הבשורות הפסימיות מגל האקזיטים האחרון - יבלום התחזקות הדולר

לאחר ששערו היציג של היורו צלל ביום שישי ב־2.5%, אתמול הוא שינה כיוון ועלה ב־0.6%.

שוק מטבע החוץ הישראלי מהווה שלוחה של השווקים הבינלאומיים והוא מושפע מהשינויים שמתרחשים בו. אבל לצד ההשפעה הדומיננטית של המתרחש בשווקי הכספים בחוץ לארץ, יש חשיבות גם למה שקור בישראל: גל אקזיטים גדול בשוק ההייטק הישראלי מסתכם בינואר בכ־775 מיליון דולר ומשפיע גם הוא על שער החליפין.

דוגמה לקשר שבין המטבעות התקבלה ביום חמישי, כאשר מיד לאחר ששערו היציג של היורו עלה ב־0.5%, נגיד הבנק האירופי המרכזי מריו דראגי הטיל פצצה והודיע על תוכנית ההרחבה הכמותית שבכוונתו לבצע. בעקבות הודעה זו החל היורו לצלול אל מול הדולר. תוך רגעים ספורים דבר דומה התרחש בישראל, ותוך יממה נחלש היורו מול השקל בשיעור חד במיוחד של 2.5%.

הלקח מהאירועים האחרונים הוא ברור: היחס בין הדולר והיורו משפיע באופן ישיר גם על היחסים שבין השקל לבין הדולר, ובין השקל לבין היורו.

מטבע חוץ זורם לישראל ומעלה את שער השקל

כבר בחודש הראשון של 2015 מספר סטארט־אפים ישראלים עשו אקזיט ונמכרו לחברות זרות. בין הסטארט־אפים הללו: רד בנד, אנפורנה לאבס, אקוויביו, אינטליקס, אפוקסי וקלאודון. דולרים שזורמים לישראל מומרים לשקלים. הביקוש לשקלים שנגרם עקב כך גורם להתחזקות השקל ומקזז את התחזקות הדולר.

כאשר חברה ישראלית נמכרת לגורם בחוץ לארץ, התמורה המתקבלת מהמכירה היא במטבע חוץ. ניסיון העבר מלמד שהמוכרים הישראלים ממירים לפחות חלק מהתמורה שקיבלו לשקלים. דבר זה מגדיל את הביקושים לשקל, ולכן שערו עולה. תופעה דומה התרחשה לא מזמן, במחצית הראשונה של השנה שעברה, שגם בה נרשם גל גדול של מכירות חברות ישראליות למשקיעים זרים.

כתוצאה מכך בשבעת החודשים הראשונים של 2014 נחלש הדולר מול השקל ב־1.2%, אף שבתקופה זו בנק ישראל ניסה להחליש את השקל וקנה סכום גדול של כ־5.5 מיליארד דולר.

כך, לצד ההשפעה הדומיננטית של המתרחש בשווקי הכספים בחוץ לארץ, יש חשיבות רבה גם למה שקורה בתוך ישראל.

פגיעה בגוש היורו תוריד את ערך המטבע

בעקבות שינוי הכיוון בערך הדולר, שמתחיל עתה לעלות בצורה חדה, מתפתחים תהליכים שמזינים את עצמם, כגון תופעת העדר שמכתיבה כי עלייה בשערו של הדולר תיצור מומנטום להמשך עלייה בערך המטבע.

בטווח הארוך יותר, מה שאמור לקבוע את שער השקל מול הדולר, מעבר למה שיקרה לדולר בעולם, הוא מה שמוגדר כתנאים הבסיסיים של המשק. אחד התנאים החשובים בין אלו הוא החשבון השוטף במאזן התשלומים, שהוא למעשה הפער שבין היצוא והיבוא, בתוספת השקעות פיננסיות, מענקים ותרומות.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוגצילום: עמית שעל

ההערכה הרווחת כעת היא שמעמדו של היורו ייחלש כעת, בשל תוכנית ההרחבה הכמותית באירופה לצד החשש מפני פגיעה בגוש היורו שתיגרם אם יוון, בעקבות הבחירות, תצא ממנו. דבר זה יוביל בחודשים הקרובים להחלשת היורו מול הדולר. המסקנה שנובעת מכך היא שבמקביל גם השקל צפוי להיחלש מול הדולר.

ברבעון השלישי של השנה נרשם עודף קטן יחסית בחשבון השוטף של כ־1.7 מיליארד דולר, בעיקר כתוצאה מהירידה החדה ביצוא שירותי תיירות בגלל מבצע צוק איתן. כאשר החשבון השוטף נמצא בעודף, זורם לישראל מטבע חוץ. המרתו לשקלים דוחפת את שער השקל כלפי מעלה.

בינתיים ענף התיירות התאושש מהמלחמה, יצוא הסחורות גדל בחודשים האחרונים ולכן גם העודף בחשבון השוטף צפוי לשוב ולגדול בהתאם.

והשורה התחתונה בסיפור היא שבהנחה שהדולר ימשיך להתחזק בעולם מול היורו, יתחזק שערו של המטבע האמריקאי גם מול השקל. אבל אם במקביל הפער בין היצוא ליבוא שלנו יהיה חיובי, ויימשך גל האקזיטים של חברות הייטק ישראליות, צפוי שהדולר ישנה כיוון ושערו ייחלש מול השקל.