• תפריט
בארץ

"הפרה החולבת של יהדות הגולה התייבשה"

יו"ר ויצו העולמית רבקה לזובסקי דורשת מהמדינה להכניס את היד לכיס ולבנות יותר מעונות לגיל הרך. "ישראל צריכה להבין שאי אפשר יותר להסתמך על הושטת היד לתרומה"

תנועת ויצו — הגוף המספק שירותי רווחה וחינוך בהיקף של כ־800 מיליון שקל בשנה ומפעיל 184 מעונות יום לגיל הרך — סובלת מצניחה של 30% בהיקף התרומות שמגיעות אליו בשבע השנים האחרונות, בין היתר כתוצאה מהקשחת מדיניות הוצאת הכספים בכמה ממדינות אירופה, קנדה וארה"ב. מלבד זאת, העלאות שכר המינימום בשנים האחרונות מעיבות אף הן על היקף השירותים שביכולתה לספק. פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר הנהלת ויצו העולמי מאז 2012, מציגה את ההתמודדות עם האתגרים הכלכליים העומדים לפני התנועה.

 

נהוג לראות בוויצו גוף שנהנה מגב של תרומות. זה לא כך יותר?

"התקציבים שלנו הולכים ומצטמצמים, וכשיש תרומות הן צבועות לפי רצון התורם ולא הולכת למימון פעילות שוטפת. אם תורם מתנה תרומה בכך שתלך לבית כנסת, נגיד לו לא? אלא שבמקביל צריך לשלם גם למטפלות".

 

The Leaders 3 - פרויקט הסטודנטים של כלכליסט והמכללה למינהל

 

למה קשה כל כך להתקבל למעונות של ויצו?

"צריך שיהיו יותר מבנים. חסרים 600–700 מעונות כדי לענות על הביקוש בישראל. אנחנו נתונים ללחצים ממש בלתי נסבלים להכניס ילדים למעון. תורמת שתרמה מיליון שקל להקמת מעון רוצה להכניס נכד למעון ויצו עכשיו, אבל אין מקום! לא אנחנו קובעים מי ייכנס, אלא ועדה של משרד הכלכלה. יש מי שלא מאמינים שאנחנו לא יכולים לעשות פרוטקציה, אבל אנחנו באמת לא יכולים. רק אחרי שהוועדה מחליטה אפשר לשכנע בנוגע ל'מקרים חריגים', אבל זה באמת באחוזים אפסיים. גם ילדים של עובדות פה עומדים בתור".

 

מימין יו"ר ויצו העולמית רבקה לזובסקי וסטודנטית שי למפל מימין יו"ר ויצו העולמית רבקה לזובסקי וסטודנטית שי למפל צילום: אוראל כהן

 

מדוע ויצו לא בונה עוד מעונות, כמו שעשתה בעבר?

"הנה דוגמה מובהקת: ניגשנו למכרז להפעלת מעון ברשות מקומית, וכשזכינו הרשות אמרה: 'יופי, עכשיו שימו חצי ממה שאנחנו השקענו'. למה? מאיפה נוציא? המצב מעוות לחלוטין.

 

"צריך להבין שהפרה החולבת שנקראת יהדות הגולה הולכת ומתייבשת בגלל התבוללות. יש נישואי תערובת כמעט בכל משפחה יהודית, יש דור שרואה בישראל כלכלה עשירה ותוססת וזקוק לכסף לצרכים מקומיים כמו החינוך היהודי שם והצורך באבטחה על רקע האנטישמיות הגואה. יש להם שם צרות משלהם. צריך להפסיק את מדיניות פשיטת היד. אנו צריכים להיות ארגונים שעובדים עם ממשלות ורשויות מקומיות. אם תבואנה תרומות — מה טוב, אבל אי אפשר יותר להתבסס עליהן כדי לממן את הלחם".

 

את מתארת מצב של ארגון שצריך לחשב מסלול מחדש.

"לא רק אנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש, גם המדינה צריכה להבין שאי אפשר להסתמך עוד על הושטת היד לתרומה".

