• תפריט
בארץ

אלון חסן החליט לנקום וגרר את הנמלים לסחרור

שלושה שבועות לפני סגירת ההרשמה לתפקיד יו"ר ההסתדרות הגיעה הנקמה על השעייתו של אלון חסן מהנמל. האיום לערוק מההסתדרות גרר אתמול את יו"ר ההסתדרות ושר התחבורה למתקפה הדדית חריפה

ליאור גוטמן ונעמי צורף 08:2402.02.17

בינואר 2015 השעתה הנהלת נמל אשדוד את יו”ר הנמל המיתולוגי אלון חסן מעבודתו, זאת על רקע החקירה שנפתחה נגדו בחשד לשוחד, מרמה, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה, ולאחר שלא קיבל את תמיכתה של הסתדרות העובדים. חסן לא עזב בשקט, וכעת, לדברי גורמים בהסתדרות, הוא זה שמושך בחוטים ומלבה את המאבק של עובדי נמל אשדוד ביו”ר ההסתדרות החדשה אבי ניסנקורן, בנסיונם לפתוח את הסכם המסגרת הקיבוצי כדי להבטיח חסינות מפיטורים לעובדי דור ב’ עם הקמת הנמל הפרטי (נמל הדרום) בעיר.

 

 

העובדים נאבקים בניסנקורן דרך הצטרפות להסתדרות הלאומית, שטוענת כי כ־700 מעובדי הנמל כבר חתמו על טפסי המעבר, מה שמאפשר לה להפוך לארגון היציג במקום. ניסנקורן, שעומד בפני בחירות לראשות ההסתדרות בחודש מאי הקרוב, יצא אתמול במתקפה חריפה על משרדי הממשלה בנסיון להשתלט על הסופה ואף איים בהשבתת המשק כולו. “הקמת שני נמלים פרטיים (האחד באשדוד והשני בחיפה - ל”ג) נעשית משיקול פוליטי ולא מקצועי”, אמר אתמול במסיבת עיתונאים שקיים ורמז כי שר התחבורה ישראל כץ בונה את הנמלים הפרטיים כדי לשבור את העבודה המאורגנת.

 

השר כץ, מצדו, ערך אתמול תדרוך נפרד בו אמר כי הוא לא מוכן לחזור לימי השביתות של תקופת היו”ר חסן. הוא אף הזהיר כי יש לו בקנה הצעת חוק האוסרת על השבתת תשתיות חיוניות - דוגמאת נמל אשדוד - וכי כל סכסוך עבודה יופנה אוטומטית לבורר חיצוני. “כלכליסט” מנתח את הכוחות הפועלים במאבק הזה. “אם מישהו רוצה לשבות נעשה הכל כדי למנוע את זה”, אמר. “השביתה לא תמנע את הקמת הנמלים החדשים. לא אתן לזה יד ואני מבקש מיו”ר ההסתדרות לגלות בגרות. לא אוותר, לא אתקפל ולא אכנע - הנורמות של אלון חסן לא יחזרו לנמל”. “כלכליסט” מנתח את הכוחות הפועלים במאבק הזה.

 

הצד של העובדים

חוששים מכניסת שותף

 

בסיור שקיים אתמול השר כץ באשדוד הוא טען כי החברה הסינית שבונה את הנמל הפרטי בעיר - שמועד פתיחתו נקבע לתחילת שנת 2020 - מקדימה את הלו”ז בתשעה חודשים. מבחינת 1,300 עובדי הנמל והוועדים, זה אומר כי עוד שנתיים וחצי יצמח לידם מתחרה רב עוצמה. על הרקע הזה, לפני כשמונה חודשים נחתם ברוב פאר והדר הסכם מסגרת קיבוצי בין המדינה לעובדים, לפיו 70% משכר העובדים הנוכחי יובטח למשך תקופה של עשור; הוועד יקבח מענק של כמיליון וחצי שקל לפעולת רווחה; תקודם הנפקת מניות מיעוט - כלומר יוכנס שותף פרטי - עד לרמה של 49%; והשקעה ממשלתית של כמיליארד שקל בציוד שייאפשר לנמל להתחרות בנמל השכן והפרטי.

