מבלימת מיץ ועד אנטי לחלב סויה: כך שם מכון התקנים רגליים למתחרים זרים

יוזמת ממשלת ישראל להוריד את מחירי המזון באמצעות פתיחת השוק ליבוא נתקלת בקשיים מהותיים הנובעים מהבדלים בין תקני האיכות המקומיים לבינלאומיים, המונעים הגעת מוצרים בינלאומיים מצליחים לשוק המקומי. זה שלוש שנים נמצאת התקינה בתהליך שינוי שיאפשר אימוץ של תקני איכות בינלאומיים, אך תהליך זה מתנהל באטיות רבה. מעבר לכך, היבואנים מתרעמים על כך שבקרב הוועדות במכון התקנים האחראיות על אימוץ או ביטול תקנים יושבים נציגיהם של היצרנים הגדולים, וחוששים כי הם עלולים להשפיע על ההחלטות בהתאם לאינטרסים של שולחיהם.

 בשבוע שעבר נחשף הצרכן הישראלי לדוגמה בולטת לקשיים שיוצרים ההבדלים בתקינה, לאחר שקטשופ היינץ הבינלאומי המשווק בישראל נדרש לשנות את שמו ולהפוך ל"מתבל עגבניות". זאת מאחר שהתקן הישראלי קובע כי להגדרה קטשופ עונה רק רוטב ששיעור רכז העגבניות בו גבוה מ־10%. כך, אף שחברת היינץ המציאה את קטשופ היינץ ב־1875 והפכה אותו למותג הקטשופ הנמכר ביותר בעולם, הוא לא יוכל להיקרא קטשופ בישראל. 

חברת דיפלומט, שהיא היבואנית הרשמית של מותג היינץ בישראל, תוכל לשנות בסיוע החברה הבינלאומית את הכיתוב על פני האריזות, אך המהלך עלול לבלום לחלוטין יבוא מקביל של המותג לישראל. עד עתה יכול היה יבואן או קמעונאי לרכוש כמות גדולה של קטשופ היינץ באירופה במחיר נמוך, לייבאה לישראל ולהוריד את המחיר לצרכן — כפי שנעשה בחודשים האחרונים עם פסטה ברילה, סכיני הגילוח של ג'ילט ומשחות השיניים של קולגייט. כעת האפשרות הפכה למוגבלת יותר, שכן על בקבוקי היינץ בכל העולם כתובה המילה האסורה "קטשופ".

עם זאת במכון התקנים, שהנו הגוף המופקד על איכות במדינת ישראל מתוקף חוק מ־1953 והקובע סטנדרטים המחייבים מוצרים המופצים בישראל, החליטו לאמץ את התקן האמריקאי לקטשופ תוך שינויים מתחייבים. כך שבסופו של דבר ניתן יהיה לכנות את מתבל העגבניות היינץ בישראל בשם "קטשופ".

נותנים לחתול להחליט למה לקרוא שמנת

תחום התקנים מצוי בתקופת מעבר, אחרי שב־2012 הוחלט לבחון את כל התקנים במטרה לבצע שינוי שבמסגרתו יאומצו תקנים בינלאומיים שיחליפו את התקנים הישראליים. 75% מהתקנים למזון בארץ מצויים כעת בשלב מעבר זה. אלא ששינוי תקן הוא תהליך ארוך, שמתחיל בבדיקה מקיפה של התקנים הקיימים לאותו תחום על ידי ועדת מומחים המכונה הועדה הטכנית. בוועדה זו יושבים נציגי גופים שונים כיצרנים וארגוני צרכנים. 

מנכ"ל מכון התקנים אלי שטיין

אם חברי הוועדה לא מגבשים הסכמה, הנושא עובר לדיון בוועדה המרכזית. גם אם הושגה הסכמה והממונה על התקינה מקבל מהוועדה המלצה לשינוי התקן, ניתן לערער על ההמלצה. אם הוועדה הטכנית לא מוצאת תקן בינלאומי חלופי, היא רשאית להמליץ על ביטול התקן.

בקרב היבואנים ישנה תרעומת רבה על כך שבוועדות התקינה השונות יושבים נציגי היצרנים הגדולים. כך, לדוגמה, הטכנולוגית הראשית של החטיבה הקולינרית באסם, סיגל דולב, חברה בוועדת המומחים של מכון התקנים הממליצה למכון בנושא הקטשופ (אם כי היא הצטרפה לאחר קבלת ההחלטה). בוועדת החלב של המכון מכהן כיו"ר המדען הראשי של תנובה זאב פייקובסקי, ולצדו חברים בה גם מנהל הפיתוח והמחקר של טרה מיכאל אוזן והמדען הראשי של שטראוס מוטי סגל.

