שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

שפיר: "המדינה מסתירה מידע על מאות אלפי מחוסרי דיור". נציגי האוצר: "הח"כית מחפשת כותרות"

דיון בוועדת השקיפות בנושא דיור ציבורי התדרדר להטחת האשמות הדדיות בין יו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר לנציגי משרד השיכון והאוצר

אביב גוטר 17:5529.11.16

"המדינה משאירה את המידע בחושך כדי לא לטפל במאות אלפי מחוסרי דיור. מדינת ישראל עומדת מול מאות אלפי מחוסרי דיור העומדים בתור בצורך בסיוע וזכאות לדיור ציבורי ומסרבת לייצר תכני רצינית ומעמיקה לשינוי המצב", כך אמרה היום (ג') ח"כ סתיו שפיר בדיון שהתקיים בוועדת השקיפות בנושא שקיפות הנתונים בנושא הדיור הציבורי.

 

בישיבה השתתפו נציגים ממשרד האוצר ומשרדי הבינוי והשיכון ולטענתם כל הנתונים שנתבקשו להביא לקראת הדיון נשלחו מראש, אולם שפיר טענה כי נציגי האוצר לא מספקים תשובות לשאלות שנתבקשו לענות עליהם מראש. בין השאלות שנשאלו היו מה אורך חוזי השכירות לזכאים בסיוע, כמה מהזכאים לסיוע יצאו ממעגל העוני וכמה מהזכאים גרים ברחוב כי הם לא מוצאים דירה אולם נציגי האוצר ענו ששאלות אלה לא נבדקו. כ-12% מכלל הזכאים כלל לא מנצלים את ההטבה שמעניקה להם המדינה ולשאלה מהן הסיבות לאי מימוש הזכאות ענו באוצר כי הם מניחים שהם לא יודעים שהם זכאים לכך.

 

גורמים שהיו בדיון תהו מדוע סתיו שזימנה את הדיון לא נתנה לנציגת האוצר לדבר. לדבריהם, לא מדובר בפעם הראשונה שהדבר קורה אלא הפך לשיטה. "נוצר הרושם ששפיר מחפשת כותרות על גב הפקידים. היא גוררת לוועדה פעמיים בשבוע גורמים מקצועיים שנאלצים לעבוד כמה ימים רק כדי לגבש את הנתונים ששפיר מבקשת, ובסוף היא משפילה אותם ולא נותנת להם להוציא מילה מהפה".

 

על פי הנתונים, שהגיעו לידי "כלכליסט", כ-156 אלף משקי בית מקבלים סיוע במימון שכר הדירה, רבע מסך משקי הבית המתגוררים בשכירות. שבשנת 2007 הנתון עמד על כ-136 אלף משקי בית ונתון זה עולה מדי שנה באלפי משקי בית. מתן סיוע בשכר דירה מותנה עם הצגת חוזה שכירות כאשר גובה הסכום מותנה בקריטריונים שונים. על פי משרד האוצר והשיכון סכום הסיוע הממוצע עומד על 900 שקל למשק בית.

 

 צילום: עמית מגל

 

על פי הנתונים היצע הדירות במאגר הדיור הציבורי עומד נכון להיום על 57 אלף דירות, כאשר 2,500 משקי בית ממתינים לדיור ציבורי. במהלך השנה האחרונה נרכשו

למעלה מ-1,000 דירות לטובת זכאי הדיור הציבורי, זאת בעוד שבחמש השנים האחרונות נרכשו עשרות בודדות של דירות כאשר בשנת 2014 נרכשו 6 דירות בלבד. התקציב לרכישת דירות מגיע מארבע מקורות עיקריים: קרן הדיור הציבורי (900 מיליון שקל), כספי תקציב (150 מיליון שקל), מכירת 'פרזות' (130 מיליון שקל) ומכירת מתחם הגדנ"ע בתל אביב על ידי החברה הממשלתית דירה להשכיר לטובת דיור להשכרה ארוכת טווח (70 מיליון שקל).

 

סמנכ"ל משרד השיכון רונן כהן אמר: "בכדי לשנות את המצב של הדיור הציבורי יש צורך בתוספת של 3 וחצי מיליארד שקל בשנה שיאפשרו רכישת דירות נוספות לצורך דיור ציבורי וזה כמובן לא יקרה אז אנחנו את המיטב עם הסכום שהממשלה מקציבה לנושא". גורמים במשרד השיכון אף הוסיפו כי הטענה שהועלתה במהלך הדיון כי אין תכנית אסטרטגית לסיוע בדיור ציבורי אינה נכונה וניתן לראות כי במהלך השנה וחצי האחרונות היקף הטיפול והסיוע שמקדישים משרדי הממשלה ובראשם משרד השיכון גדלו בעשרות מונים מכפי שפעלו ממשלות קודמות.

