ועדת השרים לחקיקה אישרה: הקריטריונים להכרה בנכי וחללי צה"ל יוקשחו

בדרך למהפכה בהכרה בנפגעי צה"ל. ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק שהוביל ח"כ עופר שלח מ"יש עתיד", המקשיחה את הקריטריונים הקובעים מיהו חלל צה"ל או נכה צה"ל. ההשפעה העיקרית של החוק היא שאנשי מערכת הביטחון שנפגעו מפגיעות ומחלות "רגילות" לא יזכו באותם תנאים כמו חיילים שנפצעו או נפלו בפעילות מבצעית. מי שייצא מהקריטריונים עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה ויטופל על ידי הביטוח הלאומי, במקום אגף השיקום במשרד הביטחון.

הצעת החוק אינה פוגעת רטרואקטיבית בזכויות של משפחות חללים או של נכים שכבר הוכרו, אלא משנה את ההגדרות לעתיד. החוק גם אינו משנה את הקריטריונים בנוגע לחיילי סדיר או מילואים - שיוכרו בכל מקרה של חבלה כנכי צה"ל או חללי צה"ל. לעומתם, חיילי קבע יוכרו כנכי צה"ל או חללי צה"ל רק אם התנאים שגרמו לחבלה ייחודיים לשירות הצבאי, ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים. במקרים של מחלה, חיילי סדיר ומילואים יוכרו כנכים או חללים רק אם התנאים שגרמו לכך ייחודיים לשירות הצבאי, ואילו חיילי קבע לא יוכרו כלל. לפי נתונים שמסר שלח, 226 מתוך 1,770 נכים שהוכרו ב-2012, לא עומדים בקריטריונים החדשים.

הצעת החוק שהוביל שלח עם הח"כים עומר בר לב ומיקי רוזנטל מבוססת על מסקנות ועדת גורן מ-2010, שמונתה על ידי אהוד ברק בעת שהיה שר ביטחון. לדבריהם, בעוד התגמולים נועדו להחזיר חוב לאלו שמסרו את חייהם או את שלמות גופם בקרב למען מטרה הלאומית, "החלק הארי של חללי ונכי צה"ל המוכרים כיום זוכים לכך בשל נסיבות שאין להן דבר עם מיוחדות השירות… באופן הסודק את בסיסו הערכי (של ההסדר) ומאיים על עצם הלגיטימיות שלו. ההשלכה של התופעה, היא עומס תקציבי ותפעולי כבד על תקציב המדינה ועל אגף השיקום".

עופר שלח. "הזמן עובר, כולם מהססים ובינתיים אגף השיקום קורס" צילום: חיים צח

"אני שמח על אישור החוק בוועדת השרים לחקיקה", מסר שלח. "זו תחילת הדרך להשיב למונחים נכה צה"ל וחלל צה"ל את משמעותם המקורית, שאליה התכוון מי שביקש להעניק להם מעמד מיוחד". לדבריו, "יישום מסקנותיה של ועדת גורן התעכב ארבע וחצי שנים. עכשיו הגיע הזמן לסיים את המלאכה".

הצעת החוק גם קובעת שמי שהוכר כנכה ב-20% עד 29%, יוכל להמיר את התגמולים החודשיים במענק חד פעמי, ואחר כך יטופל בקופות החולים במקום באגף השיקום. סעיף אחר קובע שאלמנה של נכה צה"ל בדרגה של 50% ומעלה, שמת שלא בגלל נכותו – לא תזכה עוד לתגמולים.

מהנתונים המובאים בחוק עולה כי בין 1985 ל-2010 רק 23% מתקציב השיקום הוקדש למי שנפגע בנסיבות מבצעיות. השאר הוקדש לחולים ולנפגעי תאונות דרכים. ב-1983 היה תקציב השיקום 4% מתקציב הביטחון, ואילו כיום הוא 12.5% מהתקציב השקלי. ב-1980 טיפל האגף ב-27 אלף איש. כיום הוא מטפל ב-100 אלף נכים וב-18 אלף הורים שכולים.

מסקנות ועדת גורן אומצו על ידי ברק, ולאחריהן נפתח מו"מ בין משרד הביטחון לארגון נכי צה"ל, שהסתיים בהסכם שנחתם בינואר 2013, ובהן נקבע שהארגון יקבל את החלטות הממשלה והכנסת. בכנסת הקודמת, הצעת החוק הפרטית של שלח עברה בקריאה טרומית ואחרי כן הממשלה הפכה אותה להצעת חוק ממשלתית מטעם משרד הביטחון של שר הביטחון הנוכחי, משה יעלון. הבחירות קטעו את קידום החוק, ולטענת שלח אם הוא היה מיושם לפני שנה, היו נחסכים 100 מיליון שקל.

"הזמן עובר, כולם מהססים ובינתיים אגף השיקום קורס, הנכים סובלים והעול התקציבי לא מאפשר לתקן עוולות שפוגעות בנכים שמגיע להם", אומר שלח. מאז הוגשו מסקנות ועדת גורן ב-2010, גדל תקציב השיקום והמשפחות ב-21% - מ-4.2 ל-5.1 מיליארד שקל. יישום המסקנות יחסוך לפי שלח 573 מיליון שקל בעשור הראשון.