שר הכלכלה הקודם נפתלי בנט. הורה לשנות את הסעיף הנוגע ליבוא חלב סויה - אך לא נענה צילום: אוראל כהן

"כללי התקנים קובעים כיצד מקימים ועדות מומחים", אומרים במכון התקנים. "קיימת דרישה כי חברי ועדות המומחים יהיו בעלי מקצוע או בעלי ניסיון, אך לא קיימת דרישה שהם לא יהיו בעלי עניין. הדגש הוא כי חברי ועדות המומחים יתמצאו היטב בנושא שעליו דן התקן שהוועדה אמורה לנסח.

"מעורבות של בעלי עניין בכלל ושל יצרנים בפרט קיימת בכל התקינה בארצות המפותחות. מי שמצוי בעולם התקינה יודע שללא שיתוף היצרנים בנושאים המיוחדים שבהם הם עוסקים, לא מתקיימת תקינה כלל. לוועדות המומחים אין סמכות לאשר סופית את התקנים. סמכויות אלו נתונות לוועדות טכניות שעל החלטותיהם יש זכות ערר לוועדות המרכזיות הרלבנטיות".

שר הכלכלה הורה, בוועדה בחרו להתעלם

תהליך שינוי התקנים אורך זמן רב ונראה כי הוא מתנהל בעצלתיים, ומשאיר על כנם תקנים שתרומתם ליצרנים המקומיים ברורה. כך, אחד התקנים שהוועדה במכון המליצה לבטל אך טרם התקבלה החלטה סופית בעניינו, הוא תקן האוסר הימצאות ציור של פרי על אריזות משקאות מיץ, שרכיב תרכיז פרי בהם הוא פחות מ־10%. מאחר שעל חלק גדול מאריזות המיצים המיוצרים בחו"ל מופיע ציור פרי, התקן מצמצם משמעותית את המיצים הניתנים ליבוא לישראל ומשאיר את השליטה בשוק זה בידי היצרנים המקומיים.

תקן אחר אוסר את הופעת המלה "חלב" על אריזות מוצרים שאינם מכילים חלב יונקים. קביעה זו עוצרת יבוא תחליפי חלב מהצומח שנכתב עליהם חלב סויה, חלב אורז או חלב שקדים. משקאות חלב צמחי אלה מכונים ברחבי העולם חלב, ונמכרים במחירים נמוכים מאלו הנגבים מהצרכנים הישראלים, שהתרגלו לשלם 20–10 שקל לליטר.

שינוי התקן באופן שיאפשר את יבוא מוצרים אלה עלול לפגוע בתנובה, המייצרת משקה סויה. לפני כחצי שנה הורה שר הכלכלה הקודם נפתלי בנט לממונה על התקינה במשרד הכלכלה לפעול לשינוי הסעיף בתקן המונע יבוא חלב סויה. מהלך זה היה נותן מענה לא רק לקהל הטבעוני המתרחב אלא גם לציבור הרגיש ללקטוז.

לטענת גורמים בסביבת בנט, הנחייתו ניתנה לאחר שמכון התקנים, שהיה אמור לדון בשינוי התקן לבקשת משרד הכלכלה, לא קיים דיון מעמיק בעניין ולא קיבל החלטות. בעקבות כך העריך בנט כי נציגי המחלבות החברים בוועדת החלב ממסמסים את שינוי התקן ולכן נדרשה ההוראה.

אך גם לאחר מתן ההוראה הוחלט שלא לשנות את התקן, בטענה שמלבד בחינת המקובל בעולם הוועדה הטכנית בוחנת גם את ההיבט הבריאותי. הוועדה בחנה את תקן חלב הסויה בעולם ומצאה שיש מדינות המאשרות לקרוא למוצר חלב ואחרות שבהן הדבר אסור. בעקבות כך החליטה הוועדה להיצמד לחקיקה האירופית האוסרת על כינוי משקאות אלה בשם חלב, ובכך למעשה בלמה את הגעת המוצרים לישראל.

אלא שהתקנים שנועדו לבלום מוצרים באיכות נחותה עוברים לעתים שינוי הפוך, שבאורח פלא פועל אף הוא לטובת היצרנים המקומיים הגדולים. כך לדוגמה מהלך להפיכת התקן הישראלי לגלידה לתקן אירופי צפוי לשדרג גלידות שהתקן הקיים מחשיבן לנחותות מבחינת הרכב החומרים שלהן.

את העבודה על התקן החדש שיזמו משרד הבריאות ומכון התקנים מובילה ועדת מומחים בראשות דני רז'נסקי, טכנולוג המזון של גלידות שטראוס שבבעלות יוניליוור. במכון התקנים טוענים כי תקן הגלידה עדיין מצוי בדיונים הבוחנים התבססות על התקן האירופי בטענה שהמגוון ושמות המוצרים בארץ ובאירופה דומים. אם לא תתקבל הסכמה, הרי שהדיון יעבור לוועדה המרכזית.