שוק השכירות ירוויח מטריבונל
ברחבי העולם נפוצים כלים לפתרון סכסוכים בין משכירים לשוכרים מחוץ לכותלי ביהמ”ש. בישראל התנאים עוד רחוקים מלאפשר זאת
בשוק השכירות הישראלי הפרוץ, בעיות שמתעוררות בין שוכרים למשכירים נפתרות, אם בכלל, בבתי משפט. התנהלות פוגענית מצד המשכיר מסתיימת בדרך כלל בהרמת ידיים של השוכר, שעובר הלאה לדירה אחרת, ומנגד משכירים מוצאים עצמם לעתים ממתינים חודשים לבית משפט כדי לפנות שוכר שמסרב להתפנות או לתבוע פיצוי על נזקים שנגרמו לדירותיהם.
אחד הפתרונות שקיימים לכך בעולם הוא טריבונל לענייני דיור - גוף בעל סמכות שיפוטית שנוגעת אך ורק לתחום זה. "טריבונל הוא מעין בית משפט על ספידים, הוא לא כבול לדיני ראיות וקל לו יותר להגיע להחלטות. בישראל זה כבר קיים בענף הבנייה עם ועדות הערער לתכנון", מסביר ל”כלכליסט” עו"ד ד"ר ניר מועלם מהפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון.
בישראל, הערכאה המשפטית שבהם נפתרים סכסוכים בין שוכרים למשכירים הם בתי משפט השלום או בתי משפט לתביעות קטנות. הצדדים בסכסוך צריכים לשכור עורכי דין, לשלם אגרות משפט או כמו שמגדיר זאת מועלם, "יש המון חסמים לבירור התביעה".
טריבונלים לדיור קיימים היום בין היתר בבריטניה, קנדה, אוסטרליה ובחלק ממדינות ארה”ב. אף שהם מסירים רבים מהחסמים הללו, משרד האוצר לא שש להקצות תקציב לנושא והצעות החוק שעוסקות בהסדרת שוק השכירות כלל אינן מתייחסות אליו. "משרד האוצר לא רוצה טריבונלים כי הם עולים כסף. מעבר לכך הוא טוען במידה מסוימת של צדק שבתי המשפט לתביעות קטנות מכסים חלק מהנושאים שאמורים להיות מטופלים בטריבונלים. אבל הם דנים רק בסכסוכים שנוגעים לכסף, הם לא יכולים למשל לפסוק על פינוי שוכר", מסביר מועלם.
"הטריבונלים בעולם יכולים לעשות ועידת וידיאו ולא כולם חייבים לבוא פיזית לדיון. מדובר במוסד של חוקר שבודק את מערכת היחסים בין שוכר למשכיר והוא גם בית דין לכל דבר ועניין. בקנדה השופט בטריבונל לא חייב להיות שופט אלא רק מישהו שעבר הכשרה של משרד המשפטים או משרד העבודה. בחלק מהמקרים לטריבונלים יש סמכות להורות על פינוי או אפילו לאשר העלאות של דמי השכירות", הוא מציין.
אף שטריבונלים מציעים אפשרות זולה ומהירה לפתרון סכסוכים בין שוכרים לדיירים, לא רק המחסור בתקציבים מתאימים מונע את הקמתם בישראל. כדי להפוך את הטריבונלים ליעילים יש צורך במנגנונים משלימים וביכולת אכיפה. בהיעדר בסיס שיאפשר את הפיכתם של הטריבונלים לכלי יעיל, הפתרונות שעומדים על הפרק כרגע מתמקדים באפשרות לתת לשוכרים את הכלים לקדם אכיפה בבתי המשפט, ולא באמצעות פקחים.
"אלו פתרונות מינוריים, אבל הם הרע במיעוטו כרגע", מסביר מועלם. "ההיגיון הוא לייצר לשוכר מנגנונים שיאפשרו לו להתמודד מול המשכיר מתוך עמדה סבירה. אם אין כלים לברר את התביעה, כמו טריבונל, אז לפחות צריך כלים שינגישו מידע - כמו זכות לראות חוזים היסטוריים של המשכיר". הצעת חוק שכירות הוגנת של ח”כ סתיו שפיר וח”כ רועי פולקמן, שהיתה אמורה להגיע להצבעה בוועדת השרים בכנסת השבוע אך נדחתה לנובמבר, עשויה לסייע לכך אם תאושר שכן הסעיף המרכזי בה הוא הקמתו של מאגר מידע על שוק השכירות שיכלול מחירים לפי כתובות, גם בהצגה היסטורית.
