• תפריט
בארץ

ראיון כלכליסט

משה אשר על חוק מילצ'ן: "כמנהל רשות המסים סברתי לאורך כל הדרך שהפטור לא ראוי"

"צריך למסות ביטקוין כמו ני"ע"; "נקדם חקיקה שתגדיר בדיוק מתי קרנות זרות צריכות לקבל הטבות מס"; "הפטור מדיווח על הכנסות בחוק מילצ'ן מייצר בישראל מקלט מס פסול". אשר, שפרש השבוע מתפקיד מנהל רשות המסים בתום חמש שנים, מסכם קדנציה

עמרי מילמן 18:0014.03.18

מנהל רשות המסים משה אשר מסיים השבוע קדנציה של חמש שנים. ובדיוק השבוע אושר בכנסת חוק שאותו הרשות בניהולו מנסה לקדם כבר כמה שנים: החוק לצמצום השימוש במזומן, שנועד להפחית את ההון השחור בישראל.

 

בכל הנוגע למסים, חמש שנות הכהונה של אשר היו סוערות למדי - ולא רק בגלל ההון השחור: ביטקוין, הטבות מס לחברות בינלאומיות, מבצעי מס נרחבים שעוררו ביקורת והובילו לגביית ענק ופרשות מס שעלו לכותרות, כמו הפרשות בבנקים UBS ו־HSBC.

"החוק לצמצום השימוש במזומן הוא שינוי תפיסה. בפעם הראשונה גם לאזרח יש אחריות חוקית לבצע עסקאות משמעותיות לא במזומן. ככה יהיה קשה יותר להעלים הכנסות מהאוצר, מהמדינה ולמעשה מהאזרח עצמו. בסוף הכספים האלה חוזרים לאזרח. אני מצפה מהאזרחים שיבינו שבכך שהם מסרבים לשלם במזומן, הם תורמים לכלכלה בריאה, למאבק בהון השחור ולהגדלת הכספים שיחזרו אליהם".

 

עוד חוק שעלה לכותרות בתקופתו של אשר הוא חוק מילצ'ן, שמעניק לעולים חדשים ותושבים חוזרים פטור מתשלום מס הכנסה למשך עשור. החוק הזה, לפי החשד, הוא חלק מהשוחד שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו לאיש העסקים ארנון מילצ'ן במסגרת תיק 1000.

 

משה אשר, מנהל רשות המסים היוצא משה אשר, מנהל רשות המסים היוצא צילום: נמרוד גליקמן

 

היום הרשות מתנגדת לחוק מילצ'ן, אבל לפני עשור היא נאבקה כדי לחוקק אותו. מה השתנה?

"בתקופה שלי כמנהל הרשות סברתי לאורך כל הדרך שהפטור לא ראוי וגם האפשרות להאריך את הפטור ממס מעבר לעשר שנים (מהלך שנתניהו ניסה לקדם, ע"מ). עשר שנים פטור זו הקלה נרחבת".

 

יותר מדי נרחבת?

"אולי אפילו יותר מדי. המטרה של הפטור הזה היא שעולים חדשים יתרגלו למדינה. מעין שטיח אדום בתקופת התושבות הראשונה שלהם - אבל זה לא אמור לייצר מדינת שהיא מקלט מס לעולמי עד. מתישהו אדם או תושב צריך לשלם מס במדינת מושבו. תוספת של עשר שנים היתה מייצרת פה שני סוגי אוכלוסיה על בסיס ארוך טווח מאד. כאלה שמשלמים את כל המסים על כל ההכנסות שלהם, ואחרים מיוחסים מדי לאורך זמן ארוך מדי. אם זה היה תלוי בנו יכול להיות שהיינו מגדרים את הפטור לסכומים מסוימים או מקצרים את התקופה.

 

"גם הפטור מחובת הדיווח לא ראוי. הוא מייצר בישראל מקלט מס פסול במישור הבינלאומי - וגם קיבלנו גם הערות בנושא הזה מה־OECD. בשונה ממדינות אחרות שמשמשות כמקלטי מס, ישראל חתומה על מערכת ענפה של אמנות מס, שעליהן חתומות מדינות מפותחות רבות בעולם. המשמעות היא שלמעשה פה נהנים הרבה יותר מכל מדינת אחרת שהיא מקלט מס, ואתה יכול להגיע בחלק גדול מהמקרים לכפל פטור - גם במדינת המקור של ההכנסות וגם במדינת התושבות".

