• תפריט
בארץ

ראיון כלכליסט

שרגא ברוש חוצה את הגדר: "אני רוצה לאחד בין כל המאבקים החברתיים בישראל"

נשיא התאחדות התעשיינים מכה על חטא ומודה שייתכן כי עשה טעות כשהתעלם מהמחאה החברתית. בחודשים האחרונים הוא שוקד על הקמת תנועה שתחבר בין ארגונים אזרחיים, מאבקים חברתיים וכמובן גם תעשיינים

מיקי פלד ואסנת ניר 06:4912.01.17

"לא, אני לא הולך לפוליטיקה", כך מבטיח שרגא ברוש בראיון ל"כלכליסט". אבל ברוש לא צריך להיכנס לפוליטיקה כדי להיות פוליטיקאי. ברוש נושא בכמה וכמה תארים, ובהם נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, בנוסף להיותו הבעלים של שני מפעלים ולא מעט השקעות. זה שנים ארוכות הוא נחשב למי שדואג לייצג את האינטרסים של שולחיו, התעשיינים והמעסיקים הגדולים, בקרב פוליטיקאים ומקבלי החלטות. ובעוד כמה חודשים, הוא מקווה, הוא גם ייחשב לאחד ממקימי תנועה כלכלית־חברתית שתחולל מהפכה בישראל.

 

אולי זו הנכדה שנולדה לפני חצי שנה. אולי זה הגיל. אולי אלו המכות שהתעשייה המקומית ספגה לאחרונה, כמו סימון הסוכר במזון ורפורמת הקורנפלקס להוזלת מזון יבש מיובא. כך או כך, ברוש טוען שמשהו בו השתנה. בחודשים האחרונים הוא החל לאסוף סביבו שורה של עמותות וארגונים כדי לגבש ביחד תנועה חברתית גדולה בה כל אחד נאבק גם לטובת השני. תעשיינים לצד ארגוני נכים, קצינים במילואים וסטודנטים לטובת עניים.

 

אז שרגא ברוש הוא עכשיו גם מנהיג חברתי?

"אני לא צריך להיות מנהיג חברתי, אני חלק מהחברה ויכול להיות שהתעלמתי עד היום מחלק מסוים ממנה. באופן טבעי סדר היום שלי הוא לדאוג לתעשייה. המצב של התעשייה קשה ואני צריך להילחם עליו, אבל במקביל המוגבלים נלחמים על מקומות עבודה וערבים לא יכולים להשתלב במקומות עבודה, אלו שרוצים חינוך לא יכולים להגיע אליו כי אין להם את ה־24 אלף שקל לשלם למכללה ואנשים לא יכולים להגיע לדירה. כולנו באותה צרה ומי אומר שהצרה שלי יותר גדולה מזו של מישהו שאין לו דירה? אני אומר, בואו נעשה פה משהו אחר, והמשהו האחר הוא שאני אפסיק לדאוג רק לעצמי".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים צילום: צביקה טישלר

 

הנה, נקרתה בפניכם הזדמנות. בתור התחלה אתם יכולים לתמוך במאבק להעלאת קצבאות הנכים.

"רגע, בואו נעלה אלף מטר בגובה, אנחנו לא עוסקים בכמה כסף ניתן. ישבנו עם 25 ארגונים, לא כולל ארגוני מעסיקים, והחלטנו להתכנס עוד חודש וחצי ושננסה לייצר 2‑3 נושאים שמשותפים לכולם ועם זה נלך קדימה".

 

"אני לא נאיבי, אני כבר לא ילד קטן ומודע לסיכויים"

 

זו אולי הבעיה הגדולה ביותר עם התוכנית של ברוש. גם אם הוא מתכוון לכל מילה, היוזמה שלו עשויה להסתכם בעוד דו"ח שמציין את כל מה שלא עובד במדינה הזו ואת כל מה שצריך לשנות - ומזה יש די והותר. וגם אם דו"ח כזה אכן נחוץ, ספק אם שינויים דרמטיים במציאות הישראלית יכולים לקרות בלי לרדת לפרטים קטנים ולהיכנס עמוק לתוך הבוץ.

 

לדברי ברוש, הוא מודע לקושי הזה: "אני לא נאיבי, אני כבר לא ילד קטן. אני יודע שיש יותר סיכוי שזה ייכשל משזה יצליח, אבל אם יש אפילו 5% סיכוי להצליח, אני מרגיש מחויב לעשות את זה. אנחנו רוצים לעשות משהו אחר. כולנו כבר מבינים שהגורל של תוכניות הוא שהן יישארו לשכב במגירה".

 

כיצד תמנעו את זה?

"קודם כל נצא מהציניות. לדוגמה, בבוקר נכתוב לשר האוצר משה כחלון במודעה בעיתון איפה הוא צריך לשים את ה־15 מיליארד שקל עודפים שמצא. אם הוא לא יקשיב, נלך ביחד לעמוד אצלו עם דגלים. לא רק המסכנים יעמדו. כל פעם קבוצה אחרת. נלך ביחד".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן צילום: צביקה טישלר

 

עוד כמה חודשים נראה אתכם ומוחים יחד על צעדי האוצר?

"אם המחאה היא דרך הפתרון אז כן. אם המחאה היא לשכנע אז כן. אם זה לשכנע את התקשורת אז כן. רק אם נהיה חברה מגובשת ומאוחדת יותר, אוהבת יותר, נשרוד. אם לא, לא נשרוד פה".

 

מה לגבי ההסתדרות? יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הכריז שהוא רוצה להפוך אותה לתנועה חברתית.

"אם אני מרים עכשיו טלפון לאבי הוא יגיד לי אני איתך. ההסתדרות הם בסדר, זה שאבי אמר שהוא חברתי זה בסדר אבל בסופו של דבר הוא דואג לעובדים כמו שאני דואג למעסיקים".

 

"לא הפכתי לפתע להיות סוציאליסט"

 

היום, בוועידה של התאחדות התעשיינים בתל אביב, יפגוש ברוש את חבריו, שבוודאי ירצו לדעת מה ייצא להם מתחושת השליחות של הנשיא שלהם.

אז מה באמת יוצא להם?

"דאגה לאחר היא גם דאגה בעקיפין לתעשיין, כי בסופו של דבר אתה רוצה שבחברה שלך יהיו מקומות עבודה. לא הפכתי להיות סוציאליסט. מישהו צריך להיות יזם ומישהו צריך להיות עובד, ואני מסכים שהיזם גם צריך לקבל כסף על היזמות שלו אבל הוא גם צריך לדאוג לזה שלעובדים שלו יהיו תנאים טובים. זה לא בניגוד לתעשייה. אם הייתי עושה את זה במחאה אני חושב שהדו שיח בנושא של המזון היה טוב יותר. יכול להיות שהיינו מבינים את המפגינים מוקדם יותר".

 

טעיתם שלא הצטרפתם למחאה?

"אולי. יכול להיות שעכשיו הארגונים החברתיים וארגוני המעסיקים יוכלו לבוא יחד למדינה ולדבר בצורה משותפת על איך עושים פה חברה אחרת. יכול להיות שאז המדינה לא תוכל לעמוד בפנינו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x