$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

פרופ' דן בן־דוד מקים מוסד מחקר מתחרה למרכז טאוב

בתחילת השנה עזב בן־דוד את מרכז טאוב על רקע חילוקי דעות ניהוליים עם תורם גדול שלו - הג'וינט. 4 מתוך 7 חוקרים בכירים בטאוב עוזבים למכון שהקים

מיקי פלד 06:5930.04.15

חמישה חודשים לאחר שעזב את תפקידו כראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, פרופ' דן בן־דוד מקים בימים אלו מכון מחקר חדש, ולוקח עמו את רוב החוקרים שעבדו תחתיו במכון הקודם.

 

 

בן־דוד לוקח איתו את אחד החוקרים הבכירים בטאוב, פרופ' איל קמחי המתמחה בשוק העבודה, ואליהם הצטרפו שלושה חוקרים נוספים ובהם פרופ' חיה שטייר החוקרת את תחום הרווחה, ד"ר נעם גרובר שחוקר את תחום הדיור וד"ר משה חזן, כלכלן שעוסק במאקרו־כלכלה.

 

החוקרים הבכירים שנשארים במרכז טאוב הם פרופ' דב צ'רניחובסקי החוקר את כלכלת הבריאות, ופרופ' יוסי שביט, סוציולוג שעומד בראש תוכנית מדיניות החינוך של המרכז. כמו כן נשאר בטאוב אחד מחוקרי כלכלת החינוך החשובים בישראל, נחום בלס, שלא נושא בתואר אקדמי.

 

שליש מהחוקרים בלעדיים

 

בן־דוד, שניהל את טאוב מ־2008, הגדיר את הסיבה לעזיבת המכון כנובעת מתחושת מיצוי, אולם על פי הערכות היו מעורבים בהחלטה גם חילוקי דעות עם ארגון הג'וינט העולמי שתרם כסף למרכז. ככל הידוע חילוקי הדעות לא נסבו על תוכן המחקר של המרכז, אלא על הניהול השוטף שלו. מי שיחליף את בן־דוד בניהול מרכז טאוב יהיה ד"ר צבי פיין מארגון הג'וינט העולמי.

 

בראיון ל"כלכליסט" לאחר פרישתו ממרכז טאוב בתחילת השנה, המשיך בן־דוד את הגישה שיצרה חלק גדול מהרעש התקשורתי שעשו המחקרים של טאוב. כך למשל הדרישה לצמצם את פערי ההשכלה בחברה הישראלית, דרך הכנסת לימודי ליבה למערכת החינוך החרדית ושיפור מערכת החינוך הערבית: "כשהשכלת מחצית מהילדים בבית הספר גרועה מבמדינות עולם שלישי, משקלה של האוכלוסייה הזאת בחברה גדל, והילדים שנמנים עמה לא מצוידים בכלים לעבודה במשק מודרני. כך לא נוכל לקיים לאורך זמן משק של מדינת עולם ראשון".

 

 

פרופ' דן בן דוד. מכון שורש אמור לפעול בדומה למכוני ה־Think Tank האמריקאיים, רק ללא שיוך מפלגתי. בימים אלה בן־דוד מחפש עבורו תורמים פרופ' דן בן דוד. מכון שורש אמור לפעול בדומה למכוני ה־Think Tank האמריקאיים, רק ללא שיוך מפלגתי. בימים אלה בן־דוד מחפש עבורו תורמים צילום: מיקי נועם אלון

 

בלי עמדה פוליטית מובהקת

 

בימים אלו מחפש בן־דוד תורמים לשורש, שאמור להוות מכון מחקר בסגנון מכוני ה־Think Tank שפועלים בארה"ב, רק שבניגוד אליהם המוסד החדש לא יהיה משויך מפלגתית. בדומה למרכז טאוב, גם שורש יעסוק בנושאים חברתיים־כלכליים כגון עוני ואי־שוויון, תעסוקה, חינוך ובריאות, צמיחה כלכלית ועוד.

 

בדומה למכונים בחו"ל, השאיפה היא ליצור סגל של כ־12 חוקרים בכירים ששליש מהם יעבדו בשורש בלבד, והשאר יקבלו משורש מענקי מחקר במקביל לעבודה האקדמית השוטפת שלהם באוניברסיטאות. לדברי בן־דוד, השאיפה היא שהחוקרים "יהיו כאלו שיכולים גם לשלב מחקר אקדמי וגם מכירים את עבודת משרדי הממשלה ואנשים במשרדי הממשלה, כדי שיוכלו לכתוב המלצות מדיניות רלבנטיות". בן־דוד נמנע מלחשוף את שמות התורמים שתרמו עד כה כמיליון שקל למוסד החדש,

אך אמר כי עם הקמתו הרשמית יפורסמו השמות.

 

בארה"ב מכוני ה־Think Tank הם לא רק מכוני מחקר אקדמי, אלא חלקם גם קשורים באופן ברור לעמדות פוליטיות שונות, למפלגות או לארגונים שונים ואף באופן ישיר לבעלי הון גדולים. בעוד בארה"ב מכוני המחקר הם חלק בלתי נפרד מהשיח הכלכלי והמדיני, בישראל הגופים הללו עוד נמצאים בחיתוליהם מבחינת השפעה ציבורית ביחס למה שקורה בחו"ל. דוגמה למכוני מחקר שכאלו בישראל שעוסקים בסוגיות כלכליות הם מכון שלם, שנחשב כמכון בעל עמדות שמרניות יחסית; ומכון ירושלים לחקר שווקים, שנחשב לבעל עמדות ימניות יחסית בפן הכלכלי. מכון רעות, שאינו מזוהה עם עמדה כלכלית־פוליטית כלשהי, גם נחשב לכזה שמנסה ליצור סביבת Think Tank.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x