 

 

אבל, משרדי התחבורה והאוצר עומדים בהתנגדותם לדרישה המרכזית של העובדים - הבטחת חסינות מפיטורים לעובדי דור ב’ של הנמל, שחוששים מצעדי ייעול של שותף עתידי שייכנס. זה מה שגרם לעובדים, לטענת גורמים בהסתדרות תוך הפעלת לחץ מצד אלון חסן, לאיים במעבר להסתדרות הלאומית. “אני אומר לשר התחבורה - תרים את הכפפה”, קרא אתמול ניסנקורן. “אמרת שהסכמים צריך לקיים, הבטחת שלא יהיו צמצומים, ואמרת שהנמלים יהיו איתנים. תדאג שההסכם הזה ייחתם תוך שבוע־שבועיים ויכלול ביטחון תעסוקתי, נמלים יציבים ושיקפות מלאה - ואנחנו נהיה פרטנרים”.

 

הצד של המדינה

מרכז אזורי

 

מנגד, המדינה מתנגדת בינתיים לדרישת העובדים לחסינות מפיטורים, כשלפי נינסקורן עצם המטרה בהקמת הנמלים החדשים היא פוליטית. למעשה, יש שטוענים שמדובר בסטארט־אפ ממשלתי לשבירת העבודה המאורגנת - שכן לא ברור למה מדינה כמו ישראל צריכה נמל באילת, שני נמלים באשדוד ושני נמלים בחיפה. השר כץ טען אתמול בסיור שערך כי המטרה בהקמת הנמלים הפרטיים היא להפוך את ישראל למרכז אזורי שיקלוט את כל הסחורות שמסתובבות בים התיכון, ויעשה מזה המון כסף.

 

“כל הטענות שגורמים עלומים מנסים להעלות כנגד תנאי העבודה לא נשמעו בזמן המשא ומתן”, אמרה אתמול מנכ”לית משרד התחבורה קרן טרנר, שמשתתפת באופן אישי בחלק מפגישות הנוגעות להסכם הקיבוצי. “כיום, אוניות ממתינות מחוץ לנמלי ישראל לפעמים שעות ולפעמים ימים, כשבעולם זה בדיוק הפוך. זה בא לידי ביטוי בהוצאות כספים גבוהות וזמני פריקה ארוכים וכל זה מתגלגל לעלות המוצר לצרכן”. עוד הוסיפה טרנר: “העתיד שלנו הולך להראות אחר לגמרי, ללא אי ודאות של הגעת סחורה. אני שמעתי על מפעלים שמחזיקים מלאים על הקרקע ופתיחת נמל חדש תהיה עולם חדש לגמרי”.

 

אבל כץ דווקא החליט לזרוק אתמול סוכריה לניסנקורן, כשרמז שהוא לא מבין מה פתאום ההסתדרות הלאומית דוחפת את האף שלה למשא והמתן המתנהל על ההסכם הקיבוצי. למעשה, שר התחבורה מנסה להרגיע את הרוחות ולהמנע משביתה.

 

הצד של ניסנקורן

בחירות ומורשת

 

כל העוד מעט הזה - עוד מעט יהיה פה נמל פרטי שישאיר את עובדי נמל אשדוד ללא ביטחון תעסוקתי, עוד מעט ההסתדרות הלאומית גונבת את אחד ממוקדי הכוח של ההסתדרות ועוד מעט בחירות על ראשות ההסתדרות - עובד על ניסנקורן, ומוביל אותו לאיים בהשבתה, כפי שכבר הבטיח במכתב ששלח ב־23 בינואר לשר כץ ולשר האוצר כחלון.

 

יואב שמחי, יו"ר ההסתדרות הלאומית יואב שמחי, יו"ר ההסתדרות הלאומית צילום: ברוך קוץ

 

מצד אחד, יש שיטענו כי מצופה מיושב ראש ההסתדרות לאיים בשביתה כללית במשק כשלוקחים ממנו את האיום המרכזי - זכות השביתה - כפי שרמז אתמול השר כץ כשסיפר על הצעת החוק שעומדת בקנה. אך מן הצד השני, לא בכדי גרר אתמול ניסנקורן את כל ראשי וועדי הנמלים לתדרוך שערך בלשכתו בתל אביב - הוא מנסה להראות שהוא עדיין בעל הבית על רקע הבחירות המתקרבות להסתדרות.

 

כרגע, לא נראה באופק מתחרה לניסנקורן על תפקיד היושב ראש. בעבר הוזכר שמה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ’, אבל זאת עוד לא החליטה.

 

אם כך, למה ניסנקורן משדר כל כך הרבה לחץ? הסיבות לכך מגוונות. ראשית, ניסנקורן נתקל לראשונה במציאות בה מישהו מזכיר את ההסתדרות הלאומית באותה נשימה יחד איתו. עבור מי שרץ לבחירה מחדש, הדבר האחרון שהוא ירצה זה להיזכר כמי שלקח תפקיד רק כי לא התמודדו מולו.

