תקופת תכנון של כעשר שנים, החלה בניית ההיכל בשנת 2015, ובנייתו ארכה כשנתיים וחצי. העלות הכוללת שהושקעה בבניית ההיכל החדש היא 89 מיליון שקל. "המבנה מקבל פרסומים רבים מאז פתיחתו, נכתב עליו אולי בשלושים שפות, בחמישים ירחונים והוא זוכה להכרה רבה לשמחתנו", אומר האדריכל איתן קימל. "הארכיטקטורה היא שחקן מרכזי כשמדובר בנושא כמו הנצחה. זה לא בניין שצריך לאכלס משרדים אלא צריך לייצר חוויה. יש בו ארכיטקטורה חזקה ואני מניח שזו אחת הסיבות בגללה הוא מייצר הרבה תהודה בעולם".
המבנה האדרכילי המיוחד של ההיכל הוא ספירלי, כאשר הקירות עצמן עשויים לבני זכרון עם שמות כל חללי צה"ל מהעבר. "בדרך בה החליטה המדינה לטפל בנושא הכאוב הזה של השכול יש הפגנת כבוד ורצינות. בחווית הביקור יש משהו שוה – אתה ממש רואה את כל ההיסטוריה מול העיניים", אמר קימל.
מה היו העקרונות שהנחו אתכם בתכנון המבנה?
"זה תכנון שארך שנים ומאמצים משותפים רבים. זה לא ציור של צייר אחד שיושב ומצייר בניין, אלא מהלך שרבים מעורבים בו ויש בו אתגר לא פשוט. עברנו הרבה חלופות, למעלה מעשר, עד שהרגשנו שנמצא הפתרון הנכון. ההחלטה הראשונה והחשובה מכולן היתה קיר השמות. לבני הזכרון עם השמות הן בעצם החומר שבונה את הקיר. מתוך זה התפתח הקונספט של הספירלה – מכיוון שלצערנו הקיר הוא כל כך ארוך כי יש מספר רב של חללים, והמקום לעומת זאת הוא קטן, הגיע הפתרון הספירלי שעוטף את ההיכל והמבקר הולך לאורכו. מבחינת חומרים יש במקום מינימום של חומרים -אבן, בטון ואור. האור הוא אור היום, פעמון ששופך אור באופן מאד דינמי שמשתנה לאורך היום בתוך ההיכל".
"מדובר באחריות מאד גדולה. זו שליחות מסוימת, האתגר הוא שונה מזה של מוזיאון למשל – כמו מוזיאון הטבע החדש שעיצבנו שייפתח רשמית בעוד חודש בת"א. זה נושא שהוא טעון ורגיש וצריך להתחשב בו גם בתכנון, אבל גם העוצמות של התהודה והתגובות הן חזקות בהרבה, כמו למשל כזו של אמא שכולה שאמרה שהיא מרגישה שסוף סוף לבן שלה יש מקום. אני לא חושב שאפשר למצוא עוצמות כאלה בפרויקטים שאינם פרויקטי הנצחה".