 

מבחינת אשר, אחת ההצלחות הגדולות של הקדנציה שלו היא נוהל גילוי מרצון אנונימי על הכנסות לא מדווחות בארץ ובחו"ל. "במסגרת הנוהל נסעתי ב־2014 לשוויץ, להסביר למערכת הבנקאית את ההליך שלנו. התקבלנו טוב מאד. הסברנו להם את ההליך האנונימי - מהלך שנועד להגביר את האמון בין רשות המסים לאזרח שמגלה את ההון. הסברנו את הכללים והפרוצדורה וגם ציינו בפניהם שאנחנו לא מבקשים להביא את הכסף לישראל. זה מאד הרגיע אותם. כעבור שנה השוויצרים החלו להאיץ בבעלי ההון הישראלים להסדיר את ההון שלהם. בשלב מסוים הם הודיעו לישראלים שאם הם לא מסדירים את ההון הם צריכים לקחת את הכסף שלהם למקום אחר. אין ספק שהמהלך היה מוצלח. קיבלנו יותר מ־7,500 בקשות לגילוי מרצון. רק בחשבונות בנקים חשפנו 30 מיליארד שקל ועוד נכסים רבים בחו"ל. הרוב היה בחשבונות בשוויץ. בעקבות התהליך גבינו 3‑4 מיליארד שקל - וכל ההון נמצא ברשת המס. זה מה שחשוב, כי בעתיד כל הרווח ממנו ידווח בצורה מסודרת לרשות המסים".

 

מה ההשפעה של נוהל הגילוי מרצון?

"מ־2013 עד 2017 גבינו 45 מיליארד שקל יותר מהאומדנים והתחזיות של הכלכלן הראשי באוצר. חלק מהתוספות נובע מעסקאות הייטק אבל חלק ניכר נובע מהפעילות המאומצת של כלל עובדי רשות המסים בתחומי המס השונים ועל כך תודתי הרבה נתונה להם".

 

מנהל רשות המסים החדש ערן יעקב. צריך לקדם איחוד אגפים מנהל רשות המסים החדש ערן יעקב. צריך לקדם איחוד אגפים

 

"יש תועלת בהטבות המס"

 

דו"ח מבקר המדינה מהשנה שעברה חשף כי קרן אייפקס הבריטית נהנתה מהטבות מס של יותר ממיליארד שקל במסגרת העסקה למכירת תנובה לחברת ברייט פוד הסינית, בזמן שאייפקס לא נתנה ערך כלשהו לחברה אלא רק סחטה ממנה רווחים באמצעות מכירת נכסים. למרות זאת, אשר תמך בהטבות.

 

מכירת תנובה זו דוגמה קלאסית להטבת מס שלא הניבה תמורה. אולי צריך לשקול שינוי במדיניות?

"בלי להיכנס לקרן זו או אחרת, מבדיקות שאנחנו עושים נראה שיש תועלת למשק מהכניסה של קרנות הון סיכון וקרנות פרטיות לארץ. מדובר בכסף זר שנכנס לישראל, מפתח את המדינה ואת ההייטק ויוצר ערך משמעותי לתעסוקה ולהשקעה בתחום היצרני. מקובל בעולם שקרנות שמשקיעות בחברות מקומיות פטורות ממס כשהן מוכרות את המניות".

 

אתה לא חושב שיש מקום לבחון מחדש את ההטבות האלו?

"אנחנו בקרוב נקדם חקיקה להסדיר את הקריטריונים לקבלת ההטבות. ההסדרה המהותית תידון בוועדת הכספים ואפשר יהיה לדון בקריטריונים ולהגדיר בדיוק באילו מקרים רוצים לתת הטבה. הנושא יגיע לדיון ציבורי, וזה מה שחשוב".

 

מתי זה צפוי לקרות?

"בחודשים הקרובים. אנחנו כבר מתחילים לעבוד על החקיקה".

 

במהלך הקדנציה של אשר, הרשות קידמה מבצע לגביית מס על דיבידנדים שבמסגרתו בעלי מניות מהותייים בחברות שילמו מס בשיעור של 25%, במקום 30%‑33%. ברשות המסים צפו כי המבצע יביא לגבייה של כמיליארד שקל. בפועל, נגבו כ־15 מיליארד שקל.

 

יכול להיות שהקשבתם יותר מדי למגזר העסקי? לצורך העניין במבצע מס דיבידנד?