 

המעונות הם התחום המכניס ביותר של ויצו. הכנסות ויצו מהפעלתם עומדות על כ־370 מיליון שקל בשנה (סבסוד ממשלתי ותשלומי הורים), שהם מחצית ההכנסות של ויצו, והרווח הנקי מהם מגיע לכ־18 מיליון שקל. 25% מההכנסות מגיעים מהפעלת מוסדות חינוך כגון כפרי נוער ובתי ספר מיוחדים לנוער בסיכון, ו־10% מתחום הרווחה, כמו הפעלת מקלטים לנשים מוכות, מרכזים לטיפול באלימות ובתים חמים לנערות. העלאות שכר המינימום פגעו ברווחי התנועה, ואת 2014 סיימה התנועה בגירעון של 2.8 מיליון שקל.

 

ויצו תגווע?

"אין מונח כזה בטרמינולוגיה של ויצו. היא תצמצם שירותים, יהיו פחות קורסים לדירקטוריות ופחות מעונות. ניתן פחות, אנחנו לא חייבים, הממשלה חייבת".

 

עד כמה מוצדק הקיום של ויצו היום?

"מדובר בעזרה לזולת בעשרות מוסדות. שוויון הזדמנויות מתחיל עוד לפני שמגיעים לחינוך הפורמלי, ואנו מאפשרים לשלוח ילדים למעון מסובסד כדי שאף אחד לא יישאר מאחור".

 

אילו מסלולים לקידום נשים יש לכם?

"אנחנו פועלים לקידום מעמד האשה בין היתר על ידי הכשרת נשים בקורסים לתעסוקה, למנהיגות, ויש לנו גם קורס דירקטוריות. נשים הן תמיד בייצוג חסר בעמדות המפתח במשק, וזה עוזר להן מאוד להשתלב. יעל גרמן, לשעבר ראשת עיריית הרצליה; מיטל להבי, שהיתה סגנית ראש עיריית תל אביב; ועדינה בר שלום, הבת של הרב עובדיה יוסף — נמנות עם הבוגרות של הקורסים שלנו".

 

מהם מוקדי העשייה שלכם?

"אגף המעונות לגיל הרך הוא חלק הארי בפעילות, לאחר מכן החינוך העל־יסודי (הפנימיות וכפרי הנוער) עד י"ב, ואנו מפעילים גם מרכזים קהילתיים, ובמסגרת זו תומכים גם בניצולי שואה".

 

האם הגיוון הזה בעשייה לא מקשה עליכם לגייס תרומות?

"לנו יותר קשה, אבל לתורמים יותר קל, כי כל אחד יכול למצוא אצלנו תחום על פי טעמו".

 

יכול להיות שהיוצרות התהפכו ויש קהילות שתמכו מסורתית בישראל וכעת הפכו לנזקקות בעצמן?

"זה איזון כזה. בצרפת למשל בכל יום מכים ילד יהודי שהולך לבית ספר, אז עכשיו הם הולכים בלי כיפות, מסירים את הפיאות. יש קהילות ששולחות אפס תרומות. בצרפת — אם הכסף הולך לשמירה על מוסדות יהודיים — אנחנו לא נקבל את התרומות. אם במדינה מסוימת יש חוקים חדשים נגד הוצאת כספים — לא נקבל את התרומות. היום לבוא ולבקש תרומות כדי להחזיק פעילות כאן זה אפילו צורם כשלקהילות היהודיות בגולה יש צרכים".

 

נשארנו רק עם הדוד העשיר מאמריקה?

"גם שם לא הכל ורוד".

 

המאבק ההסברתי שישראל שרויה בו פוגע ביכולת לגייס תרומות?

"ראיתי נוער יהודי מפגין נגד מדינת ישראל, מניף דגלים של פלסטין בפסטיבל כלשהו. הוא חשוף לשטיפת מוח. גם התעמולה של הערבים עושה שמות. היום נשות ויצו הן השגרירות הכי טובות של ישראל ועושות את זה באופן טבעי. אחד השגרירים של ישראל בעולם ניגש אליי ואמר לי: 'ויצו והפילהרמונית הם הייצוג הטוב ביותר של ישראל. תדברי על הפעילות שלכם, אל תדברי על פוליטיקה ולא על הקונפליקט'".

 

איך ישפיע עליכם המעבר ממשרד הכלכלה למשרד החינוך?

"לאן שיעבור יעבור, ובלבד שהארגון יהיה במשרד שנותן מענה לצרכים. ארגונים כמונו יכולים להפעיל מעונות בידע העצום שצברנו, אבל בנייה, תקציבים, תקנים — כל זה שייך לממשלה, והיום זה דחוף מאוד".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x