 

שנית, הטכנולוגיה עושה את שלה וארגוני עובדים מוצאים עצמם נאבקים מול הפרטת שירותים למזרח או ויתור על כוח אדם יקר לטובת מכונות. למשל את הנמל החדש באשדוד: זה יעבוד עם ציוד אוטומטי רובוטי שיכול, לפחות באופן תאורטי, לפעול 24 שעות ביממה בלי לבקש בונסים ובלי להקים ועד.

 

ככל שניסנקורן חלש, הסכמים קיבוצים לא יקבלו צווי הרחבה למשק, והצהרות כמו קיצור שבוע העבודה או העלאה עתידית של שכר המינימום ישארו רק כותרות יפות בעיתונים, ותו לא. כך, מה שניסנקורן יסגור יהדהד עוד שנים בכל החברות הממשלתיות: חברת החשמל על סף רפורמה, ברכבת הוקמו שתי חברות בת חדשות, מצבו של נמל חיפה לא יציב - וכל זה מבלי להזכיר את הדואר, התעשיה הצבאית או התעשיה האווירית. למעשה, ההסתדרות של ניסנקורן מנסה להמנע ממצב של אבדן זכות קיום.

 

הצד של חסן

טענות לנקמה

 

צלע נוספת בכל הסיפור הזה, צלע שלחלוטין לא ניתן להתעלם ממנה, היא כאמור אלון חסן. על פי גורמים בהסתדרות, חסן הוא כאמור זה שמתניע את ההתמרדות נגד ניסנקורן כנקמה על השעייתו מהנמל על רקע פרשת השחיתות בנמל.

 

במרץ האחרון הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתב אישום חמור נגד חסן ונגד מעורבים נוספים, המייחס להם מסכת של שחיתות בנמל אשדוד. חסן הואשם בשלל עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה ועוד. בספטמבר האחרון, דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את טענותיו המקדמיות של חסן והחל שלב ההוכחות בתיק. לפני כחודש, הורשע ונגזר דינו של יניב בלטר, שותפו העסקי של חסן. במסגרת הסדר טיעון, בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עליו עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, קנס של חצי מיליון שקל וחילוט של 2.9 מיליון שקלים.

 

על פי כתב האישום, חסן פעל יחד עם שוקי סגיס, מנכ”ל הנמל לשעבר, ועם יתר המעורבים “להפקת טובות הנאה אסורות לחסן ולמקורביו בהיקף כספי משמעותי מהפעילות התפעולית שהתנהלה בתחומי נמל אשדוד, וזאת על ידי ניצול מעמדו לקידום והשגת התקשרויות כספיות משמעותיות”.

 

האישומים נוגעים להתנהלות בתחומי הנמל בין השנים 2010-2014 ובין היתר נטען להתקשרויות כספיות פסולות לחברת דנה לוגיסטיקה, שבעליה, האחים בלטר, היו קשורים אל חסן קשר הדוק. עוד נטען, כי חסן וסגיס פעלו לכאורה בניגוד עניינים חריף לתפקידם הציבורי ובדרכי מרמה, כדי שחברת דנה לוגיסטיקה תקבל חוזים ועבודות מלקוחות מובילים בנמל.במקביל, חסן משמש כעד מדינה בתיק רונאל פישר. חסן הוא זה שחשף את פרשת פישר כשתיעד, בחסות מח”ש, כיצד עורך הדין מציע לו לסגור את התיק נגדו תמורת כסף. פישר אף תועד מקבל את הכסף מחסן, רגעים ספורים לפני שנעצר. פרשה זו אף מופיעה כסעיף בכתב האישום נגד פישר. בעקבות שיתוף הפעולה בין חסן למח”ש נחתם בין הצדדים הסכם עד מדינה ותמורת המידע שסיפק נסגרו שתי חקירות בשתי פרשות קטנות נוספות שבהן חסן היה חשוד.

 

על כל הרקע הזה, חסן מושעה מהנמל. כניסתו לתחומי הנמל אסורה והוא מקבל רק כמחצית משכר הבסיס שלו, ללא פרמיות ובונוסים. “הוא בבדרך לכלא והוא יודע את זה אז הוא מסיט את הדיון הציבורי ממה שקורה אצלו למה שקורה בנמל”, אמרו אתמול גורמים שנכחו במסיבת העיתונאים של ניסנקורן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x