"ההנחה הזאת נכונה בבסיסה. אני שמח מאד שהדבר הזה חוקק. קודם כל מדובר בשיעור מס נכבד של 25%. זה שיעור מס שקיים לכל אזרחי המדינה שאינם בעלי שליטה, הוא גבוה והוא ראוי. כשאתה מבצע חקיקה מספיק קיצונית לצד אחד, צריך לאפשר לאזרח שהתארגן עד היום בצורה חוקית לחלץ את הרווחים בשיעור מס של כלל אזרחי המדינה ולפתוח דף חדש".

 

מה דעתך על הצעתו של יו"ר רשות ני"ע לשעבר שמואל האוזר להוריד את מס רווחי הון?

"אין מקום לזה. מס של 25% על ניירות ערך ומס של 30% לבעלי שליטה הוא ראוי. צריך לעודד אנשים לעבודה ואם אפשר להוריד מסים זה צריך להיות שם".

 

ומה לגבי ההצעה להעלות את המסים על הכנסות מנדל"ן כדי לצנן את השוק?

"רמת המיסוי משמעותית, אני לא בטוח שצריך להוסיף עליה. עם זאת, צריך לחשוב מחדש על הפטור ממס לדירות להשכרה. מי שמשכיר דירות עד 5,000 שקל בחודש פטור ממס ורק אחרי זה מתחיל לשלם 10%. הפטור הזה גורם לכך שסכומי כסף משמעותיים מנותבים לענף הזה ונותן לו עדיפות על פני תחומים אחרים. גם על המס של 10% צריך לעשות מחשבה מחדש. לאחרונה, בעקבות פסק הדין של העליון שקבע כי 25 הדירות שבבעלות שרגא בירן מהוות עסק ולכן יש למסות אותן בעד 50%, פרסמנו טיוטת חוזר להערות הציבור שבה קבענו שהשכרה של עשר דירות ומעלה מהווה כשלעצמה השכרה עסקית ולכן שיעור מס של 10% לא יחול עליה.

 

אתה תומך במס דירה שלישית?

"היתה הצעת חוק ממשלתית שלא התקדמה, צריך לבחון מול האוצר ומול הכנסת אם הנושא הזה יתקדם או לא".

 

בשנה שעברה שמתם דגש גם על מיסוי השכרת דירות ב־airbnb. אתם רואים שינוי מגמה?

"יש בפלטפורמה הזאת כמה סוגים של השכרות דירה. אנחנו כרגע מתרכזים בהשכרות העסקיות או בהשכרות למגורים שלא מדווחות לנו. שם גם נמצא הכסף המשמעותי. הגענו ללא מעט מקרים שנחקרים, בין אם זה בשומה או בחקירה או בצוותים של ניהול ספרים. הגענו להצלחות יפות מאד וחשפנו לא מעט מקרים, כשבמקביל אנחנו מנהלים דיאלוג מול airbnb כדי להסדיר את היקף הקשר בינינו לבינם".

 

ניתן יהיה לשלם מס דרך האתר?

"לשם אנחנו מכוונים".

 

ב־2016 הרשות פרסמה חוזר המסדיר את המיסוי של חברות אינטרנט כמו גוגל ופייסבוק. יש כבר שומות מהחברות הללו?

"בהתאם לקריטריונים שקבענו בחוזר. לקחנו שם פרשנות שנחשבת למרחיבה ביחס למקובל במדינות האחרות. ב־OECD הוקם צוות עבודה שמטפל במיסוי הכלכלה הדיגיטלית שיושב בימים אלו על המדוכה ומגבש המלצות. ככל הנראה ההמלצות הולכות להמליץ למדינות לקבוע חקיקה כללית של מס קבוע כזה או אחר על הפעילות הדיגיטלית. אנחנו צריכים לחכות להמלצות האלו, ואז כל מדינה תוכל לאמץ ולחוקק את זה אצלה. כרגע אנחנו פועלים על פי הפרשנות של הדין הקיים, שכולל גם התייחסות לפרשנות למושג 'מוסד קבע' שמקובל באמנות לשאלת חיוב המס של חברות זרות שפועלות בישראל באמצעות האינטרנט. בהתאם לחוזר, אנחנו עמוק בתוך הליכי הביקורות מול מספר חברות לא קטן ואני מניח שבחודשים הקרובים יוצאו שומות בהתאם".

 

גם לחברות הגדולות?

"אני לא נכנס לשמות".

 

איך ממסים ביטקוין?

 

הוצאתם חוזר בנושא ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים, אך עדיין יש קושי להמיר אותם ולשלם עליהם מס. איך לדעתך נכון להתמודד עם הסוגיה הזאת?

