• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

התעשיינים גיבשו צעדי חירום כדי לעצור את היחלשות הדולר

נשיא ההתאחדות התעשיינים דורש ליישם תוכנית מיידית כדי לעצור את התחזקות השקל על חשבון הדולר. בין השאר מוצע להקים קרן שתספוג תנועות הון פתאומיות, למשל מאקזיטים. ועדת הכספים תדון בתוכנית בשבוע הבא

אדריאן פילוט 07:0611.01.18

התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בראשות שרגא ברוש, דורשות ממשרד האוצר ובנק ישראל להוביל באופן מיידי שורה של צעדים על מנת לעצור את התחזקות השקל.

 

 

 

לדברי התעשיינים שערי החליפין גרמו למגזר התעשייתי נזקים של 7.9 מיליארד שקל בשנה שחלפה, והמצב ממשיך את המגמה של בריחת המפעלים בישראל.

 

יו''ר ועדת הכספים משה גפני יכנס בשבוע הבא דיון דחוף בנושא, שבו יוצגו המהלכים שמבקש המגזר היצרני כדי לבלום את היחלשות המטבע האמריקני שנחלש ב־2017 בכ־10% לרמה של 3.44 שקל לכל דולר.

 

ל"כלכליסט" נודע כי במסגרת התוכנית שיציע ברוש תוקם קרן שתספוג תנועות הון פתאומיות באמצעות רכישת מט"ח באופן קבוע, ובהתאם להיקף התנועות. מדובר בעיקר מהכנסות מגיוסי הון ואקזיטים של סטארט־אפים שהסתכמו ב־2016 בכ־1.7 מיליארד דולר, ומהעברות חד צדדיות בהיקף של 9.5 מיליארד דולר.

 

 

עוד נודע כי האוצר יתבקש להטיל מס על תנועות הון לטווח קצר כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, כדי להגביל פעילות ספקולטיבית במטבע חוץ (מט"ח). האיחוד האירופי יטיל השנה מס המכונה "רובין הוד" למיסוי של עסקאות פיננסיות. לפי המודל של התעשיינים יוטל מס בשיעור של 5% על כל רכישת שקלים שתתבצע באחד מהאופנים הבאים: רכישה אלקטרונית (שלא במזומן או באמצעות כרטיס אשראי פרטי); באמצעות גופים פיננסיים (בנקים, בתי השקעות); רכישה במעל סכום שנתי שייקבע (מוצע: 100 אלף שקל). מנגד, מוצע גם מסלול פטור ממס לממירי מטבעות שעושים זאת לטובת פעילות ריאלית.

 

משקיעים מוסדיים לחו"ל

 

עוד מבקשים התעשיינים גבייה קבועה של מס רווחי הון במט"ח ממכירת חברות לחו"ל, גיוס כספים מחו"ל, הכנסות מיצוא של חברות ביטחוניות, העברות חד־צדדיות. כמו כן מוצע ליצור מנגנון בסמכות משרד האוצר ובהתייעצות עם בנק ישראל, שבו אחת לתקופה ייקבעו פרמטרים להמרה אוטומטית של הכנסות ממס חברות משקל למט"ח, בהתמקד בפעילות כלכלית שאינה רגישה לשינויים בשערי חליפין.

 

עוד צעד שעולה מהתוכנית הוא עידוד משקיעים מוסדיים להשקעה בחו"ל באמצעות שני מסלולים: הפחתת מס רווחי הון על השקעות פרטיות (באמצעות

הגופים המוסדיים וגם הבנקים); והנחיית המוסדיים להגדיל את שיעור הנכסים הזרים. במקרה זה, כל אחוז הגדלה יביא להגדלת האחזקות ב־3.5 מיליארד דולר. לפי נתוני ההתאחדות, שיעור החשיפה של המוסדיים הישראלים הוא כרבע מסך הנכסים, לעומת כ־81% בהולנד, כ־58% באיטליה, וכ־40% בשוויץ.

 

טיפול באפקט הפסיכולוגי

 

כמו בעבר גם הפעם מוצע להשתמש בחוב הדולרי של המדינה (כ־84% מסך החוב החיצוני) ככלי על מנת למתן את מגמת הייסוף בשער החליפין וזאת באמצעות גידור החוב.

 

מתחילת 2017 בוצעו עסקאות גידור דולריות בהיקף של 4% מסך החוב במט"ח, כאשר מוצע להרחיב את היקף הגידור ל־8% לפחות. התוכנית כוללת גם חלק הצהרתי המיועד לצורכי הסברה. "האפקט הפסיכולוגי על החלטות כלכליות הוא גבוה", נכתב בתוכנית. בהקשר זה מוצע כי שר האוצר ושר הכלכלה יכריזו כי שער השקל־דולר־יורו אינו ריאלי, יצהירו על מחויבותם לחיזוק היצוא הישראלי באמצעות סדרת צעדים אשר יביאו לפיחות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x