 

שפיר. טענה כי למדינה אין תוכנית רצינית להתמודד עם מספר מחוסרי הדיור. פקידי האוצר התלוננו: "היא מזמנת אותנו לדיון ולא נותנת להוציא מילה מהפה" שפיר. טענה כי למדינה אין תוכנית רצינית להתמודד עם מספר מחוסרי הדיור. פקידי האוצר התלוננו: "היא מזמנת אותנו לדיון ולא נותנת להוציא מילה מהפה" צילום: חגי הירשפלד

"אי אפשר למצוא דירה להשכרה ב-600 שקל לחודש"

 

במהלך הדיון עלתה סוגיית ההשפעה על מחיר שכר הדירה שמשלמים זכאים המקבלים סיוע וכיצד זה משפיע על שכר הדירה. אזרחים המקבלים סיוע בשכר הדירה שהשתתפו בדיון אמרו כי הסכום שהם מקבלים אינו מספיק להם לשכור חדר. אחת המשתתפות אף אמרה: "אני מקבלת 600 שקלים לחודש כסיוע בשכר דירה. אין אף דירה שאני מסוגלת לשכור בסכומים המגוחכים הללו. בנוסף, אני נאלצתי לשבור תהליך גמילה ארוך מסמים על מנת לעמוד בקריטריונים לקבלת הסיוע".

 

שפיר חיזקה את טענתה במחקר של נעם סומן ודורון סייג מבנק ישראל אודות "התחלקות הסיוע בשכר דירה בין שוכרים למשכירים – המקרה של סטודנטים במרכז ירושלים". המחקר בחן סטודנטים שקיבלו מלגות לעודד התחדשות עירונית במרכז ירושלים ותוצאותיו מעידות על עלייה בגובה שכר הדירה למלגאים. כמו כן המחקר מצא כי גם שכר הדירה ששילמו אלו שאינם מלגאים עלה שיעור גבוה יותר מכפי שעלה למלגאים.

 

אולם במשרד האוצר מסבירים כי מדובר במחקר שאינו משקף את הבעיה בהם מצויים זכאי הסיוע בשכר הדירה, שכן המחקר מצביע על אוכלוסייה ידועה של מלגאים ומסבירים כי העלייה בגובה שכר הדירה נובע מאינפורמציה מלאה על השוכרים. כלומר, מתן המלגות היה גלוי לציבור הרחב וכשמשכירים נועדו עם שוכרים הפוטנציאלים, הם ידעו שהם סטודנטים ולכן העלו את גובה שכר הדירה. באוצר מסבירים שאוכלוסיית המלגאים שנבדקה שונה מאוכלוסיית הזכאים לסיוע בשכר משום שמתן הסיוע ניתן באופן דיסקרטי ומשכירים לא יכולים לדעת האם שוכר פוטנציאלי זכאי לסיוע בשכר דירה.

 

סתיו שפיר מסרה בתגובה: "התתחמקות האוצר ממתן תשובות רציניות לוועדה מוכיחה את הבעיה: הם מעולם לא בדקו באמת איך צריך לסייע לעשרות אלפי משפחות הדיור הציבורי. הם לא ערכו את המחקר המינימלי בנושא, ההחלטות התקציביות שלהם מתבססות על אפס ידע מקצועי. מעציב לראות שעובדת מדינה בעלת אחריות כבדה לפתרון מצוקת הדיור, יושבת בחדר אחד עם אנשים שסיפורי החיים שלהם הם מהמזעזעים והכואבים שנשמעו במשכן הכנסת, אבל במקום לתת להם תשובות רציניות היא מנסה לברוח מהדיון תוך שימוש בתירוצים ובמשחקי כבוד. במשרד האוצר שוכחים לפעמים שהם עובדים אצל הציבור ולא ההיפך. הם מחוייבים להגיע לוועדות הכנסת עם נתונים רלוונטיים ולספק מידע מקצועי, לקחת חלק בדיון הגון ואינטליגנטי, ולא לברוח מאחריות ולעוות את המציאות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x