"במשרד האוצר לא מבינים את שוק השכירות בישראל"

בנוסף יוצא אקשטיין כנגד החלטתו של שר האוצר משה כחלון להטיל מס נוסף על המחזיקים יותר משלוש דירות. על פי התוכנית של כחלון, יוטל מס חודשי של 1% משווי כל דירה להשקעה, מלבד שתי הדירות הראשונות, עד לתקרה של 18 אלף שקל לשנה עבור כל דירה.

לדברי אקשטיין, מדובר בשגיאה קשה. "כמו תוכנית מחיר למשתכן שרק מעניקה סובסידיה לביקוש, פעולות האוצר מראות על חוסר הבנה בכלכלה אורבנית. נראה שבאוצר לא מבינים את הקשר בין שוק השכירות לשוק הבעלות. בזה שמטילים מס על מי שמחזיק בדירה נוספת להשכרה, מטילים חלק גדול מהמס על השוכרים. מדובר במס שיעלה את מחיר השכירות. המהלך לא ישנה את הביקוש לדירות מגורים גם מצד הרוכשים ובוודאי שלא מצדם של השוכרים".

פרופ' צביקה אקשטיין צילום: עמית שעל

הקשר בין מרכז לפריפריה

ישראל מתאימה בצורה מדויקת לתיאוריה הכלכלית שלפיה יש מרכז גיאוגרפי אחד, שבו המחיר למ"ר הוא הגבוה ביותר ומשם המחירים רק הולכים ויורדים. אקשטיין טוען כי "אין בתקציב דברים משמעותיים לפיתוח תשתיות במרכז הארץ, פיתוח אזורים סביב כביש 4, מרכז תל אביב ומרכזי הערים האחרות במרכז. ללא הגדלת ההיצע באזור המרכז מחירי הדיור יישארו גבוהים".

אקשטיין הביע אכזבה גם בנוגע ליתר תוכניות התקציב. לדברי,ו "אנחנו מדברים עם האוצר. ברמה העקרונית אין חילוקי דעות — הבעיה היא שיפור הפריון, אבל בתקציב אנחנו לא רואים רפורמות או צעדים דרמטיים בתחום של שיפור הפריון וצמצום העוני".

תקן לחינוך לא אקדמי

אקשטיין מתייחס לתוכנית שהיתה בטיוטת חוק ההסדרים שלפיה יוקמו 4–5 מכללות טכנולוגיות גדולות דרך איחוד המכללות הקיימות שיזכו לתקצוב מוגבר. באופן אבסורדי מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד התפאר בנוגע למהלך המתוכנן בכנס של מכון אהרן לפני כמה חודשים, והציגו כמהלך שיעודד צמיחה, עד שברגע האחרון נגנזה התוכנית מחוק ההסדרים.

"ציפינו לרפורמה כוללת בהכשרה של הנדסאים ושל כל מי שלא הולך לאקדמיה, שזה יותר מ־50% מהאוכלוסייה. הצענו תוכניות מפורטות, אך האוצר הציע רק שינוי קטן במכללות, וגם השינוי הקטן הזה לא יקרה מפני שאין לו היתכנות פוליטית", טוען אקשטיין.

לדבריו, "זו שגיאה להציע משהו קטן, חסר חשיבות. זה מתעסק רק בפן הטכנולוגי. מה עם לקדם מהלך של בניית ראייה רחבה יותר הכוללת תקנים לחינוך שאינו אקדמי. מדובר ב־56%–60% מהמשק, תנו לו בשורה. זה כמו שיש חדר מלא לכלוך. מנקים פינה ואומרים טוב, אני אשן שם. ואגב, זה בכלל לא לנקות את הפינה. זה יגדיל את ההשכלה? לזרות חול בעיניים זה יותר גרוע מלא לעשות כלום".

הפחתת מס החברות והטבות המס לחברות הבינלאומיות הן דבר שיביא לשיפור הצמיחה, לדעתך?

"במקום לטפל בצורה בסיסית ארוכת טווח, מורידים באופן זמני אחוז אחד ועוד אחוז. לא חושבים מה קורה עם מס החברות של ייצור מקומי. אין איזון. אנחנו תומכים בהפחתת מס חברות, אבל יחד עם השוואת מס חברות בין ייצור מקומי ליצוא. הכיוון של הממשלה הוא נכון, אבל שוב, הוא צעד קטן בלי לסמן מטרה ארוכת טווח. פה אני חושב שהממשלה צריכה לעשות יותר כדי להשוות את המס במשק, תוך מתן תשומת מיוחדת לחברות הבינלאומיות".

הצעדים שיעזרו לחלשים

אקשטיין מגלה תקיפות רבה יותר בנוגע להפחתה במס הכנסה האמורה לטענת האוצר לעודד צמיחה דרך הגדלת הצריכה. לדבריו, "להפיכת מס ההכנסה לפרוגרסיבי יותר אין שום אפקט על הצמיחה או על הפריון. הדבר לא יגדיל את הצריכה במשק. היו יכולים לקחת את הכסף הזה לפרויקטים מעודדי צמיחה שיעזרו לאוכלוסייה חלשה כמו הרחבת מס הכנסה שלילי. ניתן גם היה להגדיל את הסבסוד בתחבורה הציבורית. שני הצעדים האלו יעזרו לאוכלוסיות החלשות הרבה יותר מהורדת מס הכנסה לחמשת העשירונים העליונים".

לדברי אקשטיין, בהשוואה בינלאומית, עול המיסוי על העשירון העליון גבוה היום בהרבה מזה שמושת על יתר העשירונים. "רמת הפרוגרסיביות שקיימת במשק, בין העשירון העליון לעשירון השביעי, היא מהגבוהות בעולם, יש גבול כמה אפשר לעשות את זה. גם העשירונים ה־5–7 מקבלים שירותים, וצריכים לשלם על זה. יש גבול כמה צריך להשית על העשירון העליון".

אחד הדברים שהאוצר התהדר בו הוא הפחתת הנטל הרגולטורי בתקציב. אתה צופה שזה ישפר את הפריון?

"לדעתנו מה שעושים באוצר מאוד קטן, וגם אם זה יצליח תהיה לו השפעה מינורית".