"ב־2014, בנק ישראל בשיתוף רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון הוציא נייר המזהיר את הציבור. הביטקוין הוא לא מטבע כמשמעות המונח בחוק בנק ישראל. יותר מזה, מבחינה כלכלית הביטקוין הוא סוג של השקעה. אנחנו לא קונים אותו כדי לקנות בסופר, אלא כמו נייר ערך בבורסה. לכן, לא רק שהחוק קובע שיש לחייב במס את עליית הערך שלו, כאשר מממשים אותו צריך לשלם עליו מס רווח הון. שמענו באחרונה שרשות המסים האמריקאית הצליחה לפצח את הביטקוין ולחבר את החשבונות לשמות של המחזיקים בהם. אנחנו הולכים ללמוד את הנושא. ברגע שנוכל לחבר בין החשבונות לבין האנשים עצמם יהיו לנו את כל היסטורית עסקאות הביטקוין שנעשו על השם שלהם".

 

מי שיחליף את אשר, כאמור, הוא ערן יעקב. עד לשנה שעברה שימש יעקב כמשנה לאשר, עד ששר האוצר משה כחלון מינה אותו לממונה על השכר. מי שהתמודדה מולו על התפקיד היתה מירי סביון, שמכהנת כיום כמשנה של אשר. "אני מאד שמח שהבחירה הסופית היתה בין בכירים מתוך רשות המסים, זה משדר תחושה של גאווה, תחושה של אמון חזק, בקרב העובדים, שהבכירים של הרשות שצמחו מלמטה ועברו מגוון תפקידים ומכירים את המערכת כמו את כף ידם הם אלה שראויים להוביל אותה", אמר אשר.

 

למה לא הארכת את הקדנציה שלך?

"סברתי שיש מקום לסיים ולהעביר את המקל לבא בתור. בחמש השנים האחרונות שינינו בצורה מהותית את הרשות והובלנו אותה לדרך הנכונה לאכיפה יעילה יותר, למאבק נחוש יותר, לטכנולוגיות, לשיפור הליכי עבודה, להגברת השירות לאזרח ועוד הרבה מאד נושאים שטיפלנו בהם. בכל נקודת זמן שלא תהיה תמיד יהיו פרויקטים שחלקם מתחילים, חלקם באמצע, חלקם בסיום. גם בעוד שנתיים מהיום היינו באותה סיטואציה. מכיוון שהמערכת כבר במקום הנכון, אני חושב שזה הזמן לפרוש ולאפשר לבא בתור להמשיך להוביל בדרכו את הרשות לשיאים חדשים".

 

מה דעתך על מסקנות ועדת קוצ'יק, שהמליצה להגביל את כוחה של רשות המסים בכל הקשור החקיקה?

"העמדה שלנו ברורה: לרשות יש הבנה מאוד משמעותית בנושא מדיניות מס. המטה שלנו כולל כמה חטיבות שעוסקות ביום־יום ומשקיעות מאמצים לגבש עמדות עקרוניות שחלקן מגיעות מהתובנות של השטח וחלקן מתייחסות לפעילות המאקרו־כלכלית בישראל. לכן רוב יוזמות החקיקה הן של רשות המסים. עם זאת, יש הרבה יוזמות אחרות שנעשו בשיתוף האוצר, לעתים באמצעות ועדה ציבורית שהיינו חברים בה. לדוגמה ועדות ששינסקי הראשונה והשנייה. אין ספק שלרשות המסים יש ידע וניסיון מקצועי רב, בייחוד ביישום של רעיונות שמגיעים מהשטח. רשות המסים היא הגוף היחיד שמתמודד עם הדברים האלה וזה יהיה פספוס גדול אם היא לא תהיה גורם מרכזי בגיבוש מדיניות המס של ישראל".

 

כבר לא אותה רשות מסים

 

התחושה בציבור היא שרשות המסים היא גוף מסורבל שנתקע בעבר. איך אתם מטפלים בזה?

"בחמש השנים האחרונות הקדשנו מאמצים לייעול המערכת מבחינה טכנולוגית. פיתחנו מערכות גדולות של ממשקים מקוונים שמאפשרים להגיש דו"חות בצורה מקוונת. כל מערכי המס עובדים היום בצורה מקוונת: המע"מ, הדיווחים החודשיים, הדו"ח המפורט, דו"ח הניכויים משכר שנתי, עסקאות מיסוי מקרקעין ומכס בין השאר. לצד הפרויקטים האלה, אנחנו מפתחים מערכות ניהול סיכונים לבחירת התיקים הטובים לביקורת ולחקירות".

 

בשנה שעברה התחלתם לעבוד על כריית מידע מהאינטרנט. כבר יש תוצאות לפרויקט הזה?

"אלו פרויקטים שלוקחים הרבה זמן. אנחנו בוחנים כל מיני כיוונים של כריית מידע, בין אם זה ברשתות חברתיות או באתרי מכירות של מוצרים ושירותים, גם בארץ וגם בחו"ל".

 

מה התוכניות ליום שאחרי הפרישה?

"קודם כל חופשה עם אשתי. נסע ככל הנראה לאילת ובפסח נסע עם הילדים לחו"ל. אחרי זה נבחן את האפשרויות שעומדות על הפרק, לאו דווקא בתחום המסים, אלא בכלל בעולם העסקים".

 

יכול להיות שתעזוב את תחום המסים?

"עוד לא החלטתי. אני כפוף כמובן לחוק הצינון כמו כל עובד מדינה, אבל כמו שאני מכיר את עצמי אני לא אחד שנשאר הרבה זמן בחופש ואני מניח שהפעילות העסקית תתחיל די בקרוב".

 

מה הדבר שהכי מרגיז אותך במערכת המס הישראלית?

"אחד הדברים שמרגיזים אותי מאד, כמו עוד הרבה אחרים, זה שיש אנשים שמשלמים מסים כמו שצריך, למשל ציבור השכירים אך לא רק. לעומתם, חלק מבעלי העסקים לא משלמים מסים כמו כולם. זה מרגיז, זה מעצבן. בסופו של יום הנטל של ההוצאה הציבורית שהולכת לחינוך, בריאות, תחבורה וביטחון נופלת בצורה לא שוויונית על כלל אזרחי המדינה. זה דבר שצריך להדיר שינה מעיני כל האזרחים במדינה, על מנת להביא לשוויון ככל שניתן גם בתחום הזה".

 

ההצלחות והכישלונות של משה אשר

יותר חוקים, פחות התייעלות

 

בסיכום קדנציה של חמש שנים כמנהל רשות המסים, אפשר לומר שמשה אשר הצליח במשימתו להרחבת ארגז הכלים של הרשות - אולי אפילו יותר מדי. הרשות הביאה בשנים האחרונות לחקיקה חדשה שמחמירה את הענישה על עבירות מס, מקלה את עבודת הרשות ומקשה על העלמת מס.

 

במובן זה, לאשר היתה רוח גבית משמעותית בארץ ובעולם כולו, על רקע מלחמה עולמית בהון שחור ובתכנוני מס. דווקא בכנסת הוא נתקל לעתים רבות יותר בחומות שהציבו לו חברי כנסת, והוא לא בהכרח זכה לגיבוי מצד שר האוצר במאבקים אלו. התוצאה היתה שכמעט בכל פעם שרשות המסים קידמה הצעת חוק, רק מחצית ממנה אושרה.

 

אשר היה בקשר הדוק למדי עם המגזר העסקי, כדי להבין את צורכי המשק. במקרים מסוימים זה היה חיוני, באחרים עלתה ביקורת כי הוא הולך יותר מדי לקראת מגזר זה. כך, למשל, אשר הסכים להעניק הנחה של 5%‑8% ממס דיבידנד לבעלי מניות מהותיים והגן בדיונים בכנסת על ההחלטה לפטור את קרן אייפקס ממס על מכירת תנובה, אף שהתמורה למשק מהעסקה הזאת אינה ברורה.

 

ההחמצה הגדולה ביותר של אשר היא דווקא מבית, בסוגיית איחוד האגפים של רשות המסים - סוגיה שמלווה את הרשות מאז 2004. איחוד כזה ייעל את עבודת הרשות, יצמצם בכוח אדם, יקטין את ההון השחור ויחסוך המון בירוקרטיה לאזרחים. אלא שבחמש השנים בתפקיד, הצעד היחיד שאשר הצליח לקדם בכיוון הוא הסכמה של הוועדים לפיילוט של משרד מאוחד - בתמורה לתוספת תקציבית של 9% לכל העובדים. טרם נקבע כיצד ואיפה הפיילוט יתבצע. אם מנהל הרשות הבא ערן יעקב רוצה ללמוד מהקדנציה של אשר, זה הצעד הראשון שהוא צריך